שאיבת מים משטיח בשכונת קריית גנים

בבית פרטי או בדירת גן, גשם חזק יכול להכניס מים מהחצר, מהמרפסת או מהגינה, במיוחד כשהניקוז בחוץ סתום בעלים. בשכונת קריית גנים זה המקרה שבו צריך לשאול בכנות איזה מים נכנסו: מי גשם שעברו על ריצוף נקי, או מים שעברו דרך אדמה, בוץ ואולי גם קו ביוב בחצר.

מי גשם רגילים, גם עם קצת חול, מאפשרים לרוב שאיבה וייבוש וניקוי מאוחר יותר. מים עכורים שעברו בבוץ, ובמיוחד אם יש חשש לביוב, מעבירים את השטיח לקטגוריה שבה עדיף לוותר עליו.

לפני החורף הבא כדאי לבדוק את הניקוז בחצר ואת הסף של הדלת. זה חוסך את ההצפה הבאה יותר מכל דבר אחר.

מכונת השאיבה שלנו בנויה ליניקה חזקה, הרבה מעבר למה ששואב רטוב ביתי יכול לעשות. ראש היניקה נלחץ אל השטיח, והמכונה מושכת את המים מתוך הסיבים ומהבסיס. בכל מעבר רואים את המים נאספים במיכל, ואנחנו ממשיכים לעבור על אותו אזור עד שכמעט לא יוצא עוד נוזל.

אנחנו עובדים בשבילים חופפים, מהקצה הרטוב ביותר אל השוליים, ובודקים ביד אם יש אזורים שנראים יבשים מלמעלה אבל עדיין ספוגים מתחת. כשהשטיח לא מודבק, מרימים פינה ומסתכלים גם על הגב ועל האריחים.

אם המים היו עם סבון או לכלוך, אחרי השאיבה מגיעה שטיפה במים נקיים ושאיבה נוספת, כדי שלא יישארו שאריות דביקות. בסוף הביקור השטיח עדיין לח, אבל רוב המים כבר בחוץ, והייבוש מתחיל מנקודה הרבה יותר טובה.

לחיצה במגבות היא צעד ראשון טוב, ושואב רטוב ביתי מוציא כמות לא מבוטלת של מים מפני השטח. הבעיה היא העומק. מגבת סופגת את מה שעולה אליה כשלוחצים, ושואב ביתי יונק בעיקר את השכבה העליונה. הבסיס של השטיח, והמים שנכלאו בינו לבין הרצפה, נשארים כמעט כמו שהיו.

זה ההבדל שאתם מרגישים יום אחרי: השטיח נראה יבש למגע, אבל כשמרימים פינה, הגב קר ורטוב והרצפה מתחתיו מבריקה. שטיח במצב כזה ממשיך לשחרר לחות לאט, ושם מתחיל הריח.

אז אם כבר ספגתם ושאבתם, מצוין, אל תפסיקו. רק דעו שבשטיח שספג הרבה מים, שאיבה במכונה חזקה מוציאה ממנו כמות שמגבות לא יגיעו אליה, וזה מה שמקצר בפועל את זמן הייבוש.

יש מצבים שבהם התשובה הכנה היא לוותר על השטיח, ואנחנו מעדיפים להגיד את זה בהתחלה ולא אחרי שילמתם על שאיבה. המצב הברור ביותר הוא מים שחורים: גלישה מאסלה, סתימה בקו הביוב שהציפה את הדירה, או מי שיטפון שנכנסו מהרחוב ועברו דרך אדמה ופסולת.

מים כאלה נושאים איתם חיידקים ולכלוך שנכנסים לבסיס ולריפוד, ושום ניקוי בבית לא מחזיר את השטיח למצב שבו נעים להניח עליו תינוק או לשבת עליו. גם מים אפורים ממכונת כביסה, אם עמדו יותר מיום או יומיים בחום, מתקרבים לאותה קטגוריה.

במקרים האלה עדיף לצלם את השטיח לפני שמוציאים אותו מהבית, בגלל הביטוח, ולהיפטר ממנו. אם יש בחדר גם שטיח שלא נגע במים המלוכלכים, אפשר לטפל בו בנפרד. עוד על ההחלטה הזו במדריך שטיח אחרי הצפה.

שטיח שאגי רטוב הוא אחד הדברים הכבדים שיש בבית. הסיבים הארוכים מחזיקים מים כמו ספוג, והשכבה התחתונה שלהם כמעט לא רואה אוויר. אם לא שואבים אותו, הבסיס שלו עלול להישאר רטוב עוד זמן רב אחרי שהקצוות העליונים של הסיבים מרגישים יבשים.

בשאגי אנחנו עוברים עם המכונה יותר פעמים ולאט יותר, ולפעמים מפרידים את הסיבים ביד כדי שהיניקה תגיע אל הבסיס. גם הייבוש שונה: כדאי להרים את השטיח כך שאוויר יעבור מתחת, ולהפוך אותו כמה פעמים במהלך היום, כי הגב שלו מתייבש לאט יותר מהפנים.

בשאגי מפוליאסטר או מאקריליק הסיכוי טוב בדרך כלל. בשאגי צמר עבה, או בשאגי עם גב מודבק שהתחיל להתפרק, נגיד לכם מה ראינו. עוד על הסוג הזה בעמוד ניקוי שטיח שאגי.