ריח רע מהשטיח בשכונת האירוס

בבניינים גבוהים ריחות עוברים בין דירות דרך פירי אוורור, מרפסות צמודות וחלונות פתוחים. עשן סיגריות מהמרפסת של השכן מלמטה, ריחות בישול מהדירה הסמוכה ואפילו ריח של חיות מחמד עלולים להיכנס ולהיספג בשטיח שלכם. בשכונת האירוס זה אחד המקרים שבהם השטיח מריח ממשהו שאף אחד בבית לא עשה.

ניקוי מוריד את מה שהצטבר בסיבים, אבל אם הריח ממשיך להיכנס, הוא יצטבר שוב. כדאי לשים לב מתי הריח חזק יותר ומאיזה כיוון, ולסגור חלונות בשעות האלה.

אם הריח קשור לשעות מסוימות, נסו לרשום מתי הוא מופיע במשך שבוע. רישום כזה עוזר להבדיל בין ריח שנספג בשטיח לאורך זמן לבין ריח שעובר בבניין ונעלם אחרי כמה שעות. אם השטיח עצמו נקי, ניקוי לא ישנה את התמונה.

כלב שאוהב לשכב על השטיח משאיר בו כל יום קצת מעצמו: שיער, קשקשים, שמן עור טבעי ולכלוך מהכפות. השמן הזה הוא מה שאחראי לריח המוכר של כלב, והוא מתחזק כשהכלב רטוב, אחרי טיול בגשם או אחרי מקלחת.

בשטיח, השמן נדבק לסיבים במקום הקבוע שבו הכלב שוכב, ומשם הריח מתפשט. אם נוגעים בסיבים באזור הזה, הם מרגישים לפעמים שמנוניים או כבדים יותר משאר השטיח. כתם לא רואים, אבל הריח שם.

• שאיבה יומית עם מברשת מסתובבת מוציאה שיער וקשקשים, אבל לא את השמן.
• כלב שנכנס רטוב לשטיח מחזק את הריח, ולכן כדאי לייבש אותו במגבת בכניסה.
• שמיכה או מיטה לכלב על השטיח מרכזת את הריח במקום אחד שקל לכבס.

ניקוי עמוק מפרק את השמן ושוטף אותו, והריח יורד משמעותית. אם יש גם נקודות של שתן, הן צריכות טיפול נפרד ומעמיק יותר.

זה אחד המצבים המתסכלים: ניקיתם את השטיח כדי שיריח טוב, ולמחרת הוא מריח גרוע יותר. הסיבה כמעט תמיד היא לחות שנשארה בתחתית יותר מדי זמן. כששטיח נשאר רטוב שעות ארוכות בחדר סגור, חיידקים ועובש מתחילים לפעול, וריח חמוץ או ריח של מגבת רטובה עולה ממנו.

הגורמים הנפוצים:

• ניקוי ביתי עם הרבה מים ובלי שאיבה חזקה.
• ניקוי בחורף או ביום לח, עם חלונות סגורים.
• שטיח עבה או שאגי שמחזיק הרבה מים.
• הנחת השטיח על הרצפה לפני שהצד התחתון התייבש.

בניקוי שלנו השאיבה האחרונה היבשה היא חלק מהותי, ואנחנו ממליצים על חלונות פתוחים ומאוורר. אם השטיח כבר מריח חמוץ, ניקוי נוסף ושאיבה יבשה יותר מוציאים את הריח ברוב המקרים. עוד על ייבוש בעמוד כמה זמן שטיח מתייבש.

פיזור של מגבות על שטיח רטוב לא מזרז ייבוש, אלא כולא את הלחות.

שטיח שנרטב ממים שאינם מים נקיים, כמו נזילה מצנרת, מים שחלחלו מהמרפסת או טפטוף ממזגן, מקבל ריח שונה מכל ריח אחר. הוא עשוי להיות ריח של ביוב, של חלודה או פשוט של מים עומדים. כשהשטיח נשאר רטוב יותר מיום, הריח מתעצם.

הדבר החשוב ביותר הוא לייבש מהר. להרים את השטיח מהרצפה, להוציא את המים מהחדר, ולייבש את הרצפה מתחת לפני שמחזירים אותו. ככל שזה קורה מוקדם, כך הסיכוי לעובש וריח קבוע יורד.

• מים נקיים מצנרת: לרוב אפשר להציל את השטיח ואת הריח.
• מים שעברו דרך קירות או אדמה: מביאים איתם לכלוך וחיידקים.
• מי ביוב: לעיתים קרובות לא כדאי לנסות לנקות בבית.

במדריך מה עושים עם שטיח אחרי הצפה פירטנו את הצעדים הראשונים. אחרי שהשטיח התייבש, נוכל להעריך אם ניקוי יוריד את הריח.

ניקוי עמוק של שטיח מטפל במה שנמצא בסיבים ובחלק העליון של התחתית. זה כולל את רוב מקורות הריח היומיומיים: אבק, שמן עור, שאריות אוכל, משקאות, לכלוך מהנעליים ושאריות של חומרי ניקוי.

יש מקורות ריח שניקוי לא פותר, או פותר רק בחלקם:

• רטיבות בקיר או ברצפה: הריח יחזור כל עוד הם רטובים.
• לטקס מתפורר: החומר עצמו מדיף את הריח.
• סימני עובש בתחתית: זה לא משהו שניקוי פותר.
• שתן ישן שהגיע לריפוד או לרצפה: צריך טיפול גם מתחת.
• ריח שמגיע מהחדר עצמו: מזגן, ארון, וילונות או קירות.

אנחנו מעדיפים לגלות את זה בתמונה ובשיחה לפני שמגיעים, ולא אחרי שהשטיח נוקה והריח חזר. אם נחשוב שניקוי לא יעזור במקרה שלכם, נגיד את זה.

גם כשהריח יורד רק בחלקו, הניקוי לרוב משפר את מראה השטיח ואת התחושה שלו מתחת לרגליים.