שתן חתול על שטיח בשכונת נאות שקמה

בבניינים ישנים לא מעט חתולים יוצאים ונכנסים דרך חלון או דלת אחורית, ופוגשים בחוץ חתולי רחוב. חתול שחוזר הביתה עם ריח של חתולים אחרים, או שמריח אותם ליד הכניסה, עלול לסמן בתוך הדירה כדי לחזק את הגבול. בשכונת נאות שקמה הנקודות האלה נמצאות לרוב ליד הדלת, החלון או השטיח הראשון שהחתול פוגש בכניסה.

הציוד שלנו נייד ועולה במדרגות גם בבניין בלי מעלית. אחרי הניקוי כדאי לנגב גם את אזור הכניסה ואת אדן החלון, כי ריח של חתולים זרים שם ממשיך להזמין סימון.

אם החתול יוצא דרך חלון, רשת או דלת חתול יכולים לעזור לשלוט בכניסה של חתולים זרים. חתול רחוב שנכנס פנימה ומסמן הוא מקרה נפוץ יותר ממה שנדמה.

יש הבדל בין חתול שעושה צרכים מחוץ לארגז לבין חתול שמסמן. כשחתול עושה צרכים, הוא מתכופף ומשאיר שלולית על משטח שטוח, בדרך כלל באמצע השטיח או בפינה שקטה. כשחתול מסמן, הוא עומד, מרים את הזנב ומרסס כמות קטנה של שתן על משטח אנכי.

על שטיח, סימון נראה כמו כתמים קטנים בשוליים: ליד רגל של ספה, ליד קיר, ליד דלת או ליד חלון שדרכו הוא רואה חתולים אחרים. לפעמים השתן נוזל מהקיר או מהרהיט ונאסף בשולי השטיח.

• שלולית במרכז: לבדוק את הארגז, את החול ואת המיקום שלו.
• כתמים קטנים בשוליים: סימון, לרוב בגלל לחץ או חתולים אחרים.
• שינוי פתאומי אצל חתול שהיה נקי: לבדוק אצל וטרינר.

ההבדל חשוב לנו, כי בסימון צריך לחפש גם על הקיר ועל הרהיט שליד השטיח, ולא רק בסיבים עצמם.

ניקוי השטיח מטפל בתוצאה. אם הסיבה נשארת, הכתם יחזור. לא מעט חתולים מפסיקים להשתמש בארגז בגלל דברים קטנים שקל לתקן, וכדאי לבדוק אותם עוד לפני שאנחנו מגיעים.

• ניקיון: חתולים רבים מסרבים לארגז שלא נוקה יום או יומיים.
• סוג החול: מעבר לחול בריח חזק או במרקם אחר יכול לגרום לחתול לחפש מקום אחר, ולפעמים הוא בוחר שטיח רך.
• מיקום: ארגז ליד מכונת כביסה רועשת או במעבר עמוס מרתיע.
• מספר ארגזים: בבית עם כמה חתולים, ארגז אחד לא תמיד מספיק.

אנחנו לא וטרינרים ולא יועצי התנהגות, ואם החתול עשה פתאום בלי שום שינוי בבית, הצעד הראשון הוא בדיקה וטרינרית. אבל כשהסיבה ברורה וטופלה, ניקוי טוב של השטיח עוזר לחתול להתחיל מחדש בלי ריח ישן שמושך אותו.

שינוי במשפחה, תינוק חדש או מעבר דירה יכולים גם הם להוציא חתול מהשגרה שלו.

אחד החומרים בשתן, חומצת שתן, יוצר כשהוא מתייבש גבישים קטנים שכמעט לא מתמוססים במים רגילים. בשתן חתול, שהוא מרוכז, יש הרבה מהם. הגבישים נצמדים לבסיס הסיבים ולתחתית, ומשחררים ריח בכל פעם שהם נרטבים מחדש.

זה מסביר מצב מוכר: ניקיתם את השטיח במים וסבון, הוא התייבש, ובמשך כמה ימים הריח היה חזק יותר מקודם. המים הרטיבו את הגבישים ולא הוציאו אותם.

בטיפול שלנו התכשיר האנזימטי צריך זמן לפרק את החומרים האלה, ולכן אנחנו לא שוטפים מיד אחרי המריחה. אחרי ההשריה מגיעים שטיפה ושאיבה בשיטת הזרקה-יניקה, שמוציאות את מה שהתפרק החוצה ולא משאירות אותו בשטיח.

• בכתם חדש, טיפול אחד מספיק בדרך כלל.
• בכתם בן כמה חודשים, לפעמים צריך שתי מריחות לפני השטיפה.
• בכתם עמוק בתחתית, ייתכן שיישאר ריח קל.

לכן לוח הזמנים של הביקור כולל המתנה, ולא רק עבודה עם המכונה.

שטיחים פרסיים ושטיחי עבודת יד בנויים לרוב על שתי וערב של כותנה, עם פלאג מצמר או ממשי. השתן עובר את הפלאג מהר, נספג בכותנה ונשאר בה. כותנה רטובה לאורך זמן עלולה להיחלש, ושתן שהתייבש בתוכה משאיר כתם צהבהב שנראה מהצד האחורי של השטיח.

הסכנה הגדולה בשטיחים כאלה היא דימום צבע. צבעים טבעיים ולפעמים גם צבעים ישנים זולגים כשהם נרטבים, ושתן כבר החליש אותם. לכן אנחנו בודקים כל צבע בנפרד בנקודה נסתרת, לפני תכשיר ולפני מים.

• אם הצבעים יציבים, מטפלים בלחות נמוכה ובשאיבה צמודה.
• אם צבע אחד זולג, עוצרים ומסבירים.
• שטיח משי או שטיח עתיק מאוד לרוב לא ננקה בבית.

בעמוד ניקוי שטיחים פרסיים הסברנו מתי אנחנו מנקים שטיח כזה בבית ומתי ממליצים שלא.

גם הצד האחורי של שטיח כזה מספר הרבה: הילה צהובה שם מראה עד לאן השתן הגיע.