שתן חתול על שטיח בשכונת נחלת יהודה

בבתים פרטיים יש לא פעם שטיח צמר גדול בסלון, לפעמים שטיח יקר שנקנה בכוונה לחלל הזה. כשחתול מסמן עליו, הצמר סופג הרבה ומחזיק את הריח, וגודל השטיח מקשה להרים ולבדוק את כל הצד התחתון. בשכונת נחלת יהודה זה מקרה שבו שווה להשקיע בבדיקה מקדימה מדויקת.

אנחנו בודקים דימום צבע, מאתרים את הכתמים באור UV ומטפלים בלחות נמוכה. בשטיח גדול על פרקט או רצפת עץ, נרים כל פעם צד אחד כדי לבדוק את הרצפה. אם בבדיקה הצבע זולג, נאמר לכם שעדיף לא לנקות אותו בבית.

שטיח גדול כזה לרוב גם עומד תחת רהיטים כבדים. כדאי להחליט מראש מה מזיזים ומה נשאר, כדי שנוכל לבדוק גם את האזורים שמתחת לספה ולשולחן, שם חתולים אוהבים לסמן.

אחד החומרים בשתן, חומצת שתן, יוצר כשהוא מתייבש גבישים קטנים שכמעט לא מתמוססים במים רגילים. בשתן חתול, שהוא מרוכז, יש הרבה מהם. הגבישים נצמדים לבסיס הסיבים ולתחתית, ומשחררים ריח בכל פעם שהם נרטבים מחדש.

זה מסביר מצב מוכר: ניקיתם את השטיח במים וסבון, הוא התייבש, ובמשך כמה ימים הריח היה חזק יותר מקודם. המים הרטיבו את הגבישים ולא הוציאו אותם.

בטיפול שלנו התכשיר האנזימטי צריך זמן לפרק את החומרים האלה, ולכן אנחנו לא שוטפים מיד אחרי המריחה. אחרי ההשריה מגיעים שטיפה ושאיבה בשיטת הזרקה-יניקה, שמוציאות את מה שהתפרק החוצה ולא משאירות אותו בשטיח.

• בכתם חדש, טיפול אחד מספיק בדרך כלל.
• בכתם בן כמה חודשים, לפעמים צריך שתי מריחות לפני השטיפה.
• בכתם עמוק בתחתית, ייתכן שיישאר ריח קל.

לכן לוח הזמנים של הביקור כולל המתנה, ולא רק עבודה עם המכונה.

חתולים אוהבים פינות ומקומות מוסתרים. בשטיח מקיר לקיר זה אומר שהכתמים נמצאים לא פעם מתחת למיטה, מאחורי ארון, בפינה שליד הוילון או בפס שליד הדלת. אלה בדיוק המקומות שהשואב לא מגיע אליהם ואנשים לא בודקים.

שטיח מקיר לקיר מונח בדרך כלל על ריפוד ספוגי, ולפעמים מודבק או מתוח על פסים. שתן שעבר את התחתית נספג בריפוד, והריפוד מחזיק אותו הרבה זמן. אנחנו מטפלים בסיבים ובתחתית ומשתמשים בהזרקה עמוקה יותר באזורים הפגועים, אבל לא מפרקים ולא מחליפים ריפוד.

אם הריפוד ספוג לעומק במקום שבו החתול סימן חודשים, נגיד לכם שייתכן שיישאר ריח. בעמוד ניקוי שטיח מקיר לקיר יש פירוט של העבודה על שטיחים מותקנים.

לפני שאנחנו מגיעים, כדאי להזיז את הרהיטים הקלים מהקירות ולפנות את הפינות, כדי שנוכל להגיע עם הפנס לכל מקום שהחתול אוהב להסתתר בו. מתחת למיטה זה לרוב המקום הראשון שבודקים.

בעלי חתולים רבים מנסים לכסות את הריח בספריי ריחני, או להרתיע את החתול עם ריח הדרים, פלפל או תכשירים ייעודיים. הכוונה טובה, אבל ברוב המקרים זה לא עובד לאורך זמן, ולפעמים זה מחמיר.

ריח חזק חדש בבית יכול להלחיץ חתול, וחתול לחוץ מסמן יותר. כשהבושם מתנדף, שתן ישן שלא פורק נשאר בשטיח, והחתול חוזר. חלק מהתכשירים גם משאירים שארית שמנונית שמושכת לכלוך, ועל שטיח צמר עלולה לשנות את הגוון.

• מסיר ריח מהסופר מכסה, ולא מפרק את השתן.
• שמנים אתריים חלקם לא בטוחים לחתולים, ולא כדאי לשים אותם על השטיח.
• שילוב של כמה תכשירים על אותו כתם מקשה עלינו לנקות אחר כך.

אם כבר ריססתם משהו, ספרו לנו מה. זה משפיע על הבדיקה ב-UV ועל בחירת התכשיר.

אם החתול שלכם רגיש לריחות, עדיף להשאיר את הבית בלי ריח חדש בכלל בתקופה שאחרי הניקוי.

הגיל ומצב הסירוס משפיעים גם על הסיבה וגם על עוצמת הריח. חתול זכר שלא עבר סירוס מסמן הרבה יותר, והשתן שלו חריף במיוחד. אחרי סירוס הסימון יורד ברוב המקרים, אבל לא תמיד נעלם מיד, ושטיח שכבר ספג סימונים ממשיך למשוך את החתול לחזור.

אצל חתולים מבוגרים, שתן מחוץ לארגז קשור הרבה פעמים לכאב במפרקים שמקשה עליהם להיכנס לארגז גבוה, או לבעיות כליה שגורמות להם לשתות ולהשתין יותר. במצבים כאלה הכתמים לרוב גדולים יותר ופחות מרוכזים.

גורי חתולים לפעמים פשוט עדיין לא מצאו את הארגז בבית חדש. אצלם, ניקוי מהיר של הנקודה הראשונה חשוב במיוחד, כדי שלא יהפוך להרגל.

בכל המקרים האלה, את הסיבה הרפואית או ההתנהגותית בודק וטרינר. אנחנו דואגים שכשהסיבה מטופלת, השטיח לא ימשיך להזמין את החתול חזרה.

כשאתם מתאמים ניקוי, ספרו לנו את גיל החתולים, כי זה עוזר להבין את דפוס הכתמים.