כמה זמן מתייבש שטיח אחרי ניקוי, ואיך מקצרים את הזמן

זמן הייבוש תלוי בכמות המים שנשארה בשטיח ובקצב שבו האוויר מוציא אותה. בהזרקה ויניקה רוב המים נשאבים בחזרה, והשטיח נשאר לח ולא רטוב. אבל כמה לח, ולכמה זמן, תלוי בכמה דברים שמשתנים מבית לבית.

לכן כל מי שמבטיח שעה מדויקת מבלי לראות את השטיח ואת החדר, מנחש. מה שאפשר לומר בביטחון הוא שברוב המקרים מדובר בכמה שעות, ושיש דרכים פשוטות לקצר אותן. הסבר מפורט על הגורמים תמצאו גם בעמוד כמה זמן שטיח מתייבש.

• אורך ועובי הסיב. סיב קצר וצפוף מחזיק מעט מים. שאגי עם סיבים ארוכים מחזיק הרבה, והאוויר מגיע לבסיס שלו לאט.
• סוג הסיב. פוליפרופילן כמעט לא סופג מים ומתייבש מהר. צמר וכותנה סופגים לחות בתוך הסיב עצמו ומתייבשים לאט יותר.
• הבסיס. בסיס כותנה או יוטה, וריפוד של שטיח מקיר לקיר, מחזיקים לחות אחרי שפני השטח כבר יבשים.
• שיטת הניקוי. בשיטה עם מעט לחות, שמשמשת לשטיחים עדינים, הייבוש מהיר יותר מאשר בהזרקה ויניקה מלאה.
• מזג האוויר והעונה. ביום יבש ושמשי באביב השטיח מתייבש מהר. ביום חורפי וגשום, או בקיץ הלח של מישור החוף, לאט יותר.
• האוורור בחדר. זה הגורם שהכי קל לשנות.

אלה הערכות כלליות, לא התחייבות, בתנאי אוורור סבירים:

• שטיח סינתטי בסיב קצר: לרוב כמה שעות בודדות.
• שטיח צמר בשיטה עדינה: בדרך כלל כמה שעות, לפעמים קצת יותר בשטיח עבה.
• שטיח מקיר לקיר: כמה שעות, ובחדר סגור בחורף לפעמים עד הערב או למחרת.
• שאגי עבה: הארוך מכולם. לא פעם חצי יום, ובתנאים לא טובים גם עד למחרת.
• קילים ושטיחים שטוחים דקים: בדרך כלל מהירים יחסית.

שטיח שעדיין מרגיש לח למחרת, בלי שיפור, הוא סימן שהאוורור לא מספיק. במקרה כזה הגבירו את זרימת האוויר, ואם אין שינוי, צרו איתנו קשר.

שלושה כלים פשוטים עושים את רוב העבודה:

1. חלונות פתוחים. במיוחד אם אפשר ליצור זרימת אוויר בין שני חלונות. ביום גשום עדיף לסגור ולהסתמך על השניים הבאים.
2. מאוורר. מאוורר עמידה או מאוורר תקרה שמכוון אל השטיח מזרז את הייבוש מאוד. בשטיח גדול מזיזים אותו מדי פעם לאזור אחר.
3. מזגן או מסיר לחות. מזגן במצב קירור או במצב ייבוש מוציא לחות מהאוויר, וזה מה שמאפשר לשטיח למסור את הלחות שלו. בחדר סגור זו לרוב הדרך המהירה ביותר.

מה לא לעשות: לא מייבשים במפזר חום או בתנור שמכוון אל השטיח, ולא במייבש שיער חם. בצמר זה עלול לגרום להתכווצות, ובשטיחים עם גב מודבק לרכך את הדבק.

אפשר ללכת על שטיח לח בזהירות, ולפעמים אין ברירה כשהוא חוסם מעבר. אבל כדאי לדעת מה קורה: נעליים מכניסות לכלוך לסיבים פתוחים ולחים, והוא נקלט בהם מהר יותר מבשטיח יבש. גם כפות רגליים יחפות משאירות שומן טבעי.

אם חייבים לעבור, הולכים בגרביים נקיות או בכפכפי בית נקיים, ובמסלול קבוע. ילדים קטנים וחיות מחמד עדיף להרחיק מהחדר עד שהשטיח יבש, כי הם נוטים לשחק, לשבת ולשכב עליו.

ובזהירות על המעבר מהשטיח הלח לרצפה: סוליה רטובה על אריחים או פרקט מחליקה.

רהיט שמוחזר לשטיח לח יכול להשאיר שני סוגים של סימנים. הראשון הוא שקע בסיבים, שבדרך כלל מתיישר עם הזמן. השני חמור יותר: רגל עץ צבועה או מתכת שמגיבה ללחות עלולה להעביר צבע או חלודה לסיב, וזה כתם שלא תמיד יוצא.

לכן, עד שהשטיח יבש לגמרי, מחזירים רהיטים רק אם חייבים, ומניחים מתחת לכל רגל ריבוע קטן של נייר כסף, קרטון או פלסטיק. כשהשטיח מתייבש מורידים אותם. רהיטים כבדים, כמו ספות וארונות, עדיף להחזיר רק כשהשטיח יבש גם בבסיס, כי משקל רב על שטיח לח לוכד את הלחות מתחתיו.

פני השטח מתייבשים לפני הבסיס. כדי לבדוק, לוחצים כף יד על השטיח לכמה שניות, ובמקומות שבהם הוא עבה במיוחד מפרידים את הסיבים ונוגעים בבסיס. בשטיח שאפשר להרים, הופכים פינה ונוגעים בגב.

שטיח יבש לא מרגיש קריר יותר משאר החדר. תחושת קרירות היא סימן ללחות שעוד מתאדה. ריח קל של ניקוי בשעות הראשונות רגיל לגמרי. ריח של לחות שנשאר למחרת הוא סימן שהשטיח לא מתייבש מספיק מהר, וכדאי להגביר את האוורור.