כתם דם על שטיח בראשון לציון

בדירות במגדלים החדשים בראשון לציון השטיחים מונחים לרוב על פרקט או על אריחים גדולים, בסלון פתוח או בחדרי השינה. כתם דם בחדר שינה עם מזגן שעובד כל הלילה יתייבש מהר, ולכן בבוקר תפגשו בדרך כלל כתם יבש ולא רטוב. זה לא אסון: הוא ניתן לריכוך במים קרים ולטיפול מקצועי. אנחנו עולים במעלית עם הציוד הנייד, ומבקשים רק שקע חשמל ונקודת מים קרובים. אם השטיח דק ומונח על פרקט, נניח מתחת לאזור הכתם יריעה מגינה בזמן העבודה. אחרי הטיפול כדאי לכבות את המזגן בחדר לשעה או שתיים ולפתוח חלון, כדי שהשטיח יתייבש באוויר רגיל ולא מול זרם קר וחזק שמייבש רק את הצד העליון.

דם שהתייבש בשטיח משנה צבע מאדום לחום כהה, והופך לשכבה קשה על קצות הסיבים. הדחף הטבעי הוא לגרד אותו, אבל גירוד חזק תולש סיבים ומשאיר אזור פרוע שבולט גם אחרי ניקוי.

הדרך הנכונה היא ריכוך:

• מניחים על הכתם מגבת לחה במים קרים לכמה דקות, בלי להציף.
• מרימים ובודקים. חלק מהדם יעבור למגבת.
• חוזרים על זה בסבלנות, ובין לבין ספיגה במגבת יבשה.
• את הפירורים היבשים מרימים בעדינות עם כרטיס פלסטיק, בלי ללחוץ פנימה.

בטיפול שלנו אנחנו משתמשים בתכשיר שמפרק חלבון, וזה החלק שבאמת עושה את העבודה בכתם יבש. התכשיר צריך זמן, ולכן לא ממהרים בשלב הזה. אחרי ההשריה שוטפים ושואבים כמה פעמים.

כתם יבש שלא עבר חום וחומרים חזקים מתבהר ברוב המקרים באופן ניכר, גם אם עבר עליו זמן.

חיות מחמד מדממות לפעמים בלי שאיש שם לב: כרית כף רגל שנחתכה מזכוכית ברחוב, ציפורן שנשברה, אוזן שהכלב גירד עד שנפצעה, או חתולה במחזור. התוצאה היא נקודות קטנות של דם שמתפזרות על השטיח בדרך שבה החיה הלכה.

קודם החיה: אם היא עדיין מדממת או צולעת, היא צריכה טיפול, והשטיח יחכה. אחר כך, עזרה ראשונה לשטיח זהה לכל כתם דם: מים קרים, ספיגה, בלי חום.

כשאנחנו מטפלים בכתמים כאלה, אנחנו עוברים על השטיח כולו, כי חיה שמדממת מכף הרגל משאירה שביל ולא נקודה אחת. כדאי שהחיה תהיה בחדר אחר בזמן הטיפול, גם כדי שלא תדרוך על האזור הרטוב וגם כדי שהרעש לא ילחיץ אותה.

דם של חיה הוא לא שונה מבחינה כימית מדם של אדם, ולכן גם הסיכוי להוציא אותו דומה: טוב בכתם טרי, סביר בכתם יבש, ופחות טוב אם עבר חום.

בשטיח מקיר לקיר יש בדרך כלל ריפוד מתחת, וכמות גדולה של דם עלולה לעבור את הגב ולהגיע אליו. ריפוד שספג דם הוא בעיה, כי ממנו הכתם יכול לעלות חזרה בזמן הייבוש.

ברוב המקרים מדובר בכמה טיפות, ואז הן נשארות בסיבים ובגב. אבל אם נשפכה כמות גדולה יותר, כדאי לספוג חזק במיוחד, אפילו לעמוד על מגבת נקייה, ולהחליף אותה כמה פעמים.

בטיפול אנחנו משתמשים בכמות נוזל מבוקרת, כדי לא לדחוף את הדם עמוק יותר, ובשאיבה חזקה שמושכת אותו כלפי מעלה. אם הדם הגיע לריפוד, נגיד לכם בכנות שייתכן שיישאר סימן, ושניקוי מלמעלה לא תמיד מגיע לכל העומק. על המבנה של שטיחים אלה ומה זה אומר לניקוי כתבנו בעמוד ניקוי שטיח מקיר לקיר.

אם השטיח מודבק לרצפה, אל תנסו להרים את הקצה כדי לבדוק. זה עלול לפגוע בהדבקה.

הביקור מתחיל בבדיקה קצרה של השטיח ושל הכתם, ובכמה שאלות: מתי, האם היו מים חמים, ומה כבר נוסה.

1. זיהוי הסיב. צמר, ויסקוזה, ניילון ופוליפרופילן מגיבים אחרת לתכשירים שמפרקים חלבון.
2. בדיקת צבע. על השוליים או בפינה מוסתרת, כדי לראות שהצבע של השטיח לא נע.
3. ריכוך. בכתם יבש, מרככים במים קרים לפני שמוסיפים תכשיר.
4. תכשיר לחלבון. מתאים לסוג הסיב, עם זמן השריה מספיק.
5. שטיפה ושאיבה. בהזרקה-יניקה או בלחות נמוכה, כמה מעברים, וסיום במעבר יניקה בלבד.

אם הכתם נמצא בשטיח שצריך גם ניקוי כללי, אפשר לשלב את שני הדברים באותו ביקור. בסוף נראה לכם את התוצאה, ונגיד אם יש משהו שעלול לעלות בזמן הייבוש. מידע על זמני ייבוש נמצא בעמוד כמה זמן שטיח מתייבש.