ניקוי שטיח שאגי בשכונת רמב"ם

בדירות ותיקות יש חדרים קטנים עם חלון אחד, לפעמים פונה לפיר או לחצר פנימית. שאגי בחדר כזה מתייבש לאט במיוחד, ולכן אנחנו מתכננים את הניקוי בשכונת רמב"ם כך שישאיר כמה שפחות מים בשטיח, עם כמה מעברי יניקה נוספים.

אחרי שאנחנו יוצאים, כדאי להשאיר את דלת החדר פתוחה ולפתוח חלון בצד השני של הדירה, כך שייווצר מעבר אוויר. אם אפשר, העבירו את השטיח לסלון או למרפסת מקורה לכמה שעות. מאוורר עמוד פשוט שמכוון אל השטיח עושה הבדל גדול בחדר שהאוויר בו עומד. לפני שמחזירים את השטיח לחדר, געו בבסיס ובצד התחתון. אם הם עדיין קרירים ולחים, תנו לו עוד כמה שעות, כי שאגי שחוזר לחדר סגור כשהוא לח מתחיל להריח.

בשטיח עם ערימה נמוכה, המברשת של שואב האבק מגיעה כמעט עד הבסיס. בשאגי הסיבים ארוכים, לפעמים חמישה סנטימטרים ויותר, והם סוגרים על הלכלוך כמו שמיכה. השואב יונק את מה שנמצא למעלה, ומה ששקע למטה נשאר שם. גרוע מזה, מברשת מסתובבת עלולה להסתבך בסיבים, למשוך אותם החוצה ולשחוק אותם.

מה שעובד טוב יותר בשגרה:

• ראש שאיבה שטוח, בלי מברשת או עם מברשת כבויה.
• מעברים איטיים, בכמה כיוונים.
• פעם בכמה שבועות, להפוך את השטיח ולשאוב או לנער את הגב, כדי שהפירורים ייפלו החוצה.

בניקוי מקצועי אנחנו עושים את השלב הזה ביסודיות רבה יותר, לפני כל טיפול רטוב, עם ציוד שמתאים לסיב ארוך. פירוט על ההרגלים הנכונים יש בעמוד שאיבה נכונה לשטיח שאגי, כולל אילו ראשים כדאי להשאיר בארון ואיזה ראש כדאי להשאיר מחובר לשואב.

רוב שטיחי השאגי שנמכרים בחנויות עשויים אחד משני סיבים סינתטיים, ולכל אחד יש אופי משלו בזמן הניקוי ואחריו.

• פוליאסטר רך מאוד למגע, לעיתים מבריק, ונמכר הרבה בשם "מיקרופייבר". הוא לא סופג מים לתוך הסיב, אבל נמעך מהר ונוטה לשכב בכיוון אחד.
• פוליפרופילן קשיח יותר, עמיד לכתמים על בסיס מים, אבל מושך שומן ושמן. אחרי זמן הוא יכול להיראות דביק ואפור באזורי ישיבה.

שני הסיבים לא מדממים צבע כמו צמר, ולכן אפשר לעבוד איתם בהזרקה-יניקה. ההבדל הוא בחומר ובלחץ: לפוליפרופילן עם שומן נשתמש בתמיסה שמפרקת שומנים, ולפוליאסטר עדין נעבוד בלחץ נמוך יותר. יש גם שאגי מצמר, נדיר יותר, שמקבל טיפול בלחות נמוכה. התווית בגב השטיח בדרך כלל אומרת מה הסיב. אם היא נחתכה, תמונה מקרוב בוואטסאפ מספיקה כדי שנזהה ונגיע עם החומר המתאים.

הלכלוך בשאגי מתחלק לשני סוגים. יש את מה שנופל ונשאר שלם: פירורי לחם, דגני בוקר, חול מהנעליים, חלקים קטנים של צעצועים. ויש את מה שנכרך: שיער ארוך של בני הבית, חוטים וסיבים מבגדים, שמתלפפים סביב בסיס הסיבים ולא משתחררים בשאיבה.

בגלל זה ניקוי שאגי בשכונת רמב"ם מתחיל בשלב יבש ארוך יותר מאשר בשטיחים אחרים:

• הרמת פינות וניעור הגב, כשהגודל מאפשר.
• שאיבה איטית בכמה כיוונים, עם ראש שמתאים לסיב ארוך.
• מעבר ידני עם מגרפה או מסרק גומי שמושך שיער החוצה.

רק אחרי שהלכלוך היבש בחוץ עוברים לניקוי הרטוב. אם מרטיבים לפני, הפירורים נהיים עיסה והשיער נדבק, וההוצאה שלהם קשה בהרבה. לקוחות מופתעים לפעמים מכמות הלכלוך שיוצאת בשלב הזה, גם משטיח שנראה נקי לגמרי. ככל שהשלב היבש יסודי יותר, צריך פחות מים בשלב הרטוב, והשטיח גם מתייבש מהר יותר.

הרבה שטיחי שאגי זולים בנויים כך שהסיבים ננעצים ברשת ומודבקים מאחור בשכבת לטקס, לפעמים עם בד נוסף מעליה. זה זול לייצור ונוח, אבל רגיש: לטקס ישן מתייבש, נסדק ומתפורר לאבקה, ומים רבים מדי יכולים להחליש את ההדבקה ולגרום לסיבים להשתחרר.

סימנים שהגב כבר חלש:

• אבקה כתומה או אפורה על הרצפה מתחת לשטיח.
• סיבים שנשלפים בקלות כשמושכים בעדינות בקבוצה קטנה.
• גב שמתקמט, נסדק ונשבר במקום להתכופף כשמקפלים פינה.

בשטיח כזה אנחנו עובדים בלחץ נמוך ובמעט מים, ומבצעים יותר מעברי יניקה. אם הגב כבר מתפורר, נמליץ להסתפק בניקוי שטחי או לא לנקות בכלל, כי הרטבה יכולה להאיץ את ההתפרקות. אבקת הלטקס עצמה היא גם הסיבה שהרצפה מתחת לשטיח נראית מלוכלכת תמיד, גם אחרי שטיפה. אחרי ניקוי כדאי לשאוב את הרצפה ולהחליף פד ישן שהתפורר יחד עם הגב.