קרדית אבק בשטיח בשכונת נווה דקלים

בבתים עם חצר בשכונת נווה דקלים כלבים וחתולים נכנסים ויוצאים כל היום, ומביאים איתם חול, אדמה ושערות. קשקשים של בעלי חיים הם מזון לקרדית בדיוק כמו קשקשי עור של בני אדם, וחלק מהאנשים רגישים גם להם עצמם. שטיח שהכלב אוהב לשכב עליו צובר כמות גדולה של שערות שנכנסות לבסיס הסיב. שאיבה יומית של השטיח הזה, מברשת לכלב לפני שהוא נכנס, ושמיכה משלו שאפשר לכבס, מקטינים את ההצטברות. בניקוי מקצועי השאיבה היבשה בשטיח כזה ארוכה יותר, כדי להוציא את השערות לפני ההזרקה. אם יש בבית אדם שרגיש גם לבעלי חיים, ספרו לנו, ונקפיד במיוחד על השאיבה היבשה בשטיחים שבהם החיות נוהגות לשכב.

שאיבה ביתית היא הכלי החשוב ביותר נגד הצטברות אבק בשטיח, בתנאי שעושים אותה נכון.

• לאט. מעבר מהיר מרים רק את מה שעל הפנים. מעבר איטי, כמה פעמים על אותו אזור, נותן לשואב זמן למשוך מהבסיס.
• בשני כיוונים. לאורך ולרוחב, כדי לפתוח את הסיבים מכל צד.
• מסנן HEPA. שואב בלי מסנן טוב פולט חזרה לאוויר חלק מהאבק הדק.
• שקית או מיכל ריקים. שואב מלא מאבד כוח יניקה.
• תדירות. בחדר שבו יש אדם רגיש, פעם או פעמיים בשבוע.

אם אתם רגישים לאבק, עדיף שמישהו אחר ישאב, או שתפתחו חלון בזמן השאיבה ותצאו מהחדר לזמן קצר אחריה. בשטיחים עם סיב ארוך יש כללים קצת אחרים, ועליהם כתבנו במאמר שאיבה נכונה לשטיח שאגי.

גם השואב עצמו צריך תחזוקה: מסנן סתום או מברשת עטופה בשערות מורידים מאוד את היעילות שלו.

אין שטיח שלא צובר אבק, אבל יש הבדלים.

• צמר הוא סיב עם מבנה קשקשי, והוא מחזיק אבק בין הקשקשים שלו. מצד שני, צמר משחרר לכלוך יבש יחסית בקלות בשאיבה טובה, ונוטה פחות להטען בחשמל סטטי.
• פוליפרופילן וניילון חלקים יותר, אבל נטענים בחשמל סטטי ומושכים אליהם חלקיקים דקים, במיוחד באוויר יבש של מזגן.
• ויסקוזה רכה ומבריקה, אבל רגישה למים ומתקמטת. אותה אנחנו מנקים בזהירות רבה ובמינימום רטיבות.
• כותנה בשטיחים שטוחים ודקים צוברת פחות, ונוחה לניקוי.

צפיפות הסיבים ואורכם משפיעים יותר מסוג הסיב. שטיח צפוף וגבוה יחזיק יותר אבק משטיח דק, בלי קשר לחומר שממנו הוא עשוי. כשאתם בוחרים שטיח לחדר של אדם רגיש, שטיח שטוח וקל לשאיבה הוא בחירה נוחה יותר.

בכל סוג סיב, שאיבה יבשה טובה לפני הניקוי היא מה שקובע כמה אבק יוצא בפועל.

בחנויות ובאינטרנט יש מגוון תרסיסים ואבקות שמבטיחים לחסל קרדית בשטיח. חלקם מכילים חומרים שאינם מתאימים לשימוש בבית עם ילדים או חיות, וחלקם משאירים שאריות בסיב שמושכות לכלוך. לפני שמשתמשים במוצר כזה, כדאי לקרוא את ההוראות ואת אזהרות היצרן בעיון.

על הפתרונות הביתיים הנפוצים:

• סודה לשתייה עוזרת לספוג ריחות, אבל לא מוציאה אבק מהבסיס, ואם לא שואבים אותה היטב היא נשארת בסיב.
• שמנים אתריים לא הוכחו כפתרון, ועלולים להשאיר כתמים ולגרום לגירוי אצל אנשים רגישים.
• שמש מייבשת, אבל שמש ישירה ממושכת דוהה את צבעי השטיח, במיוחד בצמר ובצבעים כהים.
• קיטור ביתי מכניס חום ולחות לשטיח בלי שאיבה, ועלול להשאיר אותו רטוב ולכווץ צמר.

הדרך הפשוטה והבטוחה נשארת שאיבה טובה, אוורור וניקוי מקצועי פעם בתקופה.

אם השתמשתם באחד מהמוצרים האלה לפני הניקוי, ספרו לנו, כדי שנדע מה ייתכן שנמצא בסיב.

ניקוי מקצועי עושה את העבודה העמוקה, אבל מה שקורה בשבועות שבין ניקוי לניקוי קובע כמה מהר השטיח חוזר להיות מאובק.

• בלי נעליים על השטיח. נעליים מכניסות חול, אדמה ואבק רחוב.
• אוורור יומי של החדר, גם בקיץ, לפחות לכמה דקות בבוקר.
• לא לאכול על השטיח בחדרי שינה. פירורים הם מזון.
• להזיז את השטיח מדי פעם ולשאוב את הרצפה שמתחת, אם מדובר בשטיח רגיל ולא מקיר לקיר.
• לנער שטיחים קטנים בחוץ, רחוק מחלונות פתוחים, ולא במרפסת הסגורה.
• לשמור על לחות סבירה בעזרת מזגן במצב ייבוש בימים הלחים.

שום הרגל לא יבטל את הקרדית, אבל השילוב שלהם שומר על שטיח נקי יותר לאורך זמן.

שטיחים קטנים בחדרי שינה, ליד המיטה, כדאי לשאוב לעיתים קרובות יותר משאר השטיחים בבית.