ניקוי שטיח עם סודה לשתייה: מה זה עושה ומה לא

סודה לשתייה, ביקרבונט של נתרן, היא אבקה בסיסית חלשה. בשטיח היא פועלת בשתי דרכים. הראשונה היא ספיגה: הגרגרים הדקים קולטים לחות ומעט שומן מפני השטח של הסיבים. השנייה היא נטרול: ריחות חומציים מסוימים, כמו ריח חמוץ של חלב שנשפך או של זיעה, נחלשים במגע איתה.

מה שהיא לא עושה: היא לא ממיסה לכלוך, לא מוציאה צבע של משקאות, לא חודרת לבסיס של שטיח עבה ולא מחטאת. היא כלי לרענון ולעזרה ראשונה, לא תחליף לניקוי.

כשמבינים את זה, קל יותר להחליט מתי להשתמש בה ומתי היא רק תשאיר אבקה לבנה בין הסיבים.

השימוש הנפוץ והבטוח ביותר הוא רענון כללי של שטיח פוליפרופילן או ניילון שיש לו ריח קל של בית סגור:

1. שואבים את השטיח היטב לפני, כדי שהאבקה תגיע לסיבים ולא תישב על שכבת אבק.
2. מוודאים שהשטיח יבש לגמרי. על שטיח לח הסודה מתגבשת לעיסה שקשה להוציא.
3. מפזרים שכבה דקה ואחידה. מסננת מטבח עוזרת לפזר באופן שווה.
4. משאירים לכמה שעות, ואפשר גם ללילה, כשאף אחד לא דורך על השטיח.
5. שואבים לאט ובכמה כיוונים, עד שלא נשארת אבקה לבנה. בשואב עם שקית או פילטר עדין, בדקו שהוא לא נסתם.

אם הריח חוזר אחרי כמה ימים, המקור כנראה עמוק יותר, והסודה רק כיסתה עליו.

על כתם רטוב של משקה שאינו צבעוני, כמו מים מתוקים או חלב, אפשר לפזר סודה אחרי שסופגים את רוב הנוזל במטלית. היא תמשוך עוד מעט לחות ותחליש את הריח שעלול להתפתח. אחרי שהיא מתייבשת, שואבים ומנקים את האזור במעט מים קרים וסופגים.

על כתמי שומן קלים, כמו טיפת שמן מאוכל, הסודה סופגת חלק מהשומן מפני השטח. משאירים אותה כחצי שעה, שואבים ובודקים.

על כתמים צבעוניים, כמו יין, קפה, מיץ ענבים או רוטב עגבניות, הסודה לא עושה כמעט כלום לצבע עצמו. הטיפול שמתאים להם הוא ספיגה ומים קרים, כפי שמוסבר במדריך איך מוציאים כתם יין משטיח.

המתכון הפופולרי של סודה ואחריה חומץ יוצר קצף מרשים, אבל הקצף הזה הוא בעיקר תגובה שבה שני החומרים מנטרלים זה את זה. מה שנשאר בשטיח הוא מים ומעט מלח, ולא חומר ניקוי חזק יותר.

בשטיח עבה התגובה גם מכניסה נוזל לבסיס, ושאריות האבקה נשארות תקועות בעומק. אחרי הייבוש הן הופכות לאזור קשיח ומאובק שמושך לכלוך.

אם בכל זאת משתמשים בשניהם, עדיף להפריד: חומץ מדולל לנטרול ריח טרי על שטיח סינתטי, ושטיפה וספיגה. סודה על שטיח יבש בנפרד. ולעולם לא מוסיפים לתערובת אקונומיקה, ולא משתמשים באקונומיקה על אזור שטופל בחומץ או באמוניה.

סודה לשתייה היא בסיסית, ויש סיבים שלא אוהבים את זה:

• צמר. סיב חלבוני שנחלש ומצהיב בסביבה בסיסית, במיוחד אם האבקה נשארת בו ומתרטבת שוב בהמשך.
• משי. רגיש עוד יותר מצמר, ובשטיח משי אמיתי לא מפזרים שום אבקה.
• ויסקוזה. האבקה נתפסת בסיבים הדקים, והשאיבה החזקה שנדרשת כדי להוציא אותה מושכת ומעוותת את הסיב.
• שטיחים בעבודת יד עם צבעים טבעיים. שילוב של בסיס ולחות עלול לגרום לשינוי גוון.
• שטיח שאגי עבה. קשה מאוד להוציא ממנו את האבקה עד הסוף.

בשטיחים האלה, לרענון ולטיפול בריח עדיף לפנות לניקוי מקצועי בשיטה עדינה. פרטים בעמוד ניקוי שטיחי צמר.

הרבה אנשים מפזרים סודה על כתם שתן של כלב או חתול ומקווים שהריח ייעלם. על שתן טרי, אחרי ספיגה טובה ושטיפה במים, היא יכולה לעזור בשלב האחרון ולספוג את שארית הלחות. על שתן שכבר חלחל לבסיס או לרצפה היא לא מגיעה למקור.

הסימן המוכר הוא ריח שנעלם ליום או יומיים וחוזר כשמזג האוויר לח. במקרה כזה צריך להוציא את השאריות מהעומק, בשטיפה עם יניקה חוזרת באזור הבעייתי. גם אז, שתן ישן מאוד שהגיע לרצפה יכול להשאיר סימן או ריח קל.

מי שמתמודד עם ריח שלא עובר ימצא מידע נוסף בעמוד ריח רע מהשטיח לפי אזורים.

סודה שלא נשאבה עד הסוף לא נשארת בלתי מזיקה. היא שוקעת לבסיס, וכל פעם שהשטיח נרטב, מכוס שנשפכה או מניקוי, היא מתמוססת ומשאירה הילה לבנה או קשיחה כשהיא מתייבשת. בשטיח כהה זה בולט במיוחד.

כדי למנוע את זה מפזרים מעט ולא הרבה, שואבים בסבלנות ובודקים במגע: אם היד יוצאת לבנה מהשטיח, צריך עוד שאיבה. בשטיחים עם סיב ארוך עדיף לא להשתמש בסודה בכלל.

אם כבר נשארו שאריות, ניקוי בהזרקה ויניקה מוציא אותן יחד עם הלכלוך שנדבק אליהן. כשמזמינים ניקוי, ספרו לטכנאי אם השתמשתם בסודה או בחומרים אחרים, כדי שיתאים את הטיפול.

לפני שמפזרים סודה, צריך לדעת ממה עשוי השטיח. התווית בגב היא המקור הטוב ביותר. אם כתוב בה polypropylene, polyester או nylon, השטיח סינתטי ואפשר להשתמש בסודה בזהירות. אם כתוב wool, viscose, rayon, bamboo silk או silk, עדיף לוותר.

כשאין תווית, כמה סימנים עוזרים. סיב סינתטי מרגיש לעתים קצת חלקלק ואחיד, ולא משתנה כשנוגעים בו ביד רטובה. ויסקוזה מבריקה מאוד ומתכהה כשמרטיבים אותה. צמר מרגיש קפיצי וחמים. שטיח בעבודת יד מזהים לפי הגב: הדוגמה נראית בו כמעט כמו בחזית, ולא מכוסה בבד או בדבק.

אם עדיין אין ודאות, נסו קודם בפינה נסתרת: מעט סודה, כמה שעות, שאיבה, ובדיקה של הצבע והמרקם באור יום.