כתם יין על שטיח בשכונת נווה הדרים

בדירות הוותיקות בשכונת נווה הדרים אנחנו פוגשים שטיחים שספגו כמה כתמי יין לאורך שנים, מארוחות שישי ומחגים. חלק מהכתמים כבר חומים-סגולים, וחלק עברו ניסיונות ניקוי ביתיים. בשטיח ישן אנחנו בודקים קודם את הגב, כי לטקס שהתפורר מגביל את כמות המים שאפשר להכניס, ואת יציבות הצבע, כי שטיחים ישנים לפעמים פחות יציבים. לפני שמתחילים תדעו אילו מהכתמים יתבהרו לדעתנו יפה, ואילו כנראה ישאירו גוון. גם בקומה גבוהה בלי מעלית העבודה נעשית בדירה, והציוד עולה אלינו במדרגות. אם יש גם כתמים אחרים, נטפל בכולם באותו ביקור.

כתם יין שנשאר על השטיח שבועות או חודשים נראה אחרת מכתם טרי. הוא כבר לא אדום אלא חום-סגול, השוליים שלו חדים יותר, ולפעמים יש סביבו טבעת כהה. זה סימן שהצבע התחמצן ונקשר לסיב.

בכתם כזה אנחנו עובדים בשלבים:

• בדיקת צבע של השטיח בפינה נסתרת, כדי לדעת כמה אפשר להפעיל.
• טיפול מקדים עם תכשיר שמתאים לצבעי מזון וטאנינים ולסוג הסיב.
• זמן השריה, ואז שטיפה ושאיבה.
• אם צריך, סבב נוסף באותו ביקור, תוך מעקב אחרי הצבע של השטיח.

ברוב המקרים כתם ישן מתבהר באופן ניכר, אבל בשטיח בהיר עלולה להישאר הצללה ורודה או חומה עדינה. אם הכתם עבר בעבר מי חמצן, אקונומיקה או חום, הסיכוי יורד. נגיד לכם את כל זה לפני שאתם מזמינים, לפי התמונה.

הכלל הוא לעצור כשהטיפול מתחיל לסכן את השטיח, גם אם נשאר משהו מהכתם.

בבתים עם ילדים, כתמים אדומים מגיעים יותר ממיץ מאשר מיין. מיץ ענבים טבעי מכיל את אותו צבע של קליפת הענב, ולכן הוא מתנהג כמו יין. שתייה אדומה ומיץ פטל מכילים בדרך כלל צבע מאכל סינתטי, וזה צבע שנועד להיות חזק ויציב.

שני הבדלים חשובים:

• סוכר. מיצים ומשקאות מתוקים משאירים אזור דביק. גם אחרי שהצבע יוצא, הסוכר שנשאר מושך אבק, והמקום מתכהה שוב תוך שבועות.
• צבע מאכל. חלק מצבעי המאכל האדומים נקשרים לניילון ולצמר בדומה לצבע של שטיח, ואז קשה להפריד ביניהם.

העזרה הראשונה זהה: ספיגה, מים קרים, ספיגה. בטיפול שלנו אנחנו מקפידים על שטיפה יסודית בסוף, כדי שלא יישאר סוכר בסיב. על שטיחים בחדרי ילדים כתבנו בעמוד שטיח בחדר ילדים לפי אזורים.

ספרו לנו בדיוק מה נשפך. מיץ ענבים ושתייה אדומה נראים דומים על השטיח, אבל לא מגיבים אותו דבר.

בשטיח שאגי, יין לא נשאר על פני השטח. הוא יורד בין הסיבים הארוכים ישר לבסיס, ושם הוא נאסף בכמות גדולה יותר ממה שנראה מלמעלה. הרבה פעמים רואים כתם קטן, ובפועל הבסיס רטוב על שטח רחב.

העזרה הראשונה בשאגי שונה מעט:

• לחצו את המגבת עמוק לתוך הסיבים, לא רק על הקצוות.
• פתחו את הסיבים ביד כדי לראות אם הבסיס צבוע.
• אל תשפכו מים לתוך השאגי. הרטיבו את המגבת והניחו אותה על הכתם.

בטיפול שלנו אנחנו מכניסים את התכשיר עד הבסיס, נותנים לו זמן, ושואבים כמה פעמים כי סיב ארוך מחזיק הרבה נוזל. אחרי הייבוש כדאי לסרק את הסיבים ביד. על השיטה שלנו לשטיחים כאלה כתבנו בעמוד ניקוי שטיח שאגי.

שאגי לבן מסיב סינתטי מגיב בדרך כלל טוב יותר לטיפול בכתם יין משאגי צמר באותו צבע.

לא כל יין משאיר כתם אדום. יין לבן ורוזה נראים כמעט שקופים על השטיח, ולכן רבים לא מטפלים בהם בכלל. זו טעות קטנה שמתגלה אחרי כמה שבועות, כשהאזור מתחיל להצהיב או להתכהות.

הסיבה היא הסוכר והחומצה שביין. הם נשארים בסיב אחרי שהנוזל מתאדה, מושכים אבק, ובחלק מהשטיחים גם מגיבים עם הצבע לאורך זמן. שמפניה ויין מבעבע מתוק מוסיפים עוד סוכר.

העזרה הראשונה היא כמו בכל כתם: ספיגה, מים קרים וספיגה. גם אם לא רואים כתם, כדאי לדלל את האזור במעט מים ולספוג, כדי להוציא את הסוכר.

אם מצאתם על השטיח אזור צהבהב או כהה שאתם לא יודעים מאיפה הגיע, ונזכרתם שבמקום הזה נשפך פעם יין לבן, ספרו לנו. כתם כזה דורש טיפול שונה מכתם של לכלוך רגיל.