ניקוי שטיח שאגי באלעד

בדירות ותיקות יש חדרים קטנים עם חלון אחד, לפעמים פונה לפיר או לחצר פנימית. שאגי בחדר כזה מתייבש לאט במיוחד, ולכן אנחנו מתכננים את הניקוי באלעד כך שישאיר כמה שפחות מים בשטיח, עם כמה מעברי יניקה נוספים.

אחרי שאנחנו יוצאים, כדאי להשאיר את דלת החדר פתוחה ולפתוח חלון בצד השני של הדירה, כך שייווצר מעבר אוויר. אם אפשר, העבירו את השטיח לסלון או למרפסת מקורה לכמה שעות. מאוורר עמוד פשוט שמכוון אל השטיח עושה הבדל גדול בחדר שהאוויר בו עומד. לפני שמחזירים את השטיח לחדר, געו בבסיס ובצד התחתון. אם הם עדיין קרירים ולחים, תנו לו עוד כמה שעות, כי שאגי שחוזר לחדר סגור כשהוא לח מתחיל להריח.

הלכלוך בשאגי מתחלק לשני סוגים. יש את מה שנופל ונשאר שלם: פירורי לחם, דגני בוקר, חול מהנעליים, חלקים קטנים של צעצועים. ויש את מה שנכרך: שיער ארוך של בני הבית, חוטים וסיבים מבגדים, שמתלפפים סביב בסיס הסיבים ולא משתחררים בשאיבה.

בגלל זה ניקוי שאגי באלעד מתחיל בשלב יבש ארוך יותר מאשר בשטיחים אחרים:

• הרמת פינות וניעור הגב, כשהגודל מאפשר.
• שאיבה איטית בכמה כיוונים, עם ראש שמתאים לסיב ארוך.
• מעבר ידני עם מגרפה או מסרק גומי שמושך שיער החוצה.

רק אחרי שהלכלוך היבש בחוץ עוברים לניקוי הרטוב. אם מרטיבים לפני, הפירורים נהיים עיסה והשיער נדבק, וההוצאה שלהם קשה בהרבה. לקוחות מופתעים לפעמים מכמות הלכלוך שיוצאת בשלב הזה, גם משטיח שנראה נקי לגמרי. ככל שהשלב היבש יסודי יותר, צריך פחות מים בשלב הרטוב, והשטיח גם מתייבש מהר יותר.

שטיח עם סיב ארוך אוגר ריחות יותר משטיח רגיל, פשוט כי יש בו יותר חומר שסופג. אדי בישול, ריח של חיות, נוזלים שנשפכו ולא נוקו עד הסוף ולחות מהרצפה מצטברים בעומק, ובימים חמים או לחים הם עולים שוב.

ניקוי בהזרקה-יניקה שוטף את רוב מה שגורם לריח מתוך הסיבים ומהגב, ושאיבת המים המלוכלכים מוציאה אותו מהשטיח במקום רק לכסות אותו בבושם. בשאגי מפוליפרופילן, שבו הריח קשור לפעמים לשומן, התמיסה מותאמת גם לזה.

מה לא נבטיח: ריח של שתן שחדר לגב ולרצפה במשך חודשים יכול להישאר במידה מסוימת גם אחרי ניקוי טוב, כי חלק ממנו כבר לא בשטיח אלא מתחתיו. לפני הניקוי נבדוק את הגב ואת הרצפה, ונגיד מה סביר לצפות. אם יש לכם חתול שבחר בשטיח, יש מידע נוסף בעמוד שתן חתול על שטיח.

שטיח שאגי חדש משאיר לפעמים במשך כמה שבועות סיבים קצרים על הרצפה, בשואב ועל הבגדים. זו נשירה, והיא קורה כי בתהליך הייצור נשארים בשטיח קטעי סיב חתוכים שלא נאחזו בגב. ברוב המקרים היא נחלשת לבד אחרי חודש או חודשיים של שאיבה סדירה.

ניקוי מקצועי בתקופה הזאת לא בהכרח נדרש, וגם לא יעצור את הנשירה לגמרי. מה שכן עוזר:

• שאיבה עדינה בלי מברשת, פעמיים בשבוע, וריקון תכוף של מיכל השואב.
• ניעור של השטיח בחוץ, כשהגודל מאפשר.
• לא למשוך סיבים שבולטים מעל הגובה, אלא לגזור אותם בזהירות במספריים.

אם הנשירה ממשיכה הרבה אחרי החודשים הראשונים ונוצרים אזורים דלילים, זו כבר בעיה באיכות השטיח ולא בלכלוך. נגיד לכם את זה בכנות אם תשאלו לפני שמזמינים ניקוי. שטיח שעדיין משיר הרבה גם יוציא יותר סיבים במכונה, וזה לא סימן לנזק מהניקוי.

רוב שטיחי השאגי בארץ מונחים על ריצוף קרמיקה או פורצלן. הרצפה הקרה, יחד עם גב עבה שלא נושם, יוצרת לפעמים לחות כלואה מתחת לשטיח, בעיקר בחורף ובחדרים שלא מקבלים שמש. אחרי זמן מגלים ריח של עובש, כתמים כהים בגב או סימנים על הרובה בין המרצפות.

לכן בכל ניקוי אנחנו מרימים פינה ובודקים מה קורה מתחת. אם הגב לח או הרצפה מוכתמת, נמליץ:

• להרים את השטיח מדי פעם ולתת לרצפה להתייבש.
• לשטוף את הרצפה מתחת לפני שהשטיח חוזר אליה אחרי הניקוי, ולחכות שתתייבש.
• להשתמש בפד מחורר שמאפשר תנועת אוויר.

מצד שני, ריצוף הוא גם יתרון בזמן הניקוי: מים שיורדים לגב לא נספגים ברצפה, והם נשאבים חזרה. בסוף העבודה אנחנו מנגבים את הרצפה סביב השטיח, כדי שלא תישאר חלקה למי שעובר שם.