ניקוי שטיח מקיר לקיר באזור

בדירות ותיקות יש לא מעט שטיחים מקיר לקיר שהודבקו לפני שנים רבות על אריחים, לפעמים כדי לכסות ריצוף שנסדק. שטיח כזה עבר הרבה: דיירים, חיות מחמד, עישון ובישול. לפני ניקוי שטיח מקיר לקיר באזור בדירה כזאת הטכנאי בודק את מצב הגב והדבק בפינות ובפתח החדר. אם הגב יציב, השטיח יכול לעבור ניקוי מלא. אם הוא מתפורר או משתחרר מהרצפה, עובדים עם מעט מים ומסבירים לכם מראש מה ריאלי. גם שטיח ותיק מאוד מרגיש אחרת אחרי שמוציאים ממנו את האבק שהצטבר. בשטיחים כאלה הטכנאי שם לב גם לאזורים שבהם הריצוף מתחת סדוק, כי שם הגב לפעמים שקוע מעט ואוגר מים בזמן השטיפה, ולכן עובדים בהם עם יניקה נוספת.

בשטיח מקיר לקיר רואים בבירור איפה הולכים. שביל אפור מהכניסה אל הסלון, פס מעוך מהדלת אל צד המיטה, אזור כהה בפתח של כל חדר. השבילים האלה נוצרים משילוב של שני דברים: לכלוך שמנוני שמגיע מסוליות הנעליים ונדבק לסיבים, וסיבים שנמעכו ושוכבים על הצד, כך שהאור נשבר עליהם אחרת.

בניקוי מטפלים בשבילים לפני השטיפה הכללית. מרססים עליהם תמיסה שמפרקת שומנים, נותנים לה כמה דקות לעבוד ומפעילים אותה במברשת כדי לשחרר את הלכלוך מהסיבים. אחר כך באה השטיפה בהזרקה-יניקה, ובסיום מברישים את הסיבים נגד כיוון הדריכה כדי להרים אותם. הגוון של השביל משתפר בדרך כלל מאוד. מה שלא תמיד חוזר הוא סיבים שנשחקו ממש, וזה ייראה גם אחרי ניקוי טוב, כי שם חסר חומר ולא נוסף לכלוך. כדאי לדעת שגם שטיח בהיר מאוד יכול לחזור לגוון טוב, אם השבילים מטופלים לפני שהם מתקבעים.

שטיחים מקיר לקיר מגיעים בשני מבנים עיקריים. בשטיח לולאות, שמוכר גם כברבר, החוט יוצא מהגב ונכנס בחזרה, ויוצר לולאות קטנות וצפופות. בשטיח עם ערימה חתוכה הלולאות נחתכו, וכל סיב עומד לבד, כמו בשטיח קטיפתי.

שטיח לולאות מסתיר לכלוך היטב ולכן נראה נקי זמן רב, אבל הלכלוך מצטבר בין הלולאות ויוצא רק בשטיפה טובה. הוא גם רגיש למשיכה: מברשת קשה מדי או חפץ חד עלולים לשלוף לולאה. בשטיחי לולאות מצמר יש גם סכנה להתכווצות ברטיבות גבוהה. שטיח עם ערימה חתוכה מראה כל שביל וכל סימן של רגל, אבל מגיב טוב להברשה שמרימה את הסיבים אחרי הניקוי. הטכנאי בוחר את המברשת, את כמות המים ואת כיוון העבודה לפי המבנה. אם לולאה בודדת כבר נשלפה, אל תמשכו אותה, אלא גזרו אותה בגובה השטיח.

בשטיח מקיר לקיר אין אפשרות להרים את הפינה ולשים מגבת מתחת. לכן כל מה שעושים בדקות הראשונות קובע כמה מהנוזל יגיע לגב:

• לספוג, לא לשפשף. מניחים מגבת לבנה יבשה ולוחצים חזק, מחליפים לצד יבש ולוחצים שוב.
• לעבוד מבחוץ פנימה, כדי שהכתם לא יתרחב.
• לא לשפוך הרבה מים. מעט מים קרים על מגבת, לא ישירות על השטיח. מים רבים דוחפים את הכתם לגב.
• לא להשתמש באקונומיקה או בחומרים חזקים, שעלולים להוריד צבע.
• להניח משקל על מגבת יבשה לכמה שעות, כדי שתמשוך את מה שנשאר.

בשתן של חיית מחמד אותם כללים חלים, אבל כדאי לטפל באזור בניקוי מקצועי קרוב ככל האפשר. מידע מורחב במדריך מה עושים מיד ובעמוד ריח רע מהשטיח לפי אזורים. כשהטכנאי מגיע, ספרו לו מה נשפך ומתי, ומה כבר ניסיתם, כי חלק מהתכשירים הביתיים משנים את הטיפול הנדרש.

שטיח מקיר לקיר מכסה את כל הרצפה, ולכן הוא אוגר יותר אבק מכל שטיח מונח. האבק הזה כולל תאי עור, שערות, אבקנים ושאריות של קרדית אבק, והוא נשאר בבסיס הסיבים גם כשהשטיח נראה נקי. בחדר שינה, שבו נושמים אותו כל לילה, זה מורגש יותר.

ניקוי בהזרקה-יניקה מוציא חלק גדול מהשכבה הזאת, ומפחית את כמות האבק והאלרגנים בשטיח. אנחנו לא מבטיחים שהניקוי ירפא אלרגיה או יחסל את כל הקרדית, כי שום ניקוי לא עושה את זה. מה שכן עוזר בטווח הארוך הוא שילוב: ניקוי מקצועי בתדירות סבירה, שאיבה עם מסנן טוב פעם או פעמיים בשבוע, ואוורור של החדר. מידע נוסף יש במדריך שטיחים ואלרגיה לאבק ובעמוד קרדית אבק בשטיח לפי אזורים. כדאי גם לכבס מצעים ווילונות באותו שבוע, כדי שהאבק מהם לא יחזור מיד לשטיח הנקי.