קיא על שטיח בגבעתיים

בדירות חדשות בגבעתיים חדר הילדים הוא לעיתים קרובות הממ"ד, עם חלון קטן ודלת כבדה. כשילד חולה בלילה, הקיא נוחת לעיתים על השטיח הרך שליד המיטה. בבוקר, אחרי שהילד בסדר, כדאי להרים את מה שאפשר, לספוג ולפתוח את החלון והדלת. אנחנו ממליצים לתכנן את הביקור לשעות הבוקר, כך שעד הערב השטיח יהיה יבש והילד יוכל לחזור לחדר. לפני שאנחנו מגיעים, הרימו צעצועים ובובות מהשטיח, ואם גם הם התלכלכו, הוציאו אותם לכביסה בנפרד. אנחנו מטפלים בשטיח בלבד, לא בבובות או בכריות.

הטעות הנפוצה ביותר היא לנגב קיא במגבת. ניגוב מורח את החומר לתוך הסיבים ומרחיב את הכתם. הסדר הנכון:

1. כפפות. כפפות חד פעמיות, ואם יש, גם מסכה פשוטה אם הריח מפריע.
2. הרמה, לא ניגוב. החליקו קרטון קשיח, מרית או מגרדת פלסטיק מתחת לחלק המוצק, והרימו אותו לשקית.
3. ספיגה. מגבות נייר על מה שנשאר, לחיצה בלי שפשוף, והחלפה עד שכמעט לא עולה נוזל.
4. מים קרים. כמה כפות על האזור, ושוב ספיגה.
5. שקית סגורה. כל מה שהשתמשתם בו נכנס לשקית שנסגרת ויוצאת מהבית.

מה לא עושים: לא מים חמים, לא אקונומיקה ולא בושם. אם אחרי כל זה נשאר כתם או ריח, תנו לאזור להתייבש באוויר עם חלון פתוח, ושלחו לנו תמונה בוואטסאפ.

אם יש בבית ילדים קטנים או חיות, הרחיקו אותם מהאזור עד שהוא מטופל.

חתולים מלקקים את עצמם כל היום, ובולעים שיער. רוב השיער עובר בדרך הטבעית, אבל חלק מצטבר בקיבה ויוצא בהקאה, בדרך כלל כגליל קטן של שיער רטוב עם מעט נוזל צהוב או חום.

הכתמים האלה קטנים, אבל יש להם שתי בעיות:

• מרה. הנוזל הצהוב משאיר גוון שקשה יותר להוציא מהשיער עצמו.
• חזרה. חתול נוטה להקיא באותם מקומות, ולכן בשטיח אחד יכולים להיות כמה כתמים בגילים שונים.

העזרה הראשונה: להרים את גליל השיער עם נייר, בלי ללחוץ אותו לתוך השטיח, לספוג את הנוזל ולדלל במים קרים. לא כדאי לחכות שיתייבש, כי כשהמרה מתייבשת על הסיב היא נקשרת אליו.

אם החתול מקיא כדורי שיער לעיתים קרובות, שווה להתייעץ עם וטרינר לגבי הברשה או מזון מתאים. מבחינת השטיח, אנחנו מטפלים בכל הנקודות יחד, כולל הישנות. צלמו את כולן לפני שאנחנו מגיעים.

בשטיח שאגי, קיא נכנס בין הסיבים הארוכים ומסתבך בהם. החלק המוצק נתפס בסיבים, והנוזל יורד לבסיס. זה הופך את ההרמה לקשה יותר, ואת הריח לעקשן יותר.

העזרה הראשונה בשאגי:

• להרים את מה שאפשר מלמעלה, בלי ללחוץ פנימה.
• להפריד את הסיבים ביד, עם כפפה, ולהרים שאריות שנתפסו ביניהם.
• לספוג את הנוזל בלחיצה עמוקה.
• לא לשפוך מים לתוך השאגי, אלא להרטיב מגבת ולהניח אותה על האזור.

בטיפול אנחנו פותחים את הסיב, מכניסים את התכשיר האנזימטי עד הבסיס, ונותנים לו זמן. אחר כך שוטפים ושואבים כמה פעמים, כי סיב ארוך מחזיק הרבה נוזל. אחרי הייבוש כדאי לסרק את הסיבים ביד כדי שלא יישארו דבוקים. הגישה שלנו לסיבים ארוכים מוסברת בעמוד ניקוי שטיח שאגי.

הביקור מתחיל בכמה שאלות: מתי זה קרה, האם זה אדם או חיה, ומה כבר נוסה. אחר כך:

1. בדיקת השטיח. זיהוי הסיב והגב, ואיתור כל הכתמים, כולל ישנים.
2. בדיקת צבע. בפינה נסתרת, כדי לוודא שהתכשיר לא יזיז את הצבע.
3. הסרת שאריות. הרמה ושאיבה של מה שנשאר על הסיב.
4. תכשיר אנזימטי. על הכתם ועל השוליים שסביבו, עם זמן השריה.
5. שטיפה ושאיבה. מים נקיים ויניקה חזקה, בשיטה שמתאימה לשטיח, עד שהנוזל שנשאב נקי.

אם השטיח צריך גם ניקוי כללי, אפשר לשלב את שני הדברים באותו ביקור. בסוף נראה לכם את התוצאה ונגיד אם יש סיכוי שריח או גוון יישארו. זמן הייבוש משתנה, ופירטנו עליו בעמוד כמה זמן שטיח מתייבש.

אם בבדיקה מתברר שהשטיח רגיש מדי, נעצור לפני שמשהו נפגע.