ניקוי שטיחים פרסיים בפתח תקווה

בבתים פרטיים ובדו משפחתיים הסלון גדול יותר, ולעיתים יש בו שטיח פרסי גדול במיוחד, או שניים או שלושה שטיחים בחדרים שונים. ניקוי של כמה שטיחים בעבודת יד באותו ביקור דורש תכנון: מתחילים בשטיח שמתייבש הכי לאט, כדי שיקבל את מירב הזמן, וממשיכים לחדרים הקטנים.

כשמזמינים ניקוי בפתח תקווה לכמה שטיחים, שלחו תמונה של כל אחד בנפרד, עם הגב ועם הפרנזים, וגם מידות משוערות. כך נדע כמה זמן לשריין ואיזה ציוד להביא. אם אחד השטיחים מקופל או מגולגל בחדר אחר, פרסו אותו יום לפני, כדי שהסיבים יתיישרו ונוכל לראות את מצבו. בבית גדול עם הרבה חדרים, כדאי להחליט מראש איזה חדר יישאר סגור לייבוש ולאן תעבירו את הרהיטים.

צבעים טבעיים שהופקו מצמחים ומשורשים הם חלק מהיופי של שטיח פרסי, אבל לא תמיד הם יציבים במים. גם שטיחים עם צבעים סינתטיים ישנים, מתקופות שבהן הצביעה לא קובעה היטב, עלולים לדמם. התוצאה המוכרת היא אדום שזולג לתוך שטח לבן או בז', ונשאר שם.

לכן לפני ניקוי כל שטיח בעבודת יד בפתח תקווה אנחנו מורחים מעט מתמיסת הניקוי באזור קטן ונסתר, בכל צבע עיקרי בנפרד, ומצמידים מטלית לבנה. אם הצבע עובר, יש שלוש אפשרויות:

• להמשיך בשיטה יבשה יותר ובזהירות מיוחדת באזורים הרגישים.
• לנקות רק חלק מהשטיח, למשל פרנזים ושאיבה עמוקה.
• להמליץ לא לנקות את השטיח בבית בכלל.

הבדיקה לוקחת דקות ספורות, והיא לא שלב שמדלגים עליו גם כשהשטיח כבר נוקה בעבר. צבע שהחזיק לפני שנים לא בהכרח מחזיק היום, במיוחד אחרי חשיפה לשמש ולחומרים ביתיים.

בשטיחים מצמר ומשי אנחנו לא משתמשים בכמות המים שמתאימה לשטיח סינתטי מקיר לקיר. העבודה נעשית בשכבות: קודם שאיבה יבשה ועמוקה, אחר כך ריסוס עדין של תמיסה בחומציות שמתאימה לצמר על אזור קטן, עבודה ידנית או במברשת רכה בכיוון הסיב, ובסוף שאיבה של הלחות עם ראש ייעודי.

המטרה היא לנקות את החלק העליון של הסיבים, שם נמצא רוב הלכלוך הנראה, בלי להרטיב את הבסיס עד הסוף. בסיס רטוב לאורך שעות הוא מה שגורם לריח, להתכווצות ולצבע שעולה מלמטה.

זו לא שיטה מהירה. שטיח פרסי בגודל סלון לוקח יותר זמן משטיח מכונה באותו גודל, כי עובדים באזורים קטנים ובודקים כל הזמן איך הצמר מגיב. מי שרוצה להבין את ההבדל בין הגישות יכול לקרוא את ההסבר על ניקוי יבש או רטוב, ושם גם מוסבר למה אין שיטה אחת שמתאימה לכל שטיח.

הפרנזים עשויים בדרך כלל כותנה, ולפעמים צמר או משי, והם ממשיכים את חוטי השתי שעוברים לכל אורך השטיח. בגלל שהם לבנים או בהירים, הם מראים כל לכלוך, ובגלל שהם בקצה, הם נגררים, נתפסים בגלגלי כיסאות ונשאבים לתוך שואב האבק.

בניקוי אנחנו מטפלים בהם בנפרד: מסרקים אותם ביד, מנקים בתמיסה עדינה ושואבים את הלחות, בלי מברשת סיבובית ובלי משיכה. הצהבה ישנה לא תמיד יורדת עד הסוף, במיוחד כשהיא נובעת מכותנה שהתחמצנה עם השנים ולא מלכלוך.

מה שאנחנו לא עושים: לא תופרים, לא קושרים מחדש ולא מחליפים פרנזים. אם חלק מהם קרוע או חסר, נציין את זה לפני הניקוי, כדי שלא תצפו לראות אותם שלמים אחריו. טיפ לשגרה: כשאתם שואבים, עצרו את השואב לפני הפרנזים ואל תעברו עליהם עם המברשת המסתובבת. מספיק לסרק אותם ביד מדי פעם.

כמה דקות של הכנה חוסכות זמן ביום הניקוי ומשפרות את התוצאה:

• פנו מהשטיח שולחן סלון, עציצים, פופים ופריטים קטנים. רהיטים כבדים כמו ספה גדולה אפשר להשאיר, ונעבוד סביבם.
• אם יש מתחת לשטיח פד נגד החלקה, השאירו אותו. נבדוק אם הוא נקי ואם לא נדבק לרצפה.
• צלמו מראש כתמים שחשובים לכם, כדי שנדע לשים עליהם דגש.
• הוציאו חיות מחמד מהחדר לזמן העבודה והייבוש. כלב שדורך על צמר לח משאיר עקבות.
• ספרו לנו אם השטיח נוקה בעבר, במה ומתי, ואם ניסיתם להוציא כתם בעצמכם.

המידע האחרון חשוב במיוחד. שאריות של חומר ניקוי ביתי בצמר משנות את התגובה של הסיב, ולפעמים מסבירות למה כתם "חוזר" אחרי ניקוי. אם יש ספק, שלחו תמונות בוואטסאפ לפני ההגעה, ונכין את הציוד המתאים לשטיח שלכם. ביום עצמו ודאו שיש שקע חשמל פנוי קרוב לחדר שבו מונח השטיח.