קרדית אבק בשטיח בגבעת שמואל

בבתים עם חצר בגבעת שמואל כלבים וחתולים נכנסים ויוצאים כל היום, ומביאים איתם חול, אדמה ושערות. קשקשים של בעלי חיים הם מזון לקרדית בדיוק כמו קשקשי עור של בני אדם, וחלק מהאנשים רגישים גם להם עצמם. שטיח שהכלב אוהב לשכב עליו צובר כמות גדולה של שערות שנכנסות לבסיס הסיב. שאיבה יומית של השטיח הזה, מברשת לכלב לפני שהוא נכנס, ושמיכה משלו שאפשר לכבס, מקטינים את ההצטברות. בניקוי מקצועי השאיבה היבשה בשטיח כזה ארוכה יותר, כדי להוציא את השערות לפני ההזרקה. אם יש בבית אדם שרגיש גם לבעלי חיים, ספרו לנו, ונקפיד במיוחד על השאיבה היבשה בשטיחים שבהם החיות נוהגות לשכב.

שטיח שאגי נעים למגע בדיוק בגלל מה שהופך אותו לאוגר אבק: סיבים ארוכים, צפופים ורכים. בין הסיבים נוצר מרחב שבו אבק, שערות וקשקשים נאספים ונשארים, ושואב ביתי רגיל מגיע רק לחלק העליון.

יש גם בעיה הפוכה: מברשת מסתובבת של שואב חזק עלולה לתפוס סיבים ארוכים ולפגוע בהם, ולכן הרבה אנשים שואבים שאגי בעדינות רבה מדי, והאבק נשאר.

בניקוי מקצועי של שאגי אנחנו מקפידים על סירוק ושאיבה יבשה לפני הניקוי, ועל שאיבה איטית שמגיעה לבסיס. שאגי סינתטי מפוליאסטר מתייבש לאט יחסית, כי הסיבים הארוכים מחזיקים מים, ולכן הכמות שמכניסים מבוקרת. שטיחי שאגי מצמר דורשים זהירות נוספת. עוד על כך בעמוד ניקוי שטיח שאגי.

שטיח שאגי קטן, שאפשר להרים, כדאי גם לנער בחוץ מדי פעם, כשהוא יבש לגמרי.

אין שטיח שלא צובר אבק, אבל יש הבדלים.

• צמר הוא סיב עם מבנה קשקשי, והוא מחזיק אבק בין הקשקשים שלו. מצד שני, צמר משחרר לכלוך יבש יחסית בקלות בשאיבה טובה, ונוטה פחות להטען בחשמל סטטי.
• פוליפרופילן וניילון חלקים יותר, אבל נטענים בחשמל סטטי ומושכים אליהם חלקיקים דקים, במיוחד באוויר יבש של מזגן.
• ויסקוזה רכה ומבריקה, אבל רגישה למים ומתקמטת. אותה אנחנו מנקים בזהירות רבה ובמינימום רטיבות.
• כותנה בשטיחים שטוחים ודקים צוברת פחות, ונוחה לניקוי.

צפיפות הסיבים ואורכם משפיעים יותר מסוג הסיב. שטיח צפוף וגבוה יחזיק יותר אבק משטיח דק, בלי קשר לחומר שממנו הוא עשוי. כשאתם בוחרים שטיח לחדר של אדם רגיש, שטיח שטוח וקל לשאיבה הוא בחירה נוחה יותר.

בכל סוג סיב, שאיבה יבשה טובה לפני הניקוי היא מה שקובע כמה אבק יוצא בפועל.

אבק של שיפוץ הוא אבק אחר. הוא דק מאוד, מכיל שאריות של טיח, גבס, מלט וצבע, ושוקע עמוק לבסיס של השטיח. גם אם השטיח היה מקופל או מכוסה, לרוב נכנס אליו משהו, ואם הוא היה פרוש בזמן העבודה, הכמות יכולה להיות גדולה.

הבעיה היא שאבק כזה עדיין נמצא שם גם אחרי כמה שאיבות, ומתרומם כל פעם שהולכים על השטיח. הוא מצטרף לאבק הביתי הרגיל ולקשקשים, וכל הכמות הזו היא סביבה נוחה לקרדית.

מה כדאי לעשות: לחכות שהשיפוץ ייגמר לגמרי, כולל הניקיון הכללי של הדירה, ורק אז לנקות את השטיח. שאיבה יבשה יסודית לפני הניקוי חשובה כאן במיוחד, כי אבק של מלט וגבס שמתערבב עם מים בתוך השטיח הופך לעיסה שקשה להוציא. אנחנו מתחילים תמיד בשאיבה יבשה חזקה, ורק אחר כך מכניסים מים.

אם השטיח היה פרוש בחדר שבו נעשתה עבודה, כדאי לבדוק גם את הגב. אבק כבד מתיישב לעיתים מתחת לשטיח, על הרצפה עצמה.

ניקוי מקצועי עושה את העבודה העמוקה, אבל מה שקורה בשבועות שבין ניקוי לניקוי קובע כמה מהר השטיח חוזר להיות מאובק.

• בלי נעליים על השטיח. נעליים מכניסות חול, אדמה ואבק רחוב.
• אוורור יומי של החדר, גם בקיץ, לפחות לכמה דקות בבוקר.
• לא לאכול על השטיח בחדרי שינה. פירורים הם מזון.
• להזיז את השטיח מדי פעם ולשאוב את הרצפה שמתחת, אם מדובר בשטיח רגיל ולא מקיר לקיר.
• לנער שטיחים קטנים בחוץ, רחוק מחלונות פתוחים, ולא במרפסת הסגורה.
• לשמור על לחות סבירה בעזרת מזגן במצב ייבוש בימים הלחים.

שום הרגל לא יבטל את הקרדית, אבל השילוב שלהם שומר על שטיח נקי יותר לאורך זמן.

שטיחים קטנים בחדרי שינה, ליד המיטה, כדאי לשאוב לעיתים קרובות יותר משאר השטיחים בבית.