ניקוי שטיחים פרסיים בבני ברק

בדירות ישנות החדרים קטנים יותר, ושטיח פרסי גדול נכנס לפעמים מתחת לספה, לשולחן האוכל ולמזנון בבת אחת. אי אפשר תמיד להזיז הכול, ולא צריך. רהיטים כבדים נשארים במקום ואנחנו עובדים סביבם, ומרימים בעדינות קצה של רהיט כשצריך להגיע לאזור שמתחתיו.

מה שכן עוזר בניקוי בבני ברק בחדר צפוף: לפנות כיסאות, שולחנות קטנים וחפצים מהשטח לפני ההגעה, ולהחליט מראש היכן הרהיטים יחזרו לעמוד. אחרי הניקוי מניחים מתחת לרגלי הרהיטים חתיכות פלסטיק או נייר כסף, כדי שלא יספגו לחות מהשטיח ולא ישאירו עליו כתמי צבע מהעץ. אל תגררו רהיט על צמר לח, כי זה מעוות את הסיבים ומשאיר פס שקשה ליישר אחר כך.

לפני שמדברים על שיטת ניקוי צריך לדעת מה סוג השטיח. הדרך הפשוטה ביותר היא להפוך פינה ולהסתכל על הגב. בשטיח קשרים אמיתי הדוגמה נראית גם מאחור, כמעט באותה חדות כמו מלפנים, ורואים שורות קטנות של קשרים שאינם אחידים לגמרי. בשטיח מכונה הגב אחיד מדי, ולפעמים מודבק אליו בד רשת או שכבת לטקס.

סימנים נוספים:

• הפרנזים יוצאים מתוך גוף השטיח ולא נתפרו לקצה.
• הצדדים עטופים ביד בחוט צמר, ולא בתפר מכונה ישר.
• יש אי סדירות קטנה בדוגמה או בגוון, תוצאה של עבודה ידנית ושל צביעת הצמר במנות.

הזיהוי משנה את כל התהליך: שטיח קשרים מקבל פחות מים, יותר שאיבה יבשה ובדיקת צבע חובה. אם אתם לא בטוחים, צלמו את הגב ואת הפרנזים ושלחו בוואטסאפ, ונאמר לכם מה אנחנו רואים בתמונה ואיך נכון לגשת אליו.

הפרנזים עשויים בדרך כלל כותנה, ולפעמים צמר או משי, והם ממשיכים את חוטי השתי שעוברים לכל אורך השטיח. בגלל שהם לבנים או בהירים, הם מראים כל לכלוך, ובגלל שהם בקצה, הם נגררים, נתפסים בגלגלי כיסאות ונשאבים לתוך שואב האבק.

בניקוי אנחנו מטפלים בהם בנפרד: מסרקים אותם ביד, מנקים בתמיסה עדינה ושואבים את הלחות, בלי מברשת סיבובית ובלי משיכה. הצהבה ישנה לא תמיד יורדת עד הסוף, במיוחד כשהיא נובעת מכותנה שהתחמצנה עם השנים ולא מלכלוך.

מה שאנחנו לא עושים: לא תופרים, לא קושרים מחדש ולא מחליפים פרנזים. אם חלק מהם קרוע או חסר, נציין את זה לפני הניקוי, כדי שלא תצפו לראות אותם שלמים אחריו. טיפ לשגרה: כשאתם שואבים, עצרו את השואב לפני הפרנזים ואל תעברו עליהם עם המברשת המסתובבת. מספיק לסרק אותם ביד מדי פעם.

מי ששטיח הצמר שלו נוקה בפעם הראשונה מופתע לפעמים מריח קל, קצת כמו של כבשה, בשעות שאחרי הניקוי. זה ריח טבעי של צמר לח, והוא מגיע מהשומן הטבעי שיש בסיב. ברוב המקרים הוא נעלם כשהשטיח מתייבש לגמרי.

ריח שנשאר אחרי ייבוש מלא הוא סיפור אחר. בדרך כלל הוא מצביע על אחד משלושה דברים:

• לחות שהגיעה לבסיס ונשארה שם זמן רב מדי, בגלל אוורור חלש.
• שתן ישן שהתעורר מחדש כשהשטיח נרטב.
• שטיח שהיה מגולגל זמן רב במקום לח לפני שפרסו אותו.

בגלל זה אנחנו שואלים מראש על חיות ועל ההיסטוריה של השטיח, ומתאימים את כמות הלחות לפי התשובות. אם יש לכם שאלה על ריח קבוע מהשטיח שלא קשור לניקוי, ריכזנו מידע בעמוד ריח רע מהשטיח, עם הסבר על הסיבות הנפוצות.

שטיח בעבודת יד שמטופל נכון יכול להחזיק עשרות שנים. רוב השמירה עליו לא דורשת ציוד מיוחד או חומרים יקרים, אלא הרגלים פשוטים שחוזרים על עצמם:

• שאבו פעם או פעמיים בשבוע, בכיוון הערימה, עם ראש שטוח ולא עם מברשת מסתובבת חזקה.
• סובבו את השטיח פעם בכמה חודשים, כדי שהבלאי והשמש יתחלקו באופן שווה.
• הרחיקו אותו מקרינת שמש ישירה דרך חלון, שמדהה צבעים טבעיים בהדרגה.
• הניחו פד מתחתיו. הוא מונע החלקה ומפחית חיכוך מול הרצפה.
• טפלו בכל שפיכה מיד, בספיגה במגבת לבנה ולא בשפשוף.

תדירות הניקוי המקצועי תלויה בכמה דורכים עליו, אם יש ילדים או חיות ואם הוא מונח בחדר מעבר. רשימת הטעויות הנפוצות עם צמר נמצאת בעמוד מה אסור לעשות עם שטיח צמר, והמלצות לתדירות לפי אופי הבית בעמוד כל כמה זמן לנקות שטיח.