קרדית אבק בשטיח ביהוד-מונוסון

בדירות חדשות ביהוד-מונוסון חדרי השינה של הילדים או חדר העבודה קטנים יחסית, והשטיח בהם מכסה חלק גדול מהרצפה. בחדר שבו ישנים, השטיח קרוב למקום שבו נושרים הכי הרבה קשקשי עור, ולכן הוא צובר מזון לקרדית מהר יותר. אם בחדר ישן ילד או מבוגר עם רגישות לאבק, שטיח שטוח וקל לשאיבה עדיף על שטיח עבה. שטיח שכבר נמצא שם כדאי לשאוב לעיתים קרובות ולנקות לעומק פעם בתקופה. בחדר קטן הייבוש אחרי ניקוי תלוי בעיקר בחלון ובמזגן, וכדאי להשאיר את הדלת פתוחה. כדאי גם לוודא שרגלי המיטה לא עומדות על השטיח כשהוא רטוב, ולהניח מתחתן חתיכת פלסטיק או קרטון עד שהוא מתייבש.

ניקוי בהזרקה ויניקה מכניס לשטיח מים עם תכשיר, ומיד שואב אותם חזרה יחד עם מה שהשתחרר מהסיבים. התוצאה, כשהעבודה נעשית נכון:

• הפחתה של אבק דק שהשואב הביתי לא מוציא מהבסיס.
• הוצאה של קשקשים ושאריות שמשמשים מזון לקרדית.
• הפחתה של הפרשות הקרדית והאלרגנים שנאספו בסיבים.
• שטיח נקי יותר במראה ובמגע, עם פחות אבק שעולה כשיושבים עליו.

זה לא אומר שהשטיח הופך לסטרילי. אבל ההבדל בכמות האבק בין שטיח שנוקה לשטיח שלא נוקה שנים הוא משמעותי, ואנשים רגישים מרגישים אותו לעיתים קרובות. בשטיחים עדינים מצמר ובשטיחי יד אנחנו עובדים בלחות נמוכה, ושם הדגש הוא על שאיבה יבשה יסודית לפני הניקוי. פירוט על השיטות נמצא בעמוד ניקוי יבש או רטוב.

שטיח שנוקה לעומק גם מגיב טוב יותר לשאיבה הביתית בשבועות שאחרי, כי הסיבים פתוחים ונקיים משאריות דביקות.

יש הרבה הבטחות בשוק סביב קרדית אבק, ואנחנו מעדיפים לומר את הדברים כמו שהם.

• ניקוי לא משמיד את כל הקרדית. חלק ממנה נשאב, חלק נשאר, והאוכלוסייה חוזרת לגדול עם הזמן.
• ניקוי לא מרפא אלרגיה. הוא יכול להפחית את כמות האלרגנים בשטיח, וזה הכול. אבחון וטיפול הם עניין לרופא.
• השטיח הוא לא המקור היחיד. מיטות, כריות, וילונות ורהיטים מרופדים מחזיקים קרדית גם הם, וניקוי שטיח לא נוגע בהם.
• אין "ניקוי לכל החיים". שטיח שנמצא בשימוש יומיומי חוזר לצבור אבק, ולכן ניקוי פעם בתקופה ושאיבה נכונה ביניהם הם מה שעובד.

אם מישהו מבטיח לכם הדברה מלאה של הקרדית בשטיח בביקור אחד, כדאי לשאול איך בדיוק. אנחנו מתחייבים רק למה שאנחנו יכולים לעשות: לנקות את השטיח לעומק, לפי הסיב, ולייבש אותו נכון.

אם יש בבית אדם עם רגישות ידועה, ההחלטה על הצעדים בבית שייכת לו ולרופא שלו. אנחנו אחראים על השטיח.

שאיבה ביתית היא הכלי החשוב ביותר נגד הצטברות אבק בשטיח, בתנאי שעושים אותה נכון.

• לאט. מעבר מהיר מרים רק את מה שעל הפנים. מעבר איטי, כמה פעמים על אותו אזור, נותן לשואב זמן למשוך מהבסיס.
• בשני כיוונים. לאורך ולרוחב, כדי לפתוח את הסיבים מכל צד.
• מסנן HEPA. שואב בלי מסנן טוב פולט חזרה לאוויר חלק מהאבק הדק.
• שקית או מיכל ריקים. שואב מלא מאבד כוח יניקה.
• תדירות. בחדר שבו יש אדם רגיש, פעם או פעמיים בשבוע.

אם אתם רגישים לאבק, עדיף שמישהו אחר ישאב, או שתפתחו חלון בזמן השאיבה ותצאו מהחדר לזמן קצר אחריה. בשטיחים עם סיב ארוך יש כללים קצת אחרים, ועליהם כתבנו במאמר שאיבה נכונה לשטיח שאגי.

גם השואב עצמו צריך תחזוקה: מסנן סתום או מברשת עטופה בשערות מורידים מאוד את היעילות שלו.

אין שטיח שלא צובר אבק, אבל יש הבדלים.

• צמר הוא סיב עם מבנה קשקשי, והוא מחזיק אבק בין הקשקשים שלו. מצד שני, צמר משחרר לכלוך יבש יחסית בקלות בשאיבה טובה, ונוטה פחות להטען בחשמל סטטי.
• פוליפרופילן וניילון חלקים יותר, אבל נטענים בחשמל סטטי ומושכים אליהם חלקיקים דקים, במיוחד באוויר יבש של מזגן.
• ויסקוזה רכה ומבריקה, אבל רגישה למים ומתקמטת. אותה אנחנו מנקים בזהירות רבה ובמינימום רטיבות.
• כותנה בשטיחים שטוחים ודקים צוברת פחות, ונוחה לניקוי.

צפיפות הסיבים ואורכם משפיעים יותר מסוג הסיב. שטיח צפוף וגבוה יחזיק יותר אבק משטיח דק, בלי קשר לחומר שממנו הוא עשוי. כשאתם בוחרים שטיח לחדר של אדם רגיש, שטיח שטוח וקל לשאיבה הוא בחירה נוחה יותר.

בכל סוג סיב, שאיבה יבשה טובה לפני הניקוי היא מה שקובע כמה אבק יוצא בפועל.