ניקוי שטיחים פרסיים ברמת גן

בקומות גבוהות אין עצים או בניינים שמסתירים את השמש, והחלונות מגיעים כמעט עד הרצפה. שטיח פרסי שמונח מול חלון כזה דוהה עם השנים בצד אחד, ולפעמים רואים את זה רק אחרי ניקוי, כשהלכלוך שהסתיר את ההבדל יורד. זה לא נזק מהניקוי, אלא דהייה שהייתה שם קודם.

מה אפשר לעשות: לסובב את השטיח פעם בכמה חודשים, לסגור וילון בשעות השמש החזקות, או להזיז אותו מעט מקו החלון. צבעים טבעיים רגישים לקרינה יותר מצבעים סינתטיים. לפני ניקוי ברמת גן נצביע לכם על אזורים דהויים אם נראה כאלה, כדי שלא תופתעו אחר כך מההבדל בגוון. אחרי הניקוי כדאי לשקול וילון או סרט מסנן קרינה בחלון שמול השטיח, כדי שהדהייה לא תמשיך.

בשטיחים מצמר ומשי אנחנו לא משתמשים בכמות המים שמתאימה לשטיח סינתטי מקיר לקיר. העבודה נעשית בשכבות: קודם שאיבה יבשה ועמוקה, אחר כך ריסוס עדין של תמיסה בחומציות שמתאימה לצמר על אזור קטן, עבודה ידנית או במברשת רכה בכיוון הסיב, ובסוף שאיבה של הלחות עם ראש ייעודי.

המטרה היא לנקות את החלק העליון של הסיבים, שם נמצא רוב הלכלוך הנראה, בלי להרטיב את הבסיס עד הסוף. בסיס רטוב לאורך שעות הוא מה שגורם לריח, להתכווצות ולצבע שעולה מלמטה.

זו לא שיטה מהירה. שטיח פרסי בגודל סלון לוקח יותר זמן משטיח מכונה באותו גודל, כי עובדים באזורים קטנים ובודקים כל הזמן איך הצמר מגיב. מי שרוצה להבין את ההבדל בין הגישות יכול לקרוא את ההסבר על ניקוי יבש או רטוב, ושם גם מוסבר למה אין שיטה אחת שמתאימה לכל שטיח.

שטיח קשרים צפוף מתנהג כמו מסננת. חול דק, אבק רחוב ושאריות אדמה נכנסים בין הסיבים ושוקעים אל הבסיס, קרוב לחוטי השתי. שם הם כבר לא נראים, אבל כל דריכה מחככת אותם בצמר כמו נייר זכוכית עדין. עם השנים זה מה שמשאיר שבילים שחוקים במקומות שבהם הולכים הכי הרבה.

בגלל זה השלב הראשון בניקוי שטיח פרסי ברמת גן הוא יבש לגמרי:

• שאיבה מהגב, כשהשטיח הפוך, כדי שהרטט ישחרר חלקיקים מבסיס הקשרים.
• שאיבה חוזרת מהצד הקדמי, בכיוון הערימה ולא נגדה.
• ניקוי של הרצפה שמתחת לשטיח, כי חלק גדול מהחול כבר נפל אליה.

אם מוותרים על השלב הזה ומרטיבים ישר, החול הופך לבוץ דק שנשאר בעומק ומעמעם את הצבעים. שטיח שנשאב היטב לפני הניקוי גם מתייבש טוב יותר, כי יש בו פחות חומר שסופג ומחזיק לחות.

ניקוי בבית בציוד נייד מתאים לרוב השטיחים בעבודת יד, אבל לא לכולם. יש מצבים שבהם ניסיון לנקות עלול לעשות יותר נזק מתועלת, ואז נגיד לכם את זה לפני שמתחילים, ולא באמצע.

• הצבע דימם בבדיקה, במיוחד באדום שגובל בלבן.
• הבסיס יבש ושביר, וחוטי השתי נשברים כשמקפלים פינה.
• השטיח כבר עבר הצפה או נרטב לאורך זמן, ויש בגב כתמים כהים של עובש.
• שטיח ויסקוזה עם הצהבה נרחבת או סיבים שכבר נמעכו.
• נזק של עש שחשף את הבסיס באזורים גדולים.

במקרים כאלה ההמלצה שלנו יכולה להיות לנקות רק חלק, להסתפק בשאיבה עמוקה, או לא לגעת. זו לא התחמקות מעבודה. יש שטיחים שאת המצב שלהם אי אפשר להחזיר אחורה, ועדיף שתשמעו את זה מאיתנו לפני ולא אחרי. אם השטיח נפגע ממים, יש מידע שימושי במדריך שטיח אחרי הצפה.

שטיח בעבודת יד שמטופל נכון יכול להחזיק עשרות שנים. רוב השמירה עליו לא דורשת ציוד מיוחד או חומרים יקרים, אלא הרגלים פשוטים שחוזרים על עצמם:

• שאבו פעם או פעמיים בשבוע, בכיוון הערימה, עם ראש שטוח ולא עם מברשת מסתובבת חזקה.
• סובבו את השטיח פעם בכמה חודשים, כדי שהבלאי והשמש יתחלקו באופן שווה.
• הרחיקו אותו מקרינת שמש ישירה דרך חלון, שמדהה צבעים טבעיים בהדרגה.
• הניחו פד מתחתיו. הוא מונע החלקה ומפחית חיכוך מול הרצפה.
• טפלו בכל שפיכה מיד, בספיגה במגבת לבנה ולא בשפשוף.

תדירות הניקוי המקצועי תלויה בכמה דורכים עליו, אם יש ילדים או חיות ואם הוא מונח בחדר מעבר. רשימת הטעויות הנפוצות עם צמר נמצאת בעמוד מה אסור לעשות עם שטיח צמר, והמלצות לתדירות לפי אופי הבית בעמוד כל כמה זמן לנקות שטיח.