ריח רע מהשטיח בשכונת שער הים

בדירות ישנות יש לא פעם חדרים קטנים עם חלון אחד, לפעמים לחצר פנימית או לפיר. האוויר בחדר כזה מתחלף לאט, וריחות נשארים בו זמן רב. שטיח בחדר כזה סופג כל ריח שנוצר בו, ולוקח לו יותר זמן להתייבש אחרי ניקוי. בשכונת שער הים זה שילוב שדורש תכנון.

אנחנו משתמשים בשאיבה יבשה במיוחד בחדרים כאלה, וממליצים להשאיר את הדלת פתוחה ולהפעיל מאוורר לכמה שעות. אם יש אפשרות, הוציאו את השטיח לחדר מאוורר יותר עד שיתייבש. כך לא תקבלו ריח חמוץ במקום ריח הטחב.

אם החדר משמש לשינה, כדאי לתכנן את הניקוי מוקדם ביום, כך שהשטיח יתייבש עד הערב. שינה בחדר קטן עם שטיח רטוב מעלה את הלחות באוויר ומאטה את הייבוש עוד יותר.

ריח של מרתף, אדמה רטובה או בגדים שלא התייבשו הוא בדרך כלל סימן ללחות שנשארה בשטיח זמן רב. זה קורה בשטיחים שמונחים על רצפה קרה בחורף, בחדרים שפונים צפונה, ליד קיר עם רטיבות, או בבית שבו החלונות סגורים רוב הזמן.

הלחות מתרכזת בדרך כלל בתחתית ולא בסיבים העליונים, ולכן מלמעלה השטיח יכול להיראות תקין לגמרי. כשמרימים אותו, רואים לפעמים כתמים כהים או נקודות של עובש בצד האחורי ועל הרצפה.

• ריח של לחות בלי עובש בתחתית: ניקוי וייבוש נכון מורידים את רוב הריח.
• סימני עובש בתחתית או בכותנה: זה לא משהו שניקוי פותר, ונגיד לכם את זה מראש.
• אם הרצפה או הקיר רטובים, צריך לטפל בהם קודם.

אחרי ניקוי של שטיח כזה, חשוב לא להחזיר אותו לאותם תנאים. הרחקה מהקיר, מסיר לחות או שכבה מאווררת מתחת עושים יותר מכל תכשיר.

שטיח בפינת אוכל או בסלון פתוח למטבח סופג עם הזמן ריחות של בישול, טיפות שמן שעפו מהמחבת, פירורים ומשקאות שנשפכו. כל אחד מהם קטן, אבל יחד הם יוצרים ריח כללי שמתחזק בחום.

שמן הוא הבעיה העיקרית. הוא לא מתייבש ולא מתנדף, אלא נשאר על הסיבים כשכבה דקה שאוספת לכלוך. לכן שטיח בפינת אוכל נראה אפור יותר משאר השטיח, וגם מריח יותר. משקאות מתוקים משאירים סוכר שהופך דביק ומושך עוד לכלוך.

• חלב, מיץ וקפה עם חלב מתקלקלים בשטיח ומדיפים ריח חמוץ.
• רטבים עם שום ותבלינים משאירים ריח שמתעורר עם לחות.
• פירורים שנכנסו לפלאג מושכים נמלים ומתפרקים.

ניקוי עמוק מפרק את השמן ושוטף את הסוכר החוצה. כדי להאריך את התוצאה, שאבו את אזור האוכל לעיתים קרובות יותר משאר השטיח.

שטיחון קטן מתחת לשולחן האוכל, שקל להרים ולנקות, מגן על השטיח הגדול.

שטיח שנרטב ממים שאינם מים נקיים, כמו נזילה מצנרת, מים שחלחלו מהמרפסת או טפטוף ממזגן, מקבל ריח שונה מכל ריח אחר. הוא עשוי להיות ריח של ביוב, של חלודה או פשוט של מים עומדים. כשהשטיח נשאר רטוב יותר מיום, הריח מתעצם.

הדבר החשוב ביותר הוא לייבש מהר. להרים את השטיח מהרצפה, להוציא את המים מהחדר, ולייבש את הרצפה מתחת לפני שמחזירים אותו. ככל שזה קורה מוקדם, כך הסיכוי לעובש וריח קבוע יורד.

• מים נקיים מצנרת: לרוב אפשר להציל את השטיח ואת הריח.
• מים שעברו דרך קירות או אדמה: מביאים איתם לכלוך וחיידקים.
• מי ביוב: לעיתים קרובות לא כדאי לנסות לנקות בבית.

במדריך מה עושים עם שטיח אחרי הצפה פירטנו את הצעדים הראשונים. אחרי שהשטיח התייבש, נוכל להעריך אם ניקוי יוריד את הריח.

ניקוי עמוק של שטיח מטפל במה שנמצא בסיבים ובחלק העליון של התחתית. זה כולל את רוב מקורות הריח היומיומיים: אבק, שמן עור, שאריות אוכל, משקאות, לכלוך מהנעליים ושאריות של חומרי ניקוי.

יש מקורות ריח שניקוי לא פותר, או פותר רק בחלקם:

• רטיבות בקיר או ברצפה: הריח יחזור כל עוד הם רטובים.
• לטקס מתפורר: החומר עצמו מדיף את הריח.
• סימני עובש בתחתית: זה לא משהו שניקוי פותר.
• שתן ישן שהגיע לריפוד או לרצפה: צריך טיפול גם מתחת.
• ריח שמגיע מהחדר עצמו: מזגן, ארון, וילונות או קירות.

אנחנו מעדיפים לגלות את זה בתמונה ובשיחה לפני שמגיעים, ולא אחרי שהשטיח נוקה והריח חזר. אם נחשוב שניקוי לא יעזור במקרה שלכם, נגיד את זה.

גם כשהריח יורד רק בחלקו, הניקוי לרוב משפר את מראה השטיח ואת התחושה שלו מתחת לרגליים.