כתם דם על שטיח בשכונת נאות שקמה

בדירות הוותיקות בשכונת נאות שקמה אנחנו פוגשים לפעמים כתמי דם שאף אחד כבר לא זוכר מתי נוצרו: נקודות חומות ליד המיטה, שביל קטן במסדרון, או כתם שמישהו ניסה לנקות פעם במים חמים. כתמים כאלה מגיבים בדרך כלל, אבל פחות טוב מכתם טרי. בשטיח ישן אנחנו בודקים קודם את הגב, כי לטקס שהתפורר לא מחזיק הרבה מים, ואת יציבות הצבע, כי צבעים בשטיחים ישנים לפעמים פחות יציבים. נאמר לכם מראש מה סביר לצפות לו. בבניין בלי מעלית אנחנו מעלים את הציוד במדרגות, והשטיח נשאר בחדר.

אם הדם עדיין רטוב, יש לכם הזדמנות טובה להוציא את רובו לפני שהוא מתייבש. הסדר שאנחנו ממליצים עליו:

1. קודם האדם או החיה. עצירת הדימום חשובה יותר מהשטיח. השטיח יחכה.
2. ספיגה בלחיצה. מגבת נייר או בד לבן, לחיצה ולא שפשוף, מהשוליים אל המרכז.
3. מים קרים מהברז. כמה טיפות על הכתם, המתנה קצרה, ושוב ספיגה. אפשר לחזור על זה כמה פעמים.
4. החלפת בד. ברגע שהבד מתמלא בצבע, עוברים לאזור נקי שלו, כדי לא להחזיר את הדם לשטיח.

מה לא עושים: לא מים חמים, לא סבון חזק ולא מברשת. אם הכתם עדיין נראה אחרי כמה סבבים, עצרו. תנו לו להתייבש באוויר, צלמו ושלחו לנו בוואטסאפ.

אם מדובר בשטיח צמר או בשטיח יד, השתמשו בכמות קטנה מאוד של מים. גם מים קרים בכמות גדולה עלולים להוציא צבע מצמר.

דם שהתייבש בשטיח משנה צבע מאדום לחום כהה, והופך לשכבה קשה על קצות הסיבים. הדחף הטבעי הוא לגרד אותו, אבל גירוד חזק תולש סיבים ומשאיר אזור פרוע שבולט גם אחרי ניקוי.

הדרך הנכונה היא ריכוך:

• מניחים על הכתם מגבת לחה במים קרים לכמה דקות, בלי להציף.
• מרימים ובודקים. חלק מהדם יעבור למגבת.
• חוזרים על זה בסבלנות, ובין לבין ספיגה במגבת יבשה.
• את הפירורים היבשים מרימים בעדינות עם כרטיס פלסטיק, בלי ללחוץ פנימה.

בטיפול שלנו אנחנו משתמשים בתכשיר שמפרק חלבון, וזה החלק שבאמת עושה את העבודה בכתם יבש. התכשיר צריך זמן, ולכן לא ממהרים בשלב הזה. אחרי ההשריה שוטפים ושואבים כמה פעמים.

כתם יבש שלא עבר חום וחומרים חזקים מתבהר ברוב המקרים באופן ניכר, גם אם עבר עליו זמן.

חיות מחמד מדממות לפעמים בלי שאיש שם לב: כרית כף רגל שנחתכה מזכוכית ברחוב, ציפורן שנשברה, אוזן שהכלב גירד עד שנפצעה, או חתולה במחזור. התוצאה היא נקודות קטנות של דם שמתפזרות על השטיח בדרך שבה החיה הלכה.

קודם החיה: אם היא עדיין מדממת או צולעת, היא צריכה טיפול, והשטיח יחכה. אחר כך, עזרה ראשונה לשטיח זהה לכל כתם דם: מים קרים, ספיגה, בלי חום.

כשאנחנו מטפלים בכתמים כאלה, אנחנו עוברים על השטיח כולו, כי חיה שמדממת מכף הרגל משאירה שביל ולא נקודה אחת. כדאי שהחיה תהיה בחדר אחר בזמן הטיפול, גם כדי שלא תדרוך על האזור הרטוב וגם כדי שהרעש לא ילחיץ אותה.

דם של חיה הוא לא שונה מבחינה כימית מדם של אדם, ולכן גם הסיכוי להוציא אותו דומה: טוב בכתם טרי, סביר בכתם יבש, ופחות טוב אם עבר חום.

ברוב המקרים כתם דם מגיב טוב לטיפול נכון, אבל יש מצבים שבהם חשוב לנו לומר מראש שייתכן שיישאר זכר:

• הכתם עבר חום. מים חמים, מגהץ או מייבש שיער קיבעו את החלבון בסיב.
• הכתם עבר הלבנה. מי חמצן או אקונומיקה הורידו את הצבע של השטיח, ועכשיו יש אזור בהיר שאין בו מה לנקות.
• כמות גדולה שהגיעה לגב או לריפוד. ממנה הכתם עלול לעלות חזרה גם אחרי טיפול טוב.
• שטיח בהיר מאוד מצמר טבעי. שם גם צל קלוש בולט.
• שטיח שהצבעים שלו זולגים. במקרה כזה לא נמשיך בטיפול, כדי לא לגרום נזק גדול יותר מהכתם.

גם כשנשאר סימן, הוא בדרך כלל חלש בהרבה מהכתם המקורי. לפי התמונה נוכל להעריך לאיזו קבוצה הכתם שייך, ועל זה נבנה את ההמלצה.