ניקוי שטיח שאגי בלוד

שאגי גדול עם גב עבה כבד מאוד, ובבניין בלי מעלית אין סיבה לסחוב אותו. העבודה נעשית במקום שבו הוא מונח, והציוד הנייד שלנו עולה במדרגות בחלקים. לפעמים צינור ארוך מאפשר להשאיר חלק מהציוד בחדר המדרגות, תלוי במבנה הבניין.

כדי שהביקור בלוד יעבור חלק, פנו את הדרך מהדלת לשטיח, הרחיקו נעליים ועגלות מהכניסה, ואם אתם גרים בקומה גבוהה, ספרו לשכנים שצינור יעבור בחדר המדרגות לזמן מה. אנחנו מקפידים שהצינור לא יחסום מעבר ולא יפריע לשכנים בזמן העבודה. בסוף הביקור אנחנו מגלגלים את הצינורות ובודקים שלא נשארו טיפות מים על המדרגות. אם המדרגות משיש חלק, נשים לב במיוחד שהן יבשות לפני שאנחנו יוצאים.

הלכלוך בשאגי מתחלק לשני סוגים. יש את מה שנופל ונשאר שלם: פירורי לחם, דגני בוקר, חול מהנעליים, חלקים קטנים של צעצועים. ויש את מה שנכרך: שיער ארוך של בני הבית, חוטים וסיבים מבגדים, שמתלפפים סביב בסיס הסיבים ולא משתחררים בשאיבה.

בגלל זה ניקוי שאגי בלוד מתחיל בשלב יבש ארוך יותר מאשר בשטיחים אחרים:

• הרמת פינות וניעור הגב, כשהגודל מאפשר.
• שאיבה איטית בכמה כיוונים, עם ראש שמתאים לסיב ארוך.
• מעבר ידני עם מגרפה או מסרק גומי שמושך שיער החוצה.

רק אחרי שהלכלוך היבש בחוץ עוברים לניקוי הרטוב. אם מרטיבים לפני, הפירורים נהיים עיסה והשיער נדבק, וההוצאה שלהם קשה בהרבה. לקוחות מופתעים לפעמים מכמות הלכלוך שיוצאת בשלב הזה, גם משטיח שנראה נקי לגמרי. ככל שהשלב היבש יסודי יותר, צריך פחות מים בשלב הרטוב, והשטיח גם מתייבש מהר יותר.

סיב ארוך פירושו יותר שטח שמחזיק טיפות מים, ויותר עומק שבו האוויר זז לאט. לכן שטיח שאגי יכול להישאר לח שעות ארוכות יותר משטיח רגיל באותו גודל, במיוחד אם הגב שלו עבה או אם הוא מונח על ריצוף קר.

מצד הניקוי, אנחנו מקטינים את הבעיה מראש: מזריקים פחות תמיסה בכל מעבר, ומבצעים יותר מעברי יניקה בלי מים, עד שהסיבים משחררים כמה שיותר. מצדכם, אחרי שאנחנו יוצאים:

• פתחו חלונות או הפעילו מאוורר שמכוון נמוך, אל פני השטיח.
• אם אפשר, הניחו את השטיח על כמה כיסאות או על מתקן ייבוש, כך שאוויר יעבור גם מתחת.
• אל תכסו אותו ואל תחזירו עליו פוף ושולחן עד שהעומק יבש, לא רק הקצוות.

בדקו בכף היד את הבסיס ולא את קצות הסיבים, שם מסתתרת הלחות האחרונה. על כל שלבי העבודה אצלכם בבית אפשר לקרוא בעמוד ניקוי שטיחים בבית.

הרבה שטיחי שאגי זולים בנויים כך שהסיבים ננעצים ברשת ומודבקים מאחור בשכבת לטקס, לפעמים עם בד נוסף מעליה. זה זול לייצור ונוח, אבל רגיש: לטקס ישן מתייבש, נסדק ומתפורר לאבקה, ומים רבים מדי יכולים להחליש את ההדבקה ולגרום לסיבים להשתחרר.

סימנים שהגב כבר חלש:

• אבקה כתומה או אפורה על הרצפה מתחת לשטיח.
• סיבים שנשלפים בקלות כשמושכים בעדינות בקבוצה קטנה.
• גב שמתקמט, נסדק ונשבר במקום להתכופף כשמקפלים פינה.

בשטיח כזה אנחנו עובדים בלחץ נמוך ובמעט מים, ומבצעים יותר מעברי יניקה. אם הגב כבר מתפורר, נמליץ להסתפק בניקוי שטחי או לא לנקות בכלל, כי הרטבה יכולה להאיץ את ההתפרקות. אבקת הלטקס עצמה היא גם הסיבה שהרצפה מתחת לשטיח נראית מלוכלכת תמיד, גם אחרי שטיפה. אחרי ניקוי כדאי לשאוב את הרצפה ולהחליף פד ישן שהתפורר יחד עם הגב.

ילדים מבלים על השטיח יותר מכל אחד אחר בבית. הם זוחלים עליו, אוכלים עליו, מפזרים עליו משחקים קטנים ונרדמים עליו, והפנים שלהם קרובות מאוד לסיבים. בשאגי, שמחזיק אבק ופירורים בעומק, זה אומר שהם נמצאים בדיוק באזור שבו הלכלוך מצטבר.

בניקוי שאגי לחדר ילדים בלוד אנחנו שמים דגש על כמה דברים:

• חומרים עדינים, ומעבר נוסף במים נקיים כדי שלא יישארו שאריות בסיבים.
• טיפול נקודתי בשאריות פלסטלינה, מסטיק ודבק, שנתקעים בין הסיבים.
• זמן ייבוש מלא לפני שהילדים חוזרים לשחק, גם אם זה אומר ערב אחד בלי השטיח.

ניקוי כזה מפחית אבק, לכלוך ואלרגנים, אבל לא הופך את השטיח לסטרילי ולא מחליף שאיבה קבועה, פעמיים בשבוע לפחות בחדר שמשחקים בו כל יום. על השיקולים בחדר ילדים לפי אזור אפשר לקרוא בעמוד שטיח בחדר ילדים.