כתמים בשטיח בגבעתיים

בדירות גבוהות בגבעתיים אנחנו רואים דפוס קבוע: האזור שבין דלת המרפסת לפינת האוכל מתכהה מהר יותר משאר השטיח. אבק עירוני ופיח שנכנסים מהמרפסת מתיישבים על שאריות שמן ומשקאות, ונוצר כתם רחב ולא אחיד. זה לא כתם אחד שאפשר לנקות נקודתית, וטיפול נקודתי יבהיר רק חלק ממנו. בדרך כלל אנחנו ממליצים במצב כזה על ניקוי מלא של השטיח, ועל שטיחון קטן או מחצלת ליד דלת המרפסת בהמשך. שלחו תמונה של השטיח כולו ולא רק של הכתם, כדי שנבין את התמונה המלאה. ניקוי קבוע של השטיח, יחד עם שאיבה של האזור הזה כמה פעמים בשבוע, מונע מהכהות לחזור מהר, וגם מקל על טיפול בכתם חדש כשהוא נוצר.

יין אדום הוא כתם של צבע טבעי וחומצה, והוא נספג מהר במיוחד בצמר ובכותנה. בשטיח סינתטי מפוליפרופילן יש לו פחות אחיזה, ולכן שם הסיכויים טובים יותר.

מה עושים מיד: ספיגה במגבת לבנה, קצת מים קרים, ושוב ספיגה. אל תשפכו מלח על הכתם. המלח אמנם סופג, אבל הוא משאיר שאריות גבישיות בסיב ולא עוזר עם הצבע. גם יין לבן על יין אדום לא מנטרל אותו, רק מוסיף נוזל.

בטיפול שלנו אנחנו מתחילים בבדיקת צבע של השטיח בנקודה נסתרת, ואז עובדים עם תכשיר שמתאים לסוג הסיב ועם שאיבה חזקה שמושכת את היין מהגב. כתם טרי לרוב יוצא כמעט לגמרי. כתם שעבר עליו זמן וחומרים שונים עלול להשאיר הצללה ורודה. מדריך מפורט לרגעים הראשונים נמצא במדריך להוצאת כתם יין משטיח.

אם היין נשפך על שטיח בהיר מצמר, צלמו מיד ושלחו לנו. בשטיחים כאלה כל שעה משנה.

שמן לא מתערבב עם מים, ולכן ספיגה במים לבד לא תוציא אותו. כתמים של שמן זית, טחינה, רוטב פסטה או שומן מבשