ניקוי שטיח שאגי בשכונת נווה דקלים

שאגי שמונח קרוב לדלת הזזה לחצר אוסף עלים יבשים, קוצים, זרעים של עשבים ואדמה. בסיבים ארוכים הם נתפסים ונשארים, ובמיוחד קוצים קטנים שנכרכים בבסיס. ילדים שרצים פנימה יחפים מהמדשאה מכניסים גם רטיבות.

בניקוי שאגי בשכונת נווה דקלים בבית עם גינה אנחנו מוציאים את כל זה ידנית ובשאיבה לפני שמרטיבים, כי חומר צמחי שנרטב משאיר כתמים ירקרקים או חומים. אם אפשר, הזיזו את השטיח מטר או שניים מהדלת, והניחו בין הדלת לשטיח שטיחון נעליים פשוט שקל לנער. זה משנה מאוד את כמות הלכלוך שמגיעה לסיבים. באביב, כשהעשבים בגינה מפזרים זרעים ואבקנים, השטיח הקרוב לדלת צריך שאיבה תכופה יותר מהרגיל. מי שיש לו אלרגיה עונתית ירגיש את ההבדל, גם אם לא יראה אותו על הסיבים.

כשסיבי השאגי שוכבים ומודבקים זה לזה, יש לזה שתי סיבות אפשריות. הראשונה היא לכלוך: שומן מהעור, שאריות משקאות ממותקים וחומרי ניקוי ביתיים שנשארו בשטיח ומדביקים את הסיבים. את זה ניקוי יכול לפתוח במידה רבה. השנייה היא שינוי בסיב עצמו: חיכוך ממושך, חום מתנור או מרגלי כיסא, או פוליאסטר זול שהתעייף. את זה ניקוי לא מתקן.

איך יודעים מה המצב? מנסים לפתוח קבוצת סיבים באצבעות. אם הם נפרדים ומרגישים דביקים, יש סיכוי טוב. אם הם קשים, מבריקים בקצה או נמסו לגוש, זה נזק פיזי.

באזורים שבהם הסיבים נדבקו מלכלוך, אנחנו עובדים בתמיסה שמשחררת את השאריות, שואבים היטב ומסרקים ביד בכיוון ההפוך לשכיבה. שקע ישן שהשאירו רגלי ספה שעמדה במקום שנים ישתפר, אבל לא תמיד ייעלם. לפי תמונה מקרוב של האזור השחוק נוכל להגיד לכם מראש לאיזה משני המצבים הוא שייך.

כשנשפך משהו על שאגי, הנוזל לא נשאר על פני השטח. הוא יורד במהירות לאורך הסיבים הארוכים אל הבסיס, ושם הוא מתפשט לצדדים. מלמעלה רואים כתם קטן, אבל מתחת הוא לפעמים רחב פי שניים. כשמנסים לשפשף, דוחפים אותו עוד יותר פנימה ומסבכים את הסיבים.

מה לעשות ברגע הראשון:

• לספוג בלחיצה עם מגבת לבנה, מהקצוות אל המרכז.
• להפריד את הסיבים ביד ולספוג גם בעומק, לא רק בקצה.
• לא לשפוך מים חמים ולא להשתמש במלבין.

בניקוי המקצועי אנחנו מטפלים קודם בכתמים נקודתית, ואז בכל השטח, כדי שלא יישאר עיגול נקי בתוך שטיח אפור. כתמים שהתייבשו מזמן או שעברו חומרים חזקים לא תמיד יורדים עד הסוף, ונגיד לכם את זה מראש. על סוגי כתמים ומה עושים עם כל אחד ריכזנו מידע בעמוד כתמים בשטיח.

שטיח שאגי חדש משאיר לפעמים במשך כמה שבועות סיבים קצרים על הרצפה, בשואב ועל הבגדים. זו נשירה, והיא קורה כי בתהליך הייצור נשארים בשטיח קטעי סיב חתוכים שלא נאחזו בגב. ברוב המקרים היא נחלשת לבד אחרי חודש או חודשיים של שאיבה סדירה.

ניקוי מקצועי בתקופה הזאת לא בהכרח נדרש, וגם לא יעצור את הנשירה לגמרי. מה שכן עוזר:

• שאיבה עדינה בלי מברשת, פעמיים בשבוע, וריקון תכוף של מיכל השואב.
• ניעור של השטיח בחוץ, כשהגודל מאפשר.
• לא למשוך סיבים שבולטים מעל הגובה, אלא לגזור אותם בזהירות במספריים.

אם הנשירה ממשיכה הרבה אחרי החודשים הראשונים ונוצרים אזורים דלילים, זו כבר בעיה באיכות השטיח ולא בלכלוך. נגיד לכם את זה בכנות אם תשאלו לפני שמזמינים ניקוי. שטיח שעדיין משיר הרבה גם יוציא יותר סיבים במכונה, וזה לא סימן לנזק מהניקוי.

שיער של כלבים וחתולים, במיוחד שיער קצר ודוקרני, ננעץ בין סיבי השאגי כמו סיכות. שיער ארוך ורך יותר נכרך סביבם. בשני המקרים שואב אבק מוציא רק חלק, וחוזר מהמעבר עם מעט שיער למרות שהשטיח מלא בו.

מה שאנחנו עושים לפני הניקוי הרטוב:

• מעבר עם מסרק גומי או מגרפה ייעודית, שמושכים שיער החוצה בלי לתלוש סיבים.
• שאיבה איטית בכיוונים מתחלפים, עם ריקון של המיכל באמצע אם הוא מתמלא.
• בדיקה של האזורים שבהם החיה נוהגת לשכב, שם יש גם שומן מהפרווה.

בשגרה בבית: כפפת גומי לחה שמעבירים על השטיח מוציאה כמות מפתיעה של שיער. כדאי גם לשים שמיכה במקום הקבוע של הכלב על השטיח, ולכבס אותה פעם בשבוע במקום לנקות את השטיח כל הזמן. אם הבעיה היא תאונות ולא רק שיער, יש מידע ייעודי בעמוד שתן כלב על שטיח.