הדקות הראשונות קובעות את התוצאה
יין אדום הוא צבע לכל דבר. הפיגמנטים שבו נקשרים לסיבים, ובמיוחד לסיבים טבעיים כמו צמר, וככל שהנוזל יושב יותר זמן הוא מחלחל לבסיס השטיח ומתקבע. לכן הפעולה הראשונה היא פשוטה: לקחת מגבת נייר או מטלית כותנה לבנה ולספוג בלחיצה, שוב ושוב, עד שהמטלית כמעט לא נצבעת.
הטעות הנפוצה ביותר היא לשפשף. שפשוף מפזר את היין לשטח גדול יותר, דוחף אותו לעומק הסיב ופותח את הסיבים כך שהסיבוב שלהם נהרס ונשאר אזור שנראה מוברש ועמום גם אחרי שהצבע יצא. לוחצים, מרימים, מחליפים לצד נקי של המטלית ולוחצים שוב.
אם נשפכה כמות גדולה, אפשר לעמוד על המטלית בזהירות כדי שהמשקל יעשה את העבודה. ספיגה טובה בשלב הזה חוסכת חצי מהעבודה אחר כך.
מה להכין לפני שמתחילים לטפל
לא צריך מוצר מיוחד כדי לטפל בכתם טרי. מה שכדאי שיהיה בהישג יד:
- כמה מטליות כותנה לבנות או מגבות נייר בלי הדפס, כדי לראות כמה צבע יוצא ולא להעביר צבע מהמטלית לשטיח.
- מים קרים בכוס או בבקבוק ריסוס. מים חמים עלולים לקבע את הצבע ובשטיחי צמר גם לגרום להתכווצות.
- נוזל כלים שקוף ועדין, כמה טיפות בכוס מים. בלי מרכך, בלי צבע ובלי תוספת של אקונומיקה.
- כף או סכין קהה, כדי לאסוף שאריות אם נשפך יין עם משקעים או אוכל.
לפני כל שימוש בתמיסה, בודקים אותה בפינה נסתרת של השטיח: מרטיבים מעט, מחכים כמה דקות ולוחצים מטלית לבנה. אם עבר צבע מהשטיח למטלית, לא ממשיכים עם החומר הזה.
שלב אחר שלב על שטיח סינתטי
רוב השטיחים בבתים היום עשויים פוליפרופילן או ניילון. הסיבים האלה לא סופגים צבע בקלות, ולכן יש סיכוי טוב להוציא כתם טרי כמעט לגמרי:
- סופגים את כל הנוזל שאפשר, כפי שתואר בדקות הראשונות.
- מטפטפים מעט מים קרים על הכתם, לא מציפים, וסופגים שוב. חוזרים על זה כמה פעמים.
- מטפטפים מעט מתמיסת נוזל הכלים, מחכים דקה או שתיים, וסופגים מהשוליים של הכתם לכיוון המרכז כדי שלא יתרחב.
- שוטפים את האזור בטפטוף של מים נקיים וסופגים היטב. שארית סבון שנשארת בסיבים מושכת אליה לכלוך, ואחרי שבועיים מופיע במקום כתם אפור.
- מניחים מגבת יבשה מקופלת עם משקל קל מעליה לכמה שעות, כדי שתמשוך את הלחות מהעומק.
אם אחרי הייבוש נשארת הילה ורודה חלשה, אפשר לחזור על התהליך פעם נוספת. מעבר לזה כבר לא כדאי להתעקש לבד.
לא הצליח? שלחו תמונה ונגיד לכם מה אפשר לעשות. לשליחה בוואטסאפ
כשהשטיח עשוי צמר, ויסקוזה או משי
בשטיח צמר הסיב עצמו קולט את הצבע של היין, בדומה לצמר שנצבע בתהליך הייצור. לכן כתם יין על צמר קשה יותר, והסבלנות חשובה כאן יותר מכל חומר. עובדים רק עם מים קרים ומעט מאוד נוזל כלים, לא מרטיבים את הבסיס ולא משתמשים בשום חומר בסיסי חזק, כי צמר רגיש לחומרים בסיסיים ועלול להצהיב ולאבד מהרכות שלו.
ויסקוזה, שנמכרת לפעמים בשם משי מלאכותי או משי במבוק, היא הסיב הבעייתי ביותר. היא נחלשת כשהיא רטובה, משנה מרקם ונוטה להצהיב סביב אזור שהורטב. בשטיח ויסקוזה מסתפקים בספיגה עדינה בלבד ומשאירים את השאר לטיפול מקצועי. בשטיח משי אמיתי, לא מטפלים בעצמכם בכלל מעבר לספיגה.
עוד על ההבדלים בין הסיבים ועל מה שמותר בכל אחד מהם תמצאו בעמוד ניקוי שטיחי צמר.
