ריח רע מהשטיח בשכונת נרקיסים

בדירות ישנות יש לא פעם חדרים קטנים עם חלון אחד, לפעמים לחצר פנימית או לפיר. האוויר בחדר כזה מתחלף לאט, וריחות נשארים בו זמן רב. שטיח בחדר כזה סופג כל ריח שנוצר בו, ולוקח לו יותר זמן להתייבש אחרי ניקוי. בשכונת נרקיסים זה שילוב שדורש תכנון.

אנחנו משתמשים בשאיבה יבשה במיוחד בחדרים כאלה, וממליצים להשאיר את הדלת פתוחה ולהפעיל מאוורר לכמה שעות. אם יש אפשרות, הוציאו את השטיח לחדר מאוורר יותר עד שיתייבש. כך לא תקבלו ריח חמוץ במקום ריח הטחב.

אם החדר משמש לשינה, כדאי לתכנן את הניקוי מוקדם ביום, כך שהשטיח יתייבש עד הערב. שינה בחדר קטן עם שטיח רטוב מעלה את הלחות באוויר ומאטה את הייבוש עוד יותר.

ברוב השטיחים התעשייתיים, הסיבים מוחזקים בתחתית בעזרת שכבת לטקס. עם השנים, בחום ובשמש ישירה, הלטקס מתייבש, מתקשה ומתחיל להתפורר. אחד הסימנים לכך הוא ריח של גומי ישן שעולה מהשטיח, בעיקר בימים חמים.

איך מזהים? הרימו פינה ובדקו את הצד התחתון. אם נשארת אבקה על הרצפה, אם התחתית נסדקת כשמכופפים אותה, או אם סיבים יוצאים בקלות כשמושכים אותם, הלטקס כנראה בסוף דרכו.

במצב כזה ניקוי לא יפתור את הריח, ואנחנו נגיד לכם את זה ישירות. יותר מזה, הרטבה של שטיח עם לטקס מתפורר עלולה להחליש אותו עוד, ולגרום לסיבים להשתחרר. לפעמים נמליץ על שאיבה יסודית בלבד, ולפעמים נמליץ לא לנקות בכלל. אנחנו לא מתקנים שטיחים ולא מחליפים תחתיות, ולכן חשוב לזהות את הבעיה לפני שמשלמים על ניקוי.

בשטיחי עבודת יד, שבהם אין לטקס, ריח כזה לא אמור להופיע, וכדאי לחפש סיבה אחרת.

שטיח שנשמר מגולגל חודשים או שנים, במחסן, בבוידעם או במכולה, סופג את האוויר הסגור שסביבו. גם אם הוא נוקה לפני האחסון, הוא מגיע עם ריח של אבק ישן ואוויר עומד. אם האחסון היה במקום לח, הריח כבד יותר ולפעמים יש גם עובש.

לפני שמזמינים ניקוי, כדאי לעשות כמה דברים פשוטים:

• לפרוש את השטיח ולתת לו להתאוורר בחדר מאוורר יום או יומיים.
• לשאוב משני הצדדים, כולל הצד התחתון.
• לבדוק אם יש חרקים, עש או סימני כרסום, במיוחד בשטיחי צמר.
• לבדוק אם יש כתמים כהים או אבקה לבנה בתחתית.

אם אחרי האוורור הריח נחלש מאוד, ייתכן שמספיק ניקוי רגיל. אם הוא נשאר חזק, נצטרך ניקוי עמוק. אם יש סימני עובש, נגיד לכם בכנות שניקוי כבר לא הפתרון. עש בשטיח צמר הוא סיבה נוספת לבדוק בזהירות לפני שמרטיבים.

שטיח שנרטב ממים שאינם מים נקיים, כמו נזילה מצנרת, מים שחלחלו מהמרפסת או טפטוף ממזגן, מקבל ריח שונה מכל ריח אחר. הוא עשוי להיות ריח של ביוב, של חלודה או פשוט של מים עומדים. כשהשטיח נשאר רטוב יותר מיום, הריח מתעצם.

הדבר החשוב ביותר הוא לייבש מהר. להרים את השטיח מהרצפה, להוציא את המים מהחדר, ולייבש את הרצפה מתחת לפני שמחזירים אותו. ככל שזה קורה מוקדם, כך הסיכוי לעובש וריח קבוע יורד.

• מים נקיים מצנרת: לרוב אפשר להציל את השטיח ואת הריח.
• מים שעברו דרך קירות או אדמה: מביאים איתם לכלוך וחיידקים.
• מי ביוב: לעיתים קרובות לא כדאי לנסות לנקות בבית.

במדריך מה עושים עם שטיח אחרי הצפה פירטנו את הצעדים הראשונים. אחרי שהשטיח התייבש, נוכל להעריך אם ניקוי יוריד את הריח.

שטיח בחדר ילדים צובר ריחות שלא תמיד שמים לב אליהם עד שהם כבר חזקים. חלב ובקבוקים שנשפכו, הקאה של לילה, שאריות של חטיפים, צבעים וחומרי יצירה, וגם תאונות של ילדים קטנים בתקופת הגמילה מחיתולים. כל אחד מהם מותיר משהו בסיבים.

חלב הוא אחד הקשים במיוחד. הוא נספג, מתקלקל ומדיף ריח חמוץ שמתחזק מיום ליום. הקאה משאירה חומצה שעלולה לשנות צבע בשטיח בהיר. שתן של ילדים מתנהג כמו כל שתן, ואם הוא חוזר באותו מקום, הוא מגיע לתחתית.

• לספוג כל שפיכה מיד ולא להשאיר ללילה.
• לשאוב את החדר לעיתים קרובות, כי ילדים יושבים ומשחקים על השטיח.
• לבחור שטיח שאפשר להרים ולבדוק מתחתיו.

אחרי ניקוי, אל תחזירו ילדים לשחק על השטיח לפני שהוא יבש. אפשר לראות מידע מקומי בעמוד שטיח בחדר ילדים לפי אזורים.