ניקוי שטיחים פרסיים באלעד

בבניינים הוותיקים של שלוש או ארבע קומות בלי מעלית, הציוד עולה ברגל. אנחנו מגיעים עם ציוד נייד שאפשר לפרק לחלקים ולשאת במדרגות, כך שקומה גבוהה היא לא סיבה לוותר על ניקוי. מה שכן, כדאי שדלת הכניסה לבניין תישאר פתוחה בזמן ההעלאה, ושהדרך מהדלת לשטיח תהיה פנויה.

בדירות האלה השטיח הפרסי הוא לפעמים שטיח ותיק שעבר מדור לדור ומונח באותו מקום עשרות שנים. שטיח כזה דורש בדיקה זהירה של הבסיס והפרנזים לפני הניקוי באלעד, כי צמר ישן שנשחק מתנהג אחרת מצמר שעדיין חזק וגמיש. לפעמים נמליץ על ניקוי עדין יותר מהרגיל דווקא בשטיח הזה, ולא נוותר על בדיקת הצבע גם אם הוא נראה יציב.

לפני שמדברים על שיטת ניקוי צריך לדעת מה סוג השטיח. הדרך הפשוטה ביותר היא להפוך פינה ולהסתכל על הגב. בשטיח קשרים אמיתי הדוגמה נראית גם מאחור, כמעט באותה חדות כמו מלפנים, ורואים שורות קטנות של קשרים שאינם אחידים לגמרי. בשטיח מכונה הגב אחיד מדי, ולפעמים מודבק אליו בד רשת או שכבת לטקס.

סימנים נוספים:

• הפרנזים יוצאים מתוך גוף השטיח ולא נתפרו לקצה.
• הצדדים עטופים ביד בחוט צמר, ולא בתפר מכונה ישר.
• יש אי סדירות קטנה בדוגמה או בגוון, תוצאה של עבודה ידנית ושל צביעת הצמר במנות.

הזיהוי משנה את כל התהליך: שטיח קשרים מקבל פחות מים, יותר שאיבה יבשה ובדיקת צבע חובה. אם אתם לא בטוחים, צלמו את הגב ואת הפרנזים ושלחו בוואטסאפ, ונאמר לכם מה אנחנו רואים בתמונה ואיך נכון לגשת אליו.

שטיח קשרים צפוף מתנהג כמו מסננת. חול דק, אבק רחוב ושאריות אדמה נכנסים בין הסיבים ושוקעים אל הבסיס, קרוב לחוטי השתי. שם הם כבר לא נראים, אבל כל דריכה מחככת אותם בצמר כמו נייר זכוכית עדין. עם השנים זה מה שמשאיר שבילים שחוקים במקומות שבהם הולכים הכי הרבה.

בגלל זה השלב הראשון בניקוי שטיח פרסי באלעד הוא יבש לגמרי:

• שאיבה מהגב, כשהשטיח הפוך, כדי שהרטט ישחרר חלקיקים מבסיס הקשרים.
• שאיבה חוזרת מהצד הקדמי, בכיוון הערימה ולא נגדה.
• ניקוי של הרצפה שמתחת לשטיח, כי חלק גדול מהחול כבר נפל אליה.

אם מוותרים על השלב הזה ומרטיבים ישר, החול הופך לבוץ דק שנשאר בעומק ומעמעם את הצבעים. שטיח שנשאב היטב לפני הניקוי גם מתייבש טוב יותר, כי יש בו פחות חומר שסופג ומחזיק לחות.

צמר הוא סיב שמגן על עצמו טוב יחסית: יש בו שכבה טבעית שדוחה נוזלים לזמן קצר, ולכן כתם שטופל מהר יוצא לרוב בקלות. הבעיה מתחילה כשכתם נשאר ימים או שבועות, או כשניסו להוציא אותו עם מלבין, אקונומיקה או חומר חזק מהמטבח.

• קפה ותה משאירים טאנינים שנקשרים לצמר. לרוב אפשר להחליש אותם מאוד, לא תמיד להעלים.
• יין אדום על צמר בהיר הוא מקרה קשה, במיוחד אחרי שהתייבש.
• שתן של חיות שחדר לבסיס יכול לשנות את הצבע של הצמר עצמו, ומשאיר לפעמים סימן וריח גם אחרי ניקוי.
• שעווה ושמן מטופלים בנפרד, בעבודה נקודתית.

אנחנו לא מבטיחים שכל כתם ייעלם. נגיד לכם מראש, לפי תמונה, מה נראה סביר. אם קרה משהו עכשיו, אל תשפשפו. ספגו עם מגבת לבנה וקראו את ההסבר על כתם יין בשטיח לפני שאתם מנסים חומר כלשהו.

הרבה שטיחים פרסיים מגיעים לניקוי אחרי שנים בבוידעם, במחסן הביתי או מתחת למיטה, אחרי ירושה או מעבר דירה. שטיח כזה דורש בדיקה מוקדמת, כי מה שקרה לו בזמן שהיה מגולגל לא תמיד נראה מלמעלה.

• עש: מחפשים אזורים שבהם הערימה נעלמה והקשרים חשופים, בעיקר בגב ובמקומות שהיו מקופלים. הניקוי מוציא את האבק והביצים מהשטח, אבל לא מחזיר צמר שנאכל.
• קפלים: קפל חד שהחזיק שנים יכול להיסדק כשמנסים לשטח אותו בכוח. מניחים את השטיח שטוח יום או יומיים לפני הניקוי.
• לחות: כתמים כהים בגב וריח של מרתף הם סימן שהשטיח נרטב בזמן שהיה סגור.

אם השטיח עבר את הבדיקה, ניקוי באלעד מחזיר לו הרבה מהצבע שהוסתר מתחת לאבק. אם לא, נגיד בדיוק מה מצאנו ונציע מה כן אפשר לעשות אצלכם בבית. גם שטיח שלא מתאים לניקוי מלא יכול לפעמים לקבל שאיבה עמוקה מהגב ומהחזית.