מה לא לשים על כתם יין
ברשת מסתובבים לא מעט טיפים שעושים יותר נזק מתועלת. אלה הנפוצים שבהם:
- יין לבן על יין אדום. הוא אמנם מדלל את הצבע, אבל מוסיף עוד סוכר ונוזל שצריך להוציא, ובסוף נשאר כתם גדול ודביק יותר.
- מלח. מלח סופג נוזל, אבל על שטיח צמר הוא עלול להשאיר שאריות שמושכות לחות, ועל כתם שכבר התייבש הוא לא עושה כלום.
- אקונומיקה. היא מוציאה את הצבע של השטיח יחד עם הכתם ומשאירה כתם לבן קבוע. ובשום מצב לא מערבבים אקונומיקה עם חומץ או עם אמוניה, כי נוצרים אדים רעילים.
- מי חמצן בריכוז גבוה. על שטיח צבעוני הוא עלול להלבין את הצבע המקורי. גם בריכוז נמוך הוא דורש בדיקה בפינה נסתרת, ועדיף להשאיר אותו לאיש מקצוע.
- מים רותחים או מייבש שיער חם. החום מקבע את הצבע של היין בסיב.
כתם יין שגיליתם רק למחרת
כתם שהתייבש לא אבוד, אבל הסיכוי להוציא אותו לגמרי קטן יותר. מתחילים בהרטבה עדינה במים קרים כדי לרכך את שאריות הסוכר, מחכים כמה דקות וסופגים. אחר כך ממשיכים עם תמיסת נוזל הכלים באותה שיטה, ושוטפים במים נקיים בסוף.
אם הכתם לא זז אחרי שני סבבים כאלה, כנראה שהצבע כבר נקשר לסיב. כל ניסיון נוסף עם חומרים חזקים מהבית רק מגדיל את הסיכון לפגוע בצבע של השטיח עצמו. כאן עדיף לעצור, לצלם את הכתם ולהתייעץ.
שימו לב גם לשוליים: כתם יין ישן מקבל לפעמים טבעת חומה כהה מסביב. זו לרוב לא יין אלא לכלוך שנמשך עם המים בזמן הייבוש, והוא יוצא בדרך כלל בניקוי עם יניקה חזקה.
מתי להפסיק ולהזמין טיפול מקצועי
יש מצבים שבהם הניסיון להמשיך לבד מסכן את השטיח: כתם על שטיח צמר, ויסקוזה או שטיח פרסי בעבודת יד, כתם שהצבע של השטיח עצמו התחיל לזלוג בו, כתם גדול שהגיע לבסיס של שטיח מקיר לקיר, או כתם שחזר להופיע אחרי שנראה שיצא.
טכנאי מגיע עם ציוד נייד, בודק קודם את יציבות הצבע בפינה נסתרת ובוחר שיטה לפי הסיב. בשטיחים סינתטיים זו בדרך כלל הזרקה ויניקה, ובשטיחים עדינים שיטה עם מעט לחות. לא תמיד אפשר להוציא כתם יין ישן במאה אחוז, ואם הבדיקה מראה שהצבע של השטיח זולג, נגיד לכם את זה מראש. אפשר לשלוח תמונה בוואטסאפ דרך עמוד יצירת הקשר ולקבל הערכה לפני שמזמינים.
שאלות נפוצות
האם סודה לשתייה עוזרת לכתם יין?
על כתם טרי היא יכולה לספוג חלק מהנוזל אם מפזרים אותה אחרי הספיגה הראשונה, אבל היא לא מוציאה את הצבע עצמו. על שטיח צמר עדיף לא להשתמש בה, כי היא בסיסית ועלולה לפגוע בסיב.
נשארה הילה ורודה חלשה אחרי הניקוי, מה עושים?
אפשר לחזור פעם אחת על הטיפול במים קרים ובמעט נוזל כלים, ולייבש עם מגבת ומשקל. אם ההילה נשארת, הצבע כנראה נקשר לסיב, וכדאי להתייעץ לפני שמנסים חומרים חזקים יותר.
האם מותר להשתמש במסיר כתמים קנוי?
על שטיח סינתטי אפשר, בתנאי שהוא מיועד לשטיחים ושבודקים אותו קודם בפינה נסתרת. על צמר, ויסקוזה ושטיחים בעבודת יד לא מומלץ, כי רבים מהמוצרים בסיסיים או מכילים חומרי הלבנה.
כמה זמן אחרי שנשפך יין עוד אפשר להוציא את הכתם?
אין שעה מדויקת. ככל שמטפלים מהר יותר, כך הסיכוי גבוה יותר. כתם בן כמה ימים על שטיח סינתטי עדיין יוצא לא פעם, ועל צמר אותו כתם עלול להשאיר סימן גם אחרי ניקוי מקצועי.
האם ניקוי מקצועי מוציא כל כתם יין?
לא כל כתם. כתמים טריים וכתמים על סיבים סינתטיים יוצאים לרוב טוב מאוד. כתם ישן על צמר או על ויסקוזה יכול להשאיר גוון קל, ואנחנו אומרים את זה מראש אחרי שרואים תמונה.
