שתן חתול על שטיח בשוהם

בבתים פרטיים יש לא פעם שטיח צמר גדול בסלון, לפעמים שטיח יקר שנקנה בכוונה לחלל הזה. כשחתול מסמן עליו, הצמר סופג הרבה ומחזיק את הריח, וגודל השטיח מקשה להרים ולבדוק את כל הצד התחתון. בשוהם זה מקרה שבו שווה להשקיע בבדיקה מקדימה מדויקת.

אנחנו בודקים דימום צבע, מאתרים את הכתמים באור UV ומטפלים בלחות נמוכה. בשטיח גדול על פרקט או רצפת עץ, נרים כל פעם צד אחד כדי לבדוק את הרצפה. אם בבדיקה הצבע זולג, נאמר לכם שעדיף לא לנקות אותו בבית.

שטיח גדול כזה לרוב גם עומד תחת רהיטים כבדים. כדאי להחליט מראש מה מזיזים ומה נשאר, כדי שנוכל לבדוק גם את האזורים שמתחת לספה ולשולחן, שם חתולים אוהבים לסמן.

חתולים התפתחו מבעלי חיים של מדבר, והגוף שלהם חוסך מים. הם שותים מעט ומפרישים שתן מרוכז מאוד, עם כמות גבוהה של אוריאה וחומרים נוספים. כשהשתן מתייבש בשטיח, חיידקים מפרקים את האוריאה לאמוניה, וזה הריח החד שמרגישים בימים הראשונים.

בשלב מאוחר יותר מתפרקים חומרים אחרים בשתן ומשחררים תרכובות גופרית, שאחראיות לריח הכבד והעמוק שמזכיר לא מעט אנשים ריח של בצל רקוב. אצל חתולים זכרים שלא עברו סירוס הריח הזה חזק במיוחד.

• כמות קטנה של שתן חתול מריחה כמו כמות גדולה של שתן כלב.
• הריח מתחזק עם הזמן במקום להיחלש.
• חום ולחות מעוררים אותו מחדש.

לכן טיפול בשתן חתול דורש תכשיר שמפרק את החומרים האלה עצמם, ולא רק ניקוי שמוריד את הכתם הנראה. שטיפה במים לבד מזיזה את הבעיה, אבל לא פותרת אותה.

שטיחים פרסיים ושטיחי עבודת יד בנויים לרוב על שתי וערב של כותנה, עם פלאג מצמר או ממשי. השתן עובר את הפלאג מהר, נספג בכותנה ונשאר בה. כותנה רטובה לאורך זמן עלולה להיחלש, ושתן שהתייבש בתוכה משאיר כתם צהבהב שנראה מהצד האחורי של השטיח.

הסכנה הגדולה בשטיחים כאלה היא דימום צבע. צבעים טבעיים ולפעמים גם צבעים ישנים זולגים כשהם נרטבים, ושתן כבר החליש אותם. לכן אנחנו בודקים כל צבע בנפרד בנקודה נסתרת, לפני תכשיר ולפני מים.

• אם הצבעים יציבים, מטפלים בלחות נמוכה ובשאיבה צמודה.
• אם צבע אחד זולג, עוצרים ומסבירים.
• שטיח משי או שטיח עתיק מאוד לרוב לא ננקה בבית.

בעמוד ניקוי שטיחים פרסיים הסברנו מתי אנחנו מנקים שטיח כזה בבית ומתי ממליצים שלא.

גם הצד האחורי של שטיח כזה מספר הרבה: הילה צהובה שם מראה עד לאן השתן הגיע.

חתולים אוהבים פינות ומקומות מוסתרים. בשטיח מקיר לקיר זה אומר שהכתמים נמצאים לא פעם מתחת למיטה, מאחורי ארון, בפינה שליד הוילון או בפס שליד הדלת. אלה בדיוק המקומות שהשואב לא מגיע אליהם ואנשים לא בודקים.

שטיח מקיר לקיר מונח בדרך כלל על ריפוד ספוגי, ולפעמים מודבק או מתוח על פסים. שתן שעבר את התחתית נספג בריפוד, והריפוד מחזיק אותו הרבה זמן. אנחנו מטפלים בסיבים ובתחתית ומשתמשים בהזרקה עמוקה יותר באזורים הפגועים, אבל לא מפרקים ולא מחליפים ריפוד.

אם הריפוד ספוג לעומק במקום שבו החתול סימן חודשים, נגיד לכם שייתכן שיישאר ריח. בעמוד ניקוי שטיח מקיר לקיר יש פירוט של העבודה על שטיחים מותקנים.

לפני שאנחנו מגיעים, כדאי להזיז את הרהיטים הקלים מהקירות ולפנות את הפינות, כדי שנוכל להגיע עם הפנס לכל מקום שהחתול אוהב להסתתר בו. מתחת למיטה זה לרוב המקום הראשון שבודקים.

אחרי ניקוי, המטרה היא שהחתול לא יחשוב יותר על הנקודה כמקום לעשות בו צרכים. חתולים לא עושים צרכים במקום שבו הם אוכלים, ישנים או משחקים. אפשר לנצל את זה.

• להניח קערת אוכל קטנה או חטיפים בנקודה שנוקתה, אחרי שהשטיח יבש לגמרי.
• לשים שם מיטה, שמיכה של החתול או צעצוע אהוב.
• לשחק עם החתול באזור הזה כמה דקות ביום.
• לכסות זמנית את הנקודה ברדיד או במשטח שחתולים לא אוהבים לעמוד עליו.

עד שהשטיח מתייבש לגמרי, סגרו את החדר. שטיח לח עם שאריות של תכשיר מריח לחתול משונה, וחלק מהחתולים מגיבים לזה בסימון מחדש. כמה שעות של דלת סגורה, חלון פתוח ומאוורר שווים הרבה.

בשבועות שאחרי, שימו לב אם החתול מרחרח את המקום בעניין. זה רגע טוב לקרוא לו, לשחק איתו או להוביל אותו לארגז.