ניקוי שטיח מקיר לקיר בשכונת מרום ראשון

בהרבה דירות ותיקות המסדרון הוא הלב של הבית: הוא מחבר בין החדרים, השירותים והמטבח, וכל מי שגר בדירה עובר בו עשרות פעמים ביום. שטיח מקיר לקיר במסדרון כזה מקבל שביל כהה במרכז ופסים לאורך הקירות, וגם ריח של בישול שנודד מהמטבח. בניקוי שטיח מקיר לקיר בשכונת מרום ראשון מטפלים במסדרון בסוף, אחרי החדרים, כדי לא לדרוך עליו רטוב בדרך החוצה. כדאי לתכנן שבשעות הייבוש יהיה מסלול חלופי, או ללכת בגרביים נקיות בלבד. בגלל שהמסדרון צר, הטכנאי עובד בו לאורך, בפסים ארוכים מהקצה הרחוק אל דלת הכניסה. אם יש בו ארון חשמל, מדפים או מתלה מעילים, כדאי לפנות מהרצפה מתחתם נעליים ותיקים, כדי שהניקוי יגיע עד הקירות. בסוף העבודה אפשר להניח בכניסה מגבת נקייה לניגוב רגליים.

שטיח מקיר לקיר לא בנוי לצאת מהחדר. הרמה של שטיח מודבק פוגעת בגב ומשאירה דבק על הרצפה, ושטיח מתוח שהורד מהפסים כמעט אף פעם לא חוזר למתיחה המקורית בלי כלים של מתקין. לכן ניקוי שטיח מקיר לקיר נעשה תמיד במקום, כשהשטיח מחובר.

המשמעות המעשית היא שהציוד צריך להגיע לכל פינה בחדר. המכונה הניידת עומדת במסדרון או בפתח, והצינורות נכנסים לחדר. הטכנאי עובד בפסים מסודרים מהקיר הרחוק אל הדלת, כך שהוא לא דורך על אזור שכבר נוקה. ליד הקירות ובפינות הוא עובר לראש צר וידני. היתרון הגדול של ניקוי במקום הוא שאין שום פירוק: אין תפרים שנפתחים, אין פסים שצריך להחליף ואין יום שבו החדר עומד בלי שטיח. כשמסיימים, השטיח נשאר בדיוק איפה שהיה, רק נקי. בחדר שבו יש כמה פתחים, הטכנאי מתכנן מראש את נקודת היציאה כדי שהמסלול שלו יישאר יבש עד הסוף.

בשטיח מקיר לקיר רואים בבירור איפה הולכים. שביל אפור מהכניסה אל הסלון, פס מעוך מהדלת אל צד המיטה, אזור כהה בפתח של כל חדר. השבילים האלה נוצרים משילוב של שני דברים: לכלוך שמנוני שמגיע מסוליות הנעליים ונדבק לסיבים, וסיבים שנמעכו ושוכבים על הצד, כך שהאור נשבר עליהם אחרת.

בניקוי מטפלים בשבילים לפני השטיפה הכללית. מרססים עליהם תמיסה שמפרקת שומנים, נותנים לה כמה דקות לעבוד ומפעילים אותה במברשת כדי לשחרר את הלכלוך מהסיבים. אחר כך באה השטיפה בהזרקה-יניקה, ובסיום מברישים את הסיבים נגד כיוון הדריכה כדי להרים אותם. הגוון של השביל משתפר בדרך כלל מאוד. מה שלא תמיד חוזר הוא סיבים שנשחקו ממש, וזה ייראה גם אחרי ניקוי טוב, כי שם חסר חומר ולא נוסף לכלוך. כדאי לדעת שגם שטיח בהיר מאוד יכול לחזור לגוון טוב, אם השבילים מטופלים לפני שהם מתקבעים.

מתחת לשטיח מקיר לקיר יכולה להיות רצפת אריחים, בטון חשוף, ולפעמים גם פרקט ישן שכוסה. כל אחת מהן מגיבה אחרת לרטיבות, ולכן המטרה בניקוי היא שהמים יגיעו לסיבים ולבסיס שלהם, ולא ירדו לרצפה.

זה מושג בשלושה דברים. הראשון הוא לחץ הזרקה מבוקר, שלא דוחף מים דרך הגב. השני הוא מעברי יניקה חוזרים, בלי הזרקה, אחרי כל אזור. השלישי הוא עבודה מהירה יותר באזורים שבהם הגב דק או פגוע. ברוב המקרים הרצפה מתחת נשארת יבשה. במקומות שבהם כבר הייתה בעיה, כמו שתן ישן שחלחל או נזילה ישנה, הרצפה עצמה עלולה להחזיק ריח שהניקוי לא מגיע אליו. אם יש פרקט מתחת לשטיח מודבק, ספרו לנו מראש, כי זה משנה את כמות המים שמותר להשתמש בה. בבטון חשוף, למשל, רטיבות שהגיעה לרצפה יכולה לחזור למעלה ולהאט את הייבוש.

שטיחים מקיר לקיר מגיעים בשני מבנים עיקריים. בשטיח לולאות, שמוכר גם כברבר, החוט יוצא מהגב ונכנס בחזרה, ויוצר לולאות קטנות וצפופות. בשטיח עם ערימה חתוכה הלולאות נחתכו, וכל סיב עומד לבד, כמו בשטיח קטיפתי.

שטיח לולאות מסתיר לכלוך היטב ולכן נראה נקי זמן רב, אבל הלכלוך מצטבר בין הלולאות ויוצא רק בשטיפה טובה. הוא גם רגיש למשיכה: מברשת קשה מדי או חפץ חד עלולים לשלוף לולאה. בשטיחי לולאות מצמר יש גם סכנה להתכווצות ברטיבות גבוהה. שטיח עם ערימה חתוכה מראה כל שביל וכל סימן של רגל, אבל מגיב טוב להברשה שמרימה את הסיבים אחרי הניקוי. הטכנאי בוחר את המברשת, את כמות המים ואת כיוון העבודה לפי המבנה. אם לולאה בודדת כבר נשלפה, אל תמשכו אותה, אלא גזרו אותה בגובה השטיח.