ניקוי וטיפול בשטיחים בפלמחים

בבית פרטי או בדו-משפחתי יש בדרך כלל יותר שטיחים: אחד גדול בסלון, שטיחים בחדרי השינה בקומה העליונה, ולפעמים שטיח בחדר משחקים או בממ"ד. ניקוי שטיחים בפלמחים בבית כזה מתוכנן כיום עבודה מסודר. הטכנאי מתחיל בקומה העליונה ויורד למטה, כך שלא צריך לעבור על שטיחים רטובים בדרך החוצה. כדאי לשלוח מראש רשימה של השטיחים עם תמונה ומידה משוערת לכל אחד, ולהגיד באיזו קומה כל שטיח נמצא. כך נדע כמה זמן לשריין ותקבלו מחיר מפורט לכל שטיח. בבית עם כמה קומות כדאי גם לחשוב איפה תעבירו את שעות הייבוש. אם השטיחים בחדרי השינה מנוקים מוקדם ביום, יש להם יותר זמן להתייבש לפני השינה, וזה שיקול טוב כשמתכננים את סדר העבודה.

לפני שמחברים צינור אחד, הטכנאי עובר על כל שטיח שמיועד לניקוי. הוא הופך פינה ובודק את הגב: שטיח עם גב לטקס מודבק מתנהג אחרת משטיח ארוג בעבודת יד, שבו רואים את הקשרים מאחור. הוא מזהה את הסיב לפי המגע, הברק והתווית אם יש, ומסמן אזורים בעייתיים כמו כתמים ישנים, אזורים שחוקים או שוליים רופפים.

אחר כך מגיעה בדיקת הצבע. על פינה שלא רואים מניחים מעט מתמיסת הניקוי ולוחצים עליה מגבת לבנה. אם המגבת נצבעת, זה סימן שהצבע עלול לדמם בשטיפה, ואז משנים שיטה או ממליצים לא לנקות את השטיח בבית. רק אחרי הבדיקות האלה נקבעת השיטה לכל שטיח, ואתם שומעים מראש מה צפוי לצאת ומה כנראה יישאר. ההחלטות האלה הן מה שמבדיל בין ניקוי שטיחים בפלמחים שעובד לבין ניקוי שמזיק.

הסיב קובע כמעט הכל: כמה מים השטיח סובל, באיזה חומר מותר להשתמש ומה הסיכוי שכתם ייצא. בקצרה:

• פוליפרופילן: הנפוץ ביותר בשטיחים זולים ובינוניים. עמיד למים ולא סופג צבע בקלות, אבל סופג שמנים ומתקמט בערימה במקומות של דריכה.
• ניילון: גמיש וחוזר לצורתו, אבל כתמי צבע כמו מיץ ויין נקשרים אליו מהר.
• ויסקוזה: מבריק ונראה כמו משי, אבל רגיש מאוד למים. הוא עלול להצהיב, להתקשות ולהיראות מקומט אחרי שטיפה לא נכונה.
• כותנה: נפוצה בשטיחי ילדים ובשטיחים שטוחים. נוטה להתכווץ ולדמם צבע.
• צמר: עמיד ודוחה לכלוך באופן טבעי, אבל דורש שיטה עדינה וייבוש טוב.
• משי: עדין ביותר. ברוב המקרים לא נמליץ לנקות אותו בבית.

אם אין תווית, צלמו את הגב ואת הערימה מקרוב, ונעזור לזהות. בשטיחים מעורבים, למשל צמר עם תוספת ויסקוזה, בוחרים את השיטה לפי הסיב הרגיש מביניהם.