ניקוי שטיח שאגי ברמלה

בבניין עם מעלית, הגעת הציוד היא החלק הקל. מה שכדאי לתאם מראש הוא בעיקר מקום לעצור: אם אין חניית אורחים, ספרו לנו איפה אפשר לחנות קרוב לכניסה, כי מכונת ההזרקה והצינורות עוברים כמה פעמים בין הרכב לדירה. בחלק מהמגדלים צריך גם להודיע ללובי או לאבטחה על ההגעה.

שאגי גדול בסלון לוקח יותר זמן משטיח רגיל, בעיקר בגלל השאיבה היבשה הארוכה והסירוק בסוף. אם אתם מזמינים ניקוי ברמלה ביום עבודה, תכננו שמישהו יהיה בבית לאורך כל הביקור, ושהשטיח יוכל להישאר פנוי ומאוורר עד הערב. אם יש ילדים קטנים, תכננו להם פעילות בחדר אחר או מחוץ לבית, כי הסלון יהיה תפוס בזמן העבודה ובשעות הייבוש. ככה גם השטיח לא יידרך לפני שהוא יבש.

בשטיח עם ערימה נמוכה, המברשת של שואב האבק מגיעה כמעט עד הבסיס. בשאגי הסיבים ארוכים, לפעמים חמישה סנטימטרים ויותר, והם סוגרים על הלכלוך כמו שמיכה. השואב יונק את מה שנמצא למעלה, ומה ששקע למטה נשאר שם. גרוע מזה, מברשת מסתובבת עלולה להסתבך בסיבים, למשוך אותם החוצה ולשחוק אותם.

מה שעובד טוב יותר בשגרה:

• ראש שאיבה שטוח, בלי מברשת או עם מברשת כבויה.
• מעברים איטיים, בכמה כיוונים.
• פעם בכמה שבועות, להפוך את השטיח ולשאוב או לנער את הגב, כדי שהפירורים ייפלו החוצה.

בניקוי מקצועי אנחנו עושים את השלב הזה ביסודיות רבה יותר, לפני כל טיפול רטוב, עם ציוד שמתאים לסיב ארוך. פירוט על ההרגלים הנכונים יש בעמוד שאיבה נכונה לשטיח שאגי, כולל אילו ראשים כדאי להשאיר בארון ואיזה ראש כדאי להשאיר מחובר לשואב.

רוב שטיחי השאגי שנמכרים בחנויות עשויים אחד משני סיבים סינתטיים, ולכל אחד יש אופי משלו בזמן הניקוי ואחריו.

• פוליאסטר רך מאוד למגע, לעיתים מבריק, ונמכר הרבה בשם "מיקרופייבר". הוא לא סופג מים לתוך הסיב, אבל נמעך מהר ונוטה לשכב בכיוון אחד.
• פוליפרופילן קשיח יותר, עמיד לכתמים על בסיס מים, אבל מושך שומן ושמן. אחרי זמן הוא יכול להיראות דביק ואפור באזורי ישיבה.

שני הסיבים לא מדממים צבע כמו צמר, ולכן אפשר לעבוד איתם בהזרקה-יניקה. ההבדל הוא בחומר ובלחץ: לפוליפרופילן עם שומן נשתמש בתמיסה שמפרקת שומנים, ולפוליאסטר עדין נעבוד בלחץ נמוך יותר. יש גם שאגי מצמר, נדיר יותר, שמקבל טיפול בלחות נמוכה. התווית בגב השטיח בדרך כלל אומרת מה הסיב. אם היא נחתכה, תמונה מקרוב בוואטסאפ מספיקה כדי שנזהה ונגיע עם החומר המתאים.

כשנשפך משהו על שאגי, הנוזל לא נשאר על פני השטח. הוא יורד במהירות לאורך הסיבים הארוכים אל הבסיס, ושם הוא מתפשט לצדדים. מלמעלה רואים כתם קטן, אבל מתחת הוא לפעמים רחב פי שניים. כשמנסים לשפשף, דוחפים אותו עוד יותר פנימה ומסבכים את הסיבים.

מה לעשות ברגע הראשון:

• לספוג בלחיצה עם מגבת לבנה, מהקצוות אל המרכז.
• להפריד את הסיבים ביד ולספוג גם בעומק, לא רק בקצה.
• לא לשפוך מים חמים ולא להשתמש במלבין.

בניקוי המקצועי אנחנו מטפלים קודם בכתמים נקודתית, ואז בכל השטח, כדי שלא יישאר עיגול נקי בתוך שטיח אפור. כתמים שהתייבשו מזמן או שעברו חומרים חזקים לא תמיד יורדים עד הסוף, ונגיד לכם את זה מראש. על סוגי כתמים ומה עושים עם כל אחד ריכזנו מידע בעמוד כתמים בשטיח.

שטיח שאגי חדש משאיר לפעמים במשך כמה שבועות סיבים קצרים על הרצפה, בשואב ועל הבגדים. זו נשירה, והיא קורה כי בתהליך הייצור נשארים בשטיח קטעי סיב חתוכים שלא נאחזו בגב. ברוב המקרים היא נחלשת לבד אחרי חודש או חודשיים של שאיבה סדירה.

ניקוי מקצועי בתקופה הזאת לא בהכרח נדרש, וגם לא יעצור את הנשירה לגמרי. מה שכן עוזר:

• שאיבה עדינה בלי מברשת, פעמיים בשבוע, וריקון תכוף של מיכל השואב.
• ניעור של השטיח בחוץ, כשהגודל מאפשר.
• לא למשוך סיבים שבולטים מעל הגובה, אלא לגזור אותם בזהירות במספריים.

אם הנשירה ממשיכה הרבה אחרי החודשים הראשונים ונוצרים אזורים דלילים, זו כבר בעיה באיכות השטיח ולא בלכלוך. נגיד לכם את זה בכנות אם תשאלו לפני שמזמינים ניקוי. שטיח שעדיין משיר הרבה גם יוציא יותר סיבים במכונה, וזה לא סימן לנזק מהניקוי.