ניקוי שטיחי צמר בבית: מה הצמר צריך ומה הוא לא סובל

צמר יכול לספוג כמות גדולה של מים ביחס למשקלו, וזה מה שהופך אותו לבעייתי בניקוי רטוב כבד. שטיח צמר שנרטב עד הגב מתייבש לאט, ובזמן הזה יכולים לקרות שני דברים: צבע מהשטיח או מהגב נודד לקצות הסיבים, וחוטי הכותנה שבבסיס משחררים חומר חום שעולה למעלה ויוצר כתמים צהבהבים.

לכן ברוב שטיחי הצמר אנחנו מעדיפים לחות נמוכה, או הזרקה-יניקה עדינה עם מעט מים ויניקה חוזרת. ההחלטה תלויה בעובי השטיח, ביציבות הצבע ובמידת הלכלוך. ההשוואה המלאה בין שתי הגישות נמצאת בעמוד ניקוי יבש או ניקוי רטוב.

• צמר ארוג במכונה: נבנה על נול, הגב שלו ארוג ויציב. מתנהג טוב בניקוי עדין ומתייבש באופן אחיד.
• צמר קשור ביד: שטיחים פרסיים ושטיחי קשר אחרים. צבעים בכמה גוונים ובדיקת צבע לכל אחד. פירוט בעמוד ניקוי שטיחים פרסיים.
• צמר בטאפט ביד: הסיבים נורו לתוך בד בסיס בעזרת אקדח ונעולים בשכבת לטקס, ומעליה בד גב מודבק. נפוץ מאוד בשטיחים מודרניים של חנויות עיצוב.

הסוג השלישי הוא זה שדורש הכי הרבה זהירות. הלטקס והדבק לא אוהבים מים, ושטיח כזה שנרטב יותר מדי עלול להריח חזק, לשחרר את הגב או להתקמט. בשטיחי טאפט אנחנו עובדים כמעט תמיד בלחות נמוכה.

שאלה שחוזרת הרבה: קניתי שטיח צמר לפני כמה חודשים, ובכל שאיבה יוצאים ממנו כדורים של צמר. זה בדרך כלל לא פגם. בשטיחי צמר, בעיקר בטאפט, נשארים אחרי הייצור סיבים קצרים שלא ננעלו עד הסוף, והם יוצאים בהדרגה בחודשים הראשונים.

ניקוי לא יעצור את התופעה, וניקוי רטוב בשלב הזה אף עלול להאיץ אותה. ההמלצה היא לשאוב בעדינות, בלי מברשת מסתובבת, ולחכות שהנשירה תפחת. אם אחרי שנה השטיח ממשיך לנשור בכמויות, ובעיקר אם מופיעים אזורים דלילים, זה כבר עשוי להעיד על לטקס שהתפורר, ואז נבדוק אם ניקוי מתאים לו בכלל.

בעיה שמוכרת למי שניסה לשטוף שטיח צמר בבית: אחרי הייבוש מופיעים כתמים חומים או צהובים, לפעמים בדיוק במקום שבו היה כתם, לפעמים בשוליים של האזור שנרטב. זה נקרא השחמה, והיא נגרמת מחוטי כותנה ויוטה בבסיס השטיח שמשחררים חומרים כשהם נרטבים יותר מדי ומתייבשים לאט.

הדרך למנוע את זה היא שילוב של מעט מים, תמיסה עם pH נכון, יניקה טובה וייבוש מהיר. בשטיח שכבר יש בו השחמה מניסיון קודם, לפעמים אפשר להבהיר אותה בטיפול ייעודי, ולפעמים היא נשארת. אם יש בשטיח שלכם כתמים כאלה, צלמו אותם וספרו לנו מה נעשה בו קודם.

שתן הוא אחד הדברים הקשים ביותר לצמר. כשהוא טרי הוא חומצי קלות, אבל כשהוא מתייבש ומתפרק הוא הופך לבסיסי, ובמצב הזה הוא פוגע בצבעים ובסיב עצמו. בשטיחי צמר צבעוניים זה מתבטא בשינוי צבע קבוע: אדום שהפך לכתום, כחול שהפך לירקרק, שמנת שהצהיבה.

ניקוי בתמיסה אנזימטית מתאימה לצמר יכול להוציא את רוב הריח ואת המלחים. שינוי צבע שכבר קרה, לעומת זאת, הוא פגיעה בצבע ולא לכלוך, והוא בדרך כלל נשאר. ככל שמטפלים מהר יותר, הנזק קטן יותר. הצעד הראשון בבית הוא ספיגה בכמה מגבות לבנות ולחיצה חזקה, בלי חומרים ובלי שפשוף.

צמר מתייבש לאט יחסית, ובזמן הזה הוא רגיש. לכן מה שקורה אחרי שאנחנו הולכים חשוב כמעט כמו הניקוי. אוויר זורם הוא המפתח: חלון פתוח, מאוורר שמכוון לשטיח, ואם אפשר, הרמה של השטיח על כמה כיסאות כדי שאוויר יגיע גם לגב.

מה לא לעשות: לא לייבש בשמש ישירה, לא להניח מול תנור או מפזר חום, ולא לייבש עם מייבש שיער על אזור מסוים. חום ישיר על צמר לח גורם לכיווץ ולקשיחות. גם לא מקפלים או מגלגלים שטיח צמר לפני שהוא יבש לגמרי, כולל הגב, כי לחות כלואה בגליל עלולה לגרום לריח ולהשחמה. רק כשהגב יבש למגע, מחזירים רהיטים.