כתם יין על שטיח ברעננה

בדירות ישנות ברעננה פינת האוכל קטנה, והשטיח מונח לעיתים קרובות מתחת לשולחן עצמו. כתמי יין שנופלים שם מוסתרים חלקית מתחת לכיסאות ולשולחן, ומתגלים רק כשמזיזים אותם. לפני הביקור כדאי להזיז את הכיסאות לחדר אחר, ואם אפשר, להרים את השולחן מהשטיח. אם השולחן כבד מדי, ספרו לנו מראש. נגיד אם אפשר לעבוד סביבו או שצריך לעזור להזיז אותו. שטיח מתחת לשולחן אוכל סופג גם רוטב, שמן ופירורים, ולכן בדרך כלל נמליץ על ניקוי של השטיח כולו ולא רק על הכתם של היין.

כמעט כל אחד שמע על פתרון קסם לכתם יין. הנה מה שאנחנו רואים בשטח:

• מלח. סופג חלק מהנוזל, אבל לא מוציא את הצבע, ומשאיר גבישים בסיב שצריך לשאוב היטב.
• יין לבן. לא מנטרל את האדום. הוא רק מוסיף נוזל וסוכר, ומרחיב את הכתם.
• מי סודה. הבועות לא עושות קסמים. מים קרים רגילים עובדים באותה מידה.
• חלב. מוסיף שומן וחלבון, ואחרי כמה ימים גם ריח חמוץ.
• מי חמצן. מבהירים את היין, אבל גם את הצבע של השטיח. על צמר ועל שטיחים כהים הסיכון גבוה.
• אקונומיקה. הופכת כתם יין לכתם לבן קבוע.

המשותף לכל הטריקים: הם מוסיפים משהו לשטיח. מה שבאמת עוזר הוא להוציא, לא להוסיף. ספיגה ומים קרים, ואז טיפול מקצועי אם צריך.

אם כבר ניסיתם אחד מהם, ספרו לנו, ונבנה את הטיפול בהתאם.

הצבע של יין אדום מגיע מקליפות הענבים, ובמהלך ייצור היין הוא נקשר לחומרים אחרים ונעשה יציב. זה מה שנותן ליין את הצבע העמוק שלו, וזה גם מה שגורם לו להיקשר לסיבים של שטיח.

בנוסף, יין הוא חומצי, ויש בו אלכוהול שעוזר לצבע לחדור מהר לסיב. בשטיח צמר, שהוא סיב שסופג צבעים בקלות, היין נכנס לתוך הסיב עצמו ולא רק עוטף אותו מבחוץ.

עם הזמן, החמצן באוויר משנה את הצבע. כתם יין טרי הוא אדום-סגול, וכתם בן כמה שבועות הוא חום-סגול. השינוי הזה הופך את הכתם ליציב יותר, ולכן קשה יותר להוציא אותו.

בשטיחים סינתטיים מפוליפרופילן, היין נצמד בעיקר מבחוץ לסיב, ולכן שם הסיכויים טובים יותר. בניילון, שגם הוא סיב סינתטי, היין נקשר יותר בקלות. הבדלים כאלה הם הסיבה שאנחנו מזהים את הסיב לפני שאנחנו נוגעים בכתם.

מסיבה בבית משאירה בדרך כלל דפוס מוכר של כתמים: כתם גדול אחד במקום שבו כוס התהפכה, כמה טיפות קטנות בדרך מהשולחן לספה, ועקבות של נעליים שדרכו על הכתם הגדול בזמן שהוא היה רטוב. לפעמים יש גם שאריות של אוכל, רוטב ושוקולד.

מה לעשות בבוקר שאחרי:

• לעבור על השטיח באור יום ולסמן כל נקודה, גם הקטנות.
• לא לנקות את כל השטיח לבד עם דלי מים. זה רק מרטיב את הגב ומפזר את הכתמים.
• לצלם תמונה רחבה ותמונות קרובות, ולשלוח לנו.

במצב כזה אנחנו בדרך כלל ממליצים לטפל בכל הכתמים ואז לנקות את השטיח כולו, כדי שהתוצאה תהיה אחידה. ניקוי נקודתי של עשרה מקומות שונים עלול להשאיר שטיח מנוקד באזורים בהירים.

אם יש כתמים נוספים שאינם יין, ספרו לנו מה הם. כל כתם מקבל את הטיפול שמתאים לו.

לא כל יין משאיר כתם אדום. יין לבן ורוזה נראים כמעט שקופים על השטיח, ולכן רבים לא מטפלים בהם בכלל. זו טעות קטנה שמתגלה אחרי כמה שבועות, כשהאזור מתחיל להצהיב או להתכהות.

הסיבה היא הסוכר והחומצה שביין. הם נשארים בסיב אחרי שהנוזל מתאדה, מושכים אבק, ובחלק מהשטיחים גם מגיבים עם הצבע לאורך זמן. שמפניה ויין מבעבע מתוק מוסיפים עוד סוכר.

העזרה הראשונה היא כמו בכל כתם: ספיגה, מים קרים וספיגה. גם אם לא רואים כתם, כדאי לדלל את האזור במעט מים ולספוג, כדי להוציא את הסוכר.

אם מצאתם על השטיח אזור צהבהב או כהה שאתם לא יודעים מאיפה הגיע, ונזכרתם שבמקום הזה נשפך פעם יין לבן, ספרו לנו. כתם כזה דורש טיפול שונה מכתם של לכלוך רגיל.