כתם דם על שטיח ברעננה

בדירות ישנות ברעננה חדרי השינה קטנים לרוב, עם חלון אחד ולפעמים בלי אוורור טוב. אחרי טיפול בכתם דם, השטיח צריך להתייבש באוויר רגיל, ולא מול תנור חימום או מפזר חום. חום על כתם חלבון שעוד לא יצא לגמרי עלול לקבע את מה שנשאר. לכן בחורף, כשהחדר קר ואתם רוצים לחמם אותו, עדיף מאוורר רגיל או מזגן במצב ייבוש. פתחו את החלון ואת הדלת לחדר הסמוך כדי ליצור זרימת אוויר. אם יש עוד כמה כתמים בשטיח, אנחנו מטפלים בכולם באותו ביקור, כך שהחדר צריך להתייבש פעם אחת ולא כמה פעמים.

אם הדם עדיין רטוב, יש לכם הזדמנות טובה להוציא את רובו לפני שהוא מתייבש. הסדר שאנחנו ממליצים עליו:

1. קודם האדם או החיה. עצירת הדימום חשובה יותר מהשטיח. השטיח יחכה.
2. ספיגה בלחיצה. מגבת נייר או בד לבן, לחיצה ולא שפשוף, מהשוליים אל המרכז.
3. מים קרים מהברז. כמה טיפות על הכתם, המתנה קצרה, ושוב ספיגה. אפשר לחזור על זה כמה פעמים.
4. החלפת בד. ברגע שהבד מתמלא בצבע, עוברים לאזור נקי שלו, כדי לא להחזיר את הדם לשטיח.

מה לא עושים: לא מים חמים, לא סבון חזק ולא מברשת. אם הכתם עדיין נראה אחרי כמה סבבים, עצרו. תנו לו להתייבש באוויר, צלמו ושלחו לנו בוואטסאפ.

אם מדובר בשטיח צמר או בשטיח יד, השתמשו בכמות קטנה מאוד של מים. גם מים קרים בכמות גדולה עלולים להוציא צבע מצמר.

צמר הוא סיב של חלבון. זה מה שנותן לו את הרכות ואת הגמישות, וזה גם מה שהופך כתם דם בצמר למקרה מיוחד. התכשירים שהכי טובים בפירוק חלבון של דם עלולים, אם משתמשים בהם לא נכון, לפגוע גם בחלבון של הסיב עצמו.

לכן בשטיח צמר אנחנו עובדים אחרת:

• בדיקת יציבות צבע בפינה נסתרת, ובשטיח רב גוני בכמה צבעים.
• תכשיר שמתאים לצמר, בריכוז ובזמן חשיפה מבוקרים.
• לחות נמוכה ושאיבה צמודה, כדי שהצמר לא יספוג יותר מדי מים.
• שטיפה יסודית בסוף, כדי שלא יישארו שאריות של התכשיר בסיב.

אם בבדיקה הצבע זולג, לא נמשיך, ונגיד לכם בכנות שעדיף לא לטפל בשטיח הזה בבית. פירוט נוסף על העבודה עם צמר נמצא בעמוד ניקוי שטיחי צמר.

בשטיח צמר יקר, אל תנסו מי חמצן או מסיר כתמים כללי לפני שמדברים איתנו.

יש כמה תרופות סבתא לכתמי דם, וחלק מהן לא מזיקות, אבל גם לא פותרות.

• מלח עם מים קרים. מלח יכול לעזור מעט בשליפת דם טרי מהסיב, אבל משאיר גבישים שצריך לשאוב היטב אחר כך. בשטיח צמר עדיף לוותר.
• עמילן או קמח תירס. משחה של עמילן ומים קרים סופגת חלק מהדם כשהיא מתייבשת. זה עדין יחסית, אבל משאיר אבקה שצריך להוציא בשאיבה יסודית.
• סודה לשתייה. סופגת לחות, אבל לא מפרקת חלבון. על היתרונות והחסרונות שלה כתבנו בניקוי שטיח עם סודה לשתייה.
• סבון כלים. טיפה במים קרים יכולה לעזור, אבל כמות גדולה משאירה שאריות דביקות שמושכות לכלוך.

הכלל: לא לערבב כמה שיטות על אותו כתם. כל חומר שמוסיפים משאיר משהו בסיב, והשילוב מקשה על הטיפול המקצועי שבא אחר כך.

רוב כתמי הדם בבית הם של בני המשפחה, ואין בהם שום סכנה מיוחדת. ובכל זאת, כמה הרגלים פשוטים הם רעיון טוב:

• כפפות חד פעמיות בזמן הספיגה, במיוחד אם הדם לא של מישהו מהמשפחה.
• מגבות נייר שנזרקות לפח בשקית סגורה, ולא מגבות בד שחוזרות למטבח.
• שטיפת ידיים במים וסבון בסוף.
• הרחקת ילדים קטנים וחיות מחמד מהאזור עד שהוא מטופל ויבש.

מה שלא כדאי לעשות הוא לשפוך על השטיח חומר חיטוי חזק "ליתר ביטחון". רוב החומרים האלה לא מיועדים לשטיחים, הם עלולים להלבין צבע ולפגוע בסיבים, והם לא עוזרים להוציא את הכתם.

הטיפול שלנו מוציא את הדם מהסיבים ושוטף את האזור, וזה מקטין את מה שנשאר בשטיח. אנחנו לא מבטיחים חיטוי מלא, ולא נכון להבטיח את זה על שטיח.