קיא על שטיח בתל אביב

בדירות במגדלים החדשים בתל אביב החלונות סגורים רוב הזמן והמזגן פועל, וזה אומר שריח של קיא נשאר בחלל. אחרי הטיפול חשוב לפתוח חלונות ודלת מרפסת ולאוורר את הדירה, גם כדי שהשטיח יתייבש וגם כדי שהריח ייצא מהאוויר. אנחנו עולים במעלית עם הציוד הנייד, ומבקשים שקע חשמל ונקודת מים קרובים. אם השטיח דק ומונח על פרקט, נניח יריעה מגינה מתחת לאזור הכתם, כדי שהנוזל לא יגיע לרצפה. אם הכתם נמצא בחדר ילדים או בממ"ד, השאירו את הדלת פתוחה עד שהשטיח יבש. חדר סגור עם שטיח לח עלול לפתח ריח חמוץ שמזכיר את הקיא גם אחרי שהוא יצא.

כלבים מקיאים מסיבות רבות: אכלו דשא, אכלו מהר מדי, מצאו משהו ברחוב או סתם קיבה רגישה. הקיא של כלב הוא בדרך כלל בכמות גדולה יותר מזה של חתול, ולעיתים מכיל מזון שלא התעכל.

מה שמייחד את הקיא של כלב הוא שהכלב עצמו מתעניין בו. כלב שמריח את המקום עלול לחזור אליו, ללקק אותו, ולפעמים גם לסמן אותו. לכן חשוב:

• להרחיק את הכלב מהאזור מיד.
• להרים את המוצק ולספוג את הנוזל.
• לא להשאיר ריח, גם אם הכתם נראה נקי.

בטיפול אנחנו משתמשים בתכשיר אנזימטי שמפרק את החומר האורגני ואת מקור הריח, ולא מסתירים אותו בבושם. אחר כך שוטפים ושואבים מהעומק. בזמן הטיפול כדאי שהכלב יהיה בחדר אחר או בחוץ, ושלא יחזור לשטיח לפני שהוא יבש.

אם הכלב מקיא שוב ושוב, או נראה חולה, הוא צריך וטרינר לפני שהשטיח צריך אותנו.

זו התלונה הנפוצה ביותר: ניקיתם, הכתם נעלם, השטיח התייבש, ואחרי יומיים הריח חזר. הסיבה היא שקיא הוא נוזל, ונוזל לא נשאר בקצות הסיבים. הוא יורד לבסיס, לגב, ולפעמים לריפוד שמתחת. ניקוי ביתי מטפל בשכבה העליונה, והשאריות שבעומק ממשיכות להתפרק ולהדיף ריח.

זה בולט במיוחד:

• בימים חמים ולחים, כשהלחות מעוררת את השאריות.
• בשטיחים עבים ובשאגי, שבהם יש הרבה עומק.
• בשטיח מקיר לקיר עם ריפוד.
• אחרי ניקוי ביתי עם הרבה מים, שרק הוריד את הקיא עמוק יותר.

הטיפול שלנו מבוסס על תכשיר אנזימטי שמפרק את החומר האורגני, זמן השריה כדי שיגיע לעומק, ושאיבה חזקה שמוציאה את מה שהתפרק. גם כך, אם הקיא הגיע לריפוד, ייתכן שיישאר ריח קל. נגיד לכם את זה מראש.

על ריחות בשטיח באופן כללי כתבנו בעמוד ריח רע מהשטיח לפי אזורים.

הביקור מתחיל בכמה שאלות: מתי זה קרה, האם זה אדם או חיה, ומה כבר נוסה. אחר כך:

1. בדיקת השטיח. זיהוי הסיב והגב, ואיתור כל הכתמים, כולל ישנים.
2. בדיקת צבע. בפינה נסתרת, כדי לוודא שהתכשיר לא יזיז את הצבע.
3. הסרת שאריות. הרמה ושאיבה של מה שנשאר על הסיב.
4. תכשיר אנזימטי. על הכתם ועל השוליים שסביבו, עם זמן השריה.
5. שטיפה ושאיבה. מים נקיים ויניקה חזקה, בשיטה שמתאימה לשטיח, עד שהנוזל שנשאב נקי.

אם השטיח צריך גם ניקוי כללי, אפשר לשלב את שני הדברים באותו ביקור. בסוף נראה לכם את התוצאה ונגיד אם יש סיכוי שריח או גוון יישארו. זמן הייבוש משתנה, ופירטנו עליו בעמוד כמה זמן שטיח מתייבש.

אם בבדיקה מתברר שהשטיח רגיש מדי, נעצור לפני שמשהו נפגע.

ברוב המקרים קיא מגיב טוב לטיפול נכון, אבל יש מצבים שבהם חשוב לנו לומר מראש שייתכן שיישאר משהו:

• שינוי צבע מחומצה או ממרה. אם הצבע של השטיח השתנה, ניקוי לא מחזיר אותו. הוא רק מוציא את מה שנשאר על הסיב.
• קיא שהגיע לריפוד. בשטיח מקיר לקיר, ריפוד ספוג עלול להמשיך להדיף ריח.
• כתמים חוזרים באותו מקום. חתול שמקיא שוב ושוב באותה נקודה משאיר שכבות.
• כתם שעבר אקונומיקה או חום. כאן הנזק כבר נעשה.
• שטיח שהצבעים שלו זולגים. לא נמשיך בטיפול כדי לא להחמיר.

גם כשנשאר משהו, הוא בדרך כלל חלש בהרבה מהמקור, והריח מגיב לרוב טוב לטיפול אנזימטי. לפי התמונה נוכל להעריך מה סביר לצפות לו, ועל זה נבנה את ההמלצה שלנו.