מסטיק, שעווה ולק בשטיח בשכונת רמת אליהו

בדירות ותיקות, פמוטי השבת עומדים לפעמים על אדן החלון או על מזנון ליד החלון, והשטיח מונח ממש מתחתם. בשכונת רמת אליהו רוח שנכנסת מהחלון מטה את הלהבה ומפזרת שעווה לצדדים, וכעבור כמה שבועות יש מתחת למזנון עשרות טיפות קטנות.

טיפות כאלה קטנות מכדי להרים אותן אחת אחת ביד, אבל הן מצטברות לאזור קשה ומבריק. בביקור אנחנו מטפלים באזור כולו: הסרה מכנית של רוב הטיפות, חום מתון לשאריות, וממס בסוף.

מגש פשוט מתחת לפמוטים, או הזזה שלהם מעט מהחלון, מונעים את כל זה.

אנחנו שומעים הרבה על גזירת מסטיק מהשטיח. בשטיח עם סיב ארוך מאוד, ובמסטיק שנמצא ממש בקצה הסיב, גזירה זהירה של קצה אחד או שניים לא תמיד תיראה. אבל ברוב המקרים היא משאירה סימן.

הבעיה היא שבשטיח עם סיב קצר או בינוני, ובמסטיק שנמעך לעומק, אי אפשר לגזור רק את המסטיק. גוזרים גם את הסיב, ואז נשאר בור קטן שבו הסיב נמוך מהסביבה. אור צדדי מגלה אותו מיד.

אנחנו לא מתקנים שטיחים ולא משתילים סיבים, ולכן אנחנו מעדיפים שלא תגזרו בכלל. קירור והסרה עדינה, ואחר כך ממס, מוציאים את רוב המסטיקים בלי לפגוע בסיב. אם כבר גזרתם, זה בסדר, ספרו לנו, ונטפל בשארית שמסביב.

שעווה שנשפכה על השטיח מתקשה תוך דקות. בשלב הזה היא קלה לטיפול יותר ממה שנראה, כי רובה יושבת מעל הסיב ולא בתוכו.

הצעד הראשון הוא סבלנות: חכו שהשעווה תתקשה לגמרי, ואל תנסו לנגב אותה כשהיא חמה. שעווה רכה נמרחת בין הסיבים, ושעווה קשה נשברת.

• קררו את השעווה כמו מסטיק, בשקית קרח סגורה.
• שברו את השכבה העליונה בעזרת כף או כרטיס.
• הרימו את הפירורים ביד, ושאבו את מה שנשאר.
• אל תשפשפו את מה שנשאר בבסיס, זה דוחף אותו פנימה.

אחרי השלב הזה נשארת בדרך כלל שכבה דקה שקופה או צבעונית בבסיס הסיב. היא כבר שעווה בתוך הסיב, ולה צריך חום מתון או ממס.

חום אכן ממיס שעווה, והרבה אנשים משתמשים במגהץ ובנייר סופג. זה יכול לעבוד, אבל יש לזה מחיר אם עושים את זה לא נכון.

מגהץ חם מדי יכול להמיס סיבים סינתטיים, בעיקר פוליפרופילן, ולהשאיר אזור קשה ומבריק. בצמר הוא עלול לגרום לשינוי במרקם. ונייר עם הדפסה עלול להעביר דיו לשטיח.

אם אתם בכל זאת רוצים לנסות לבד:

• נייר סופג לבן בלבד, בלי הדפסה.
• מגהץ בחום נמוך, בלי אדים.
• מגע קצר של שניות, והרמה. לא להשאיר את המגהץ במקום.
• החלפת נייר ברגע שהוא סופג שעווה.

בשטיח צמר, בויסקוזה או בשטיח יד, עדיף לא לנסות בכלל ולהשאיר לנו. אנחנו עובדים בחום מבוקר וממס מתאים, אחרי בדיקה.

סליים הוא בעצם דבק שעבר תהליך שהפך אותו לגמיש. יש בו מים, דבק, לפעמים צבע ונצנצים, ולפעמים גם שמן או קצף. כשהוא נמעך בשטיח, הוא נדבק לסיב ומתפשט.

בניגוד למסטיק, קור עוזר רק קצת לסליים. מה שכן עובד הוא להרים בעדינות את מה שאפשר, ולתת לשארית להתייבש קצת, כדי שתהיה פחות דביקה. אחר כך מטפלים בשארית בתמיסה שמפרקת את הדבק, ושוטפים במים.

• סליים שקוף: יוצא לרוב טוב.
• סליים צבעוני: עלול להשאיר גוון, בעיקר על צמר וניילון.
• סליים עם נצנצים: הנצנצים נתפסים בסיב, ולוקח זמן להוציא את כולם.

אל תנסו חומץ בכמות גדולה, שמופיע בהרבה טיפים. הוא עלול להשפיע על צבעים, ובשטיח צמר להגיב עם הסיב.