ניקוי שטיח שאגי בשכונת נווה ים

בדירות ותיקות יש חדרים קטנים עם חלון אחד, לפעמים פונה לפיר או לחצר פנימית. שאגי בחדר כזה מתייבש לאט במיוחד, ולכן אנחנו מתכננים את הניקוי בשכונת נווה ים כך שישאיר כמה שפחות מים בשטיח, עם כמה מעברי יניקה נוספים.

אחרי שאנחנו יוצאים, כדאי להשאיר את דלת החדר פתוחה ולפתוח חלון בצד השני של הדירה, כך שייווצר מעבר אוויר. אם אפשר, העבירו את השטיח לסלון או למרפסת מקורה לכמה שעות. מאוורר עמוד פשוט שמכוון אל השטיח עושה הבדל גדול בחדר שהאוויר בו עומד. לפני שמחזירים את השטיח לחדר, געו בבסיס ובצד התחתון. אם הם עדיין קרירים ולחים, תנו לו עוד כמה שעות, כי שאגי שחוזר לחדר סגור כשהוא לח מתחיל להריח.

שטיח עם סיב ארוך אוגר ריחות יותר משטיח רגיל, פשוט כי יש בו יותר חומר שסופג. אדי בישול, ריח של חיות, נוזלים שנשפכו ולא נוקו עד הסוף ולחות מהרצפה מצטברים בעומק, ובימים חמים או לחים הם עולים שוב.

ניקוי בהזרקה-יניקה שוטף את רוב מה שגורם לריח מתוך הסיבים ומהגב, ושאיבת המים המלוכלכים מוציאה אותו מהשטיח במקום רק לכסות אותו בבושם. בשאגי מפוליפרופילן, שבו הריח קשור לפעמים לשומן, התמיסה מותאמת גם לזה.

מה לא נבטיח: ריח של שתן שחדר לגב ולרצפה במשך חודשים יכול להישאר במידה מסוימת גם אחרי ניקוי טוב, כי חלק ממנו כבר לא בשטיח אלא מתחתיו. לפני הניקוי נבדוק את הגב ואת הרצפה, ונגיד מה סביר לצפות. אם יש לכם חתול שבחר בשטיח, יש מידע נוסף בעמוד שתן חתול על שטיח.

הרבה שטיחי שאגי זולים בנויים כך שהסיבים ננעצים ברשת ומודבקים מאחור בשכבת לטקס, לפעמים עם בד נוסף מעליה. זה זול לייצור ונוח, אבל רגיש: לטקס ישן מתייבש, נסדק ומתפורר לאבקה, ומים רבים מדי יכולים להחליש את ההדבקה ולגרום לסיבים להשתחרר.

סימנים שהגב כבר חלש:

• אבקה כתומה או אפורה על הרצפה מתחת לשטיח.
• סיבים שנשלפים בקלות כשמושכים בעדינות בקבוצה קטנה.
• גב שמתקמט, נסדק ונשבר במקום להתכופף כשמקפלים פינה.

בשטיח כזה אנחנו עובדים בלחץ נמוך ובמעט מים, ומבצעים יותר מעברי יניקה. אם הגב כבר מתפורר, נמליץ להסתפק בניקוי שטחי או לא לנקות בכלל, כי הרטבה יכולה להאיץ את ההתפרקות. אבקת הלטקס עצמה היא גם הסיבה שהרצפה מתחת לשטיח נראית מלוכלכת תמיד, גם אחרי שטיפה. אחרי ניקוי כדאי לשאוב את הרצפה ולהחליף פד ישן שהתפורר יחד עם הגב.

שטיח שאגי חדש משאיר לפעמים במשך כמה שבועות סיבים קצרים על הרצפה, בשואב ועל הבגדים. זו נשירה, והיא קורה כי בתהליך הייצור נשארים בשטיח קטעי סיב חתוכים שלא נאחזו בגב. ברוב המקרים היא נחלשת לבד אחרי חודש או חודשיים של שאיבה סדירה.

ניקוי מקצועי בתקופה הזאת לא בהכרח נדרש, וגם לא יעצור את הנשירה לגמרי. מה שכן עוזר:

• שאיבה עדינה בלי מברשת, פעמיים בשבוע, וריקון תכוף של מיכל השואב.
• ניעור של השטיח בחוץ, כשהגודל מאפשר.
• לא למשוך סיבים שבולטים מעל הגובה, אלא לגזור אותם בזהירות במספריים.

אם הנשירה ממשיכה הרבה אחרי החודשים הראשונים ונוצרים אזורים דלילים, זו כבר בעיה באיכות השטיח ולא בלכלוך. נגיד לכם את זה בכנות אם תשאלו לפני שמזמינים ניקוי. שטיח שעדיין משיר הרבה גם יוציא יותר סיבים במכונה, וזה לא סימן לנזק מהניקוי.

שיער של כלבים וחתולים, במיוחד שיער קצר ודוקרני, ננעץ בין סיבי השאגי כמו סיכות. שיער ארוך ורך יותר נכרך סביבם. בשני המקרים שואב אבק מוציא רק חלק, וחוזר מהמעבר עם מעט שיער למרות שהשטיח מלא בו.

מה שאנחנו עושים לפני הניקוי הרטוב:

• מעבר עם מסרק גומי או מגרפה ייעודית, שמושכים שיער החוצה בלי לתלוש סיבים.
• שאיבה איטית בכיוונים מתחלפים, עם ריקון של המיכל באמצע אם הוא מתמלא.
• בדיקה של האזורים שבהם החיה נוהגת לשכב, שם יש גם שומן מהפרווה.

בשגרה בבית: כפפת גומי לחה שמעבירים על השטיח מוציאה כמות מפתיעה של שיער. כדאי גם לשים שמיכה במקום הקבוע של הכלב על השטיח, ולכבס אותה פעם בשבוע במקום לנקות את השטיח כל הזמן. אם הבעיה היא תאונות ולא רק שיער, יש מידע ייעודי בעמוד שתן כלב על שטיח.