ניקוי שטיחים פרסיים בלוד

בדירות ישנות החדרים קטנים יותר, ושטיח פרסי גדול נכנס לפעמים מתחת לספה, לשולחן האוכל ולמזנון בבת אחת. אי אפשר תמיד להזיז הכול, ולא צריך. רהיטים כבדים נשארים במקום ואנחנו עובדים סביבם, ומרימים בעדינות קצה של רהיט כשצריך להגיע לאזור שמתחתיו.

מה שכן עוזר בניקוי בלוד בחדר צפוף: לפנות כיסאות, שולחנות קטנים וחפצים מהשטח לפני ההגעה, ולהחליט מראש היכן הרהיטים יחזרו לעמוד. אחרי הניקוי מניחים מתחת לרגלי הרהיטים חתיכות פלסטיק או נייר כסף, כדי שלא יספגו לחות מהשטיח ולא ישאירו עליו כתמי צבע מהעץ. אל תגררו רהיט על צמר לח, כי זה מעוות את הסיבים ומשאיר פס שקשה ליישר אחר כך.

לפני שמדברים על שיטת ניקוי צריך לדעת מה סוג השטיח. הדרך הפשוטה ביותר היא להפוך פינה ולהסתכל על הגב. בשטיח קשרים אמיתי הדוגמה נראית גם מאחור, כמעט באותה חדות כמו מלפנים, ורואים שורות קטנות של קשרים שאינם אחידים לגמרי. בשטיח מכונה הגב אחיד מדי, ולפעמים מודבק אליו בד רשת או שכבת לטקס.

סימנים נוספים:

• הפרנזים יוצאים מתוך גוף השטיח ולא נתפרו לקצה.
• הצדדים עטופים ביד בחוט צמר, ולא בתפר מכונה ישר.
• יש אי סדירות קטנה בדוגמה או בגוון, תוצאה של עבודה ידנית ושל צביעת הצמר במנות.

הזיהוי משנה את כל התהליך: שטיח קשרים מקבל פחות מים, יותר שאיבה יבשה ובדיקת צבע חובה. אם אתם לא בטוחים, צלמו את הגב ואת הפרנזים ושלחו בוואטסאפ, ונאמר לכם מה אנחנו רואים בתמונה ואיך נכון לגשת אליו.

הפרנזים עשויים בדרך כלל כותנה, ולפעמים צמר או משי, והם ממשיכים את חוטי השתי שעוברים לכל אורך השטיח. בגלל שהם לבנים או בהירים, הם מראים כל לכלוך, ובגלל שהם בקצה, הם נגררים, נתפסים בגלגלי כיסאות ונשאבים לתוך שואב האבק.

בניקוי אנחנו מטפלים בהם בנפרד: מסרקים אותם ביד, מנקים בתמיסה עדינה ושואבים את הלחות, בלי מברשת סיבובית ובלי משיכה. הצהבה ישנה לא תמיד יורדת עד הסוף, במיוחד כשהיא נובעת מכותנה שהתחמצנה עם השנים ולא מלכלוך.

מה שאנחנו לא עושים: לא תופרים, לא קושרים מחדש ולא מחליפים פרנזים. אם חלק מהם קרוע או חסר, נציין את זה לפני הניקוי, כדי שלא תצפו לראות אותם שלמים אחריו. טיפ לשגרה: כשאתם שואבים, עצרו את השואב לפני הפרנזים ואל תעברו עליהם עם המברשת המסתובבת. מספיק לסרק אותם ביד מדי פעם.

אין צורך להיות מומחים לשטיחים כדי להזמין ניקוי, אבל מוצא השטיח נותן לנו רמזים על איך הוא יגיב.

• שטיחים פרסיים רבים צפופים, עם ערימה נמוכה עד בינונית, וחלקם עם צבעים טבעיים רגישים. הם דורשים בדיקת צבע קפדנית.
• שטיחים אפגניים נפוצים בגוונים אדום ובורדו עמוקים. הצמר שלהם לרוב עבה ושומני יחסית, אבל דווקא הגוון האדום הוא זה שנוטה לדמם.
• שטיחים קווקזיים הם לרוב קטנים יותר, עם דוגמאות גאומטריות וצבעים חזקים, ולעיתים ישנים מאוד עם בסיס יבש ושביר.
• שטיחים טורקיים נקשרים בקשר כפול, וחלקם עבים וכבדים, מה שאומר ייבוש ארוך יותר.

אלה הכללות, ולא כל שטיח מתאים להן. בסוף ההחלטה נקבעת מול השטיח עצמו: עובי, מצב הגב, בדיקת הצבע וכמה הוא מלוכלך. שלחו תמונה של החזית ושל הגב, וזה מספיק לנו כדי להתחיל.

גם בשיטה בלחות נמוכה, שטיח צמר עבה נשאר לח כמה שעות אחרי הניקוי. כמה בדיוק תלוי בעובי הערימה, בצפיפות הקשרים, בטמפרטורה בבית ובאוורור. שטיח קווקזי דק יכול להתייבש מהר יחסית, שטיח טורקי עבה ייקח הרבה יותר.

מה עוזר לייבוש:

• חלונות פתוחים ותנועת אוויר, או מאוורר שמכוון אל השטיח.
• מזגן במצב ייבוש או מסיר לחות בחדר סגור.
• להרים פינה של השטיח ולהניח מתחתיה משהו נקי, כדי שגם הגב יקבל אוויר.

מה לא לעשות: לא להוציא שטיח צבעוני לשמש ישירה כדי לזרז, לא להניח לידו תנור חימום ולא להחזיר רהיטים לפני שהוא יבש לגמרי. רגלי עץ על צמר לח עלולות להשאיר כתם חום, ורגלי מתכת כתם חלודה. פירוט נוסף על הגורמים שמשפיעים על הזמן יש בעמוד כמה זמן שטיח מתייבש, כולל ההבדל בין שטיח דק לעבה.