שתן חתול על שטיח בגני תקווה

בבתים פרטיים יש לא פעם שטיח צמר גדול בסלון, לפעמים שטיח יקר שנקנה בכוונה לחלל הזה. כשחתול מסמן עליו, הצמר סופג הרבה ומחזיק את הריח, וגודל השטיח מקשה להרים ולבדוק את כל הצד התחתון. בגני תקווה זה מקרה שבו שווה להשקיע בבדיקה מקדימה מדויקת.

אנחנו בודקים דימום צבע, מאתרים את הכתמים באור UV ומטפלים בלחות נמוכה. בשטיח גדול על פרקט או רצפת עץ, נרים כל פעם צד אחד כדי לבדוק את הרצפה. אם בבדיקה הצבע זולג, נאמר לכם שעדיף לא לנקות אותו בבית.

שטיח גדול כזה לרוב גם עומד תחת רהיטים כבדים. כדאי להחליט מראש מה מזיזים ומה נשאר, כדי שנוכל לבדוק גם את האזורים שמתחת לספה ולשולחן, שם חתולים אוהבים לסמן.

אחד החומרים בשתן, חומצת שתן, יוצר כשהוא מתייבש גבישים קטנים שכמעט לא מתמוססים במים רגילים. בשתן חתול, שהוא מרוכז, יש הרבה מהם. הגבישים נצמדים לבסיס הסיבים ולתחתית, ומשחררים ריח בכל פעם שהם נרטבים מחדש.

זה מסביר מצב מוכר: ניקיתם את השטיח במים וסבון, הוא התייבש, ובמשך כמה ימים הריח היה חזק יותר מקודם. המים הרטיבו את הגבישים ולא הוציאו אותם.

בטיפול שלנו התכשיר האנזימטי צריך זמן לפרק את החומרים האלה, ולכן אנחנו לא שוטפים מיד אחרי המריחה. אחרי ההשריה מגיעים שטיפה ושאיבה בשיטת הזרקה-יניקה, שמוציאות את מה שהתפרק החוצה ולא משאירות אותו בשטיח.

• בכתם חדש, טיפול אחד מספיק בדרך כלל.
• בכתם בן כמה חודשים, לפעמים צריך שתי מריחות לפני השטיפה.
• בכתם עמוק בתחתית, ייתכן שיישאר ריח קל.

לכן לוח הזמנים של הביקור כולל המתנה, ולא רק עבודה עם המכונה.

שטיחים פרסיים ושטיחי עבודת יד בנויים לרוב על שתי וערב של כותנה, עם פלאג מצמר או ממשי. השתן עובר את הפלאג מהר, נספג בכותנה ונשאר בה. כותנה רטובה לאורך זמן עלולה להיחלש, ושתן שהתייבש בתוכה משאיר כתם צהבהב שנראה מהצד האחורי של השטיח.

הסכנה הגדולה בשטיחים כאלה היא דימום צבע. צבעים טבעיים ולפעמים גם צבעים ישנים זולגים כשהם נרטבים, ושתן כבר החליש אותם. לכן אנחנו בודקים כל צבע בנפרד בנקודה נסתרת, לפני תכשיר ולפני מים.

• אם הצבעים יציבים, מטפלים בלחות נמוכה ובשאיבה צמודה.
• אם צבע אחד זולג, עוצרים ומסבירים.
• שטיח משי או שטיח עתיק מאוד לרוב לא ננקה בבית.

בעמוד ניקוי שטיחים פרסיים הסברנו מתי אנחנו מנקים שטיח כזה בבית ומתי ממליצים שלא.

גם הצד האחורי של שטיח כזה מספר הרבה: הילה צהובה שם מראה עד לאן השתן הגיע.

קילים הוא שטיח ארוג שטוח, דק ובלי פלאג. אין בו שכבה עבה שיכולה לעצור את השתן, ולכן מה שהחתול עושה עליו עובר כמעט מיד לרצפה. מצד אחד, יש פחות חומר בשטיח שספג את הריח. מצד שני, הרצפה מתחת סופגת הכול.

קילים צבעוני הוא גם שטיח שצבעיו זולגים בקלות יחסית, במיוחד באדום ובכחול. שתן שהתייבש עליו משאיר לפעמים הילה של צבע שזלג לפס הסמוך. בטיפול אנחנו משתמשים בכמות נוזל מינימלית ועובדים מהר, כדי לא להרטיב את האריגה לעומק.

• להרים את הקילים מיד ולנגב את הרצפה מתחתיו.
• לא לתלות אותו רטוב, כי הצבע עלול לרדת למטה.
• לבדוק את שני הצדדים, כי קילים לרוב הפיך.

על השיטה שלנו לאריגה שטוחה אפשר לקרוא בעמוד ניקוי שטיחי קילים.

קילים קל להרים, וזה יתרון: אפשר לבדוק ולנקות את הרצפה מתחתיו בלי מאמץ.

כשיש בבית שניים או שלושה חתולים, כתמי שתן על השטיח הם לא פעם תוצאה של מתח ביניהם. חתול שמרגיש מאוים מסמן את הגבולות שלו, וחתול שנחסם בדרך לארגז על ידי חתול אחר עושה במקום הקרוב. השטיח בסלון, שבו כולם עוברים, הוא מקום טבעי לזה.

במקרים כאלה בדרך כלל יש יותר נקודות, והן מפוזרות. בבדיקת UV אנחנו רואים לא פעם קו של כתמים לאורך מסלול מסוים, או ריכוז סביב מקום שבו החתולים נפגשים.

• ארגז אחד לכל חתול ועוד אחד, בחדרים שונים.
• כמה מקומות האכלה ושתייה, לא אחד.
• מקומות גבוהים שבהם חתול יכול להתרחק מהאחרים.

ניקוי השטיח מוריד את שכבות הסימון שמזינות את המתח, וזה עוזר. אבל בלי שינוי בסידור הבית, חתולים בתחרות ימשיכו לסמן.

אם לא ברור איזה חתול מסמן, וטרינר או יועץ התנהגות יכולים לעזור לברר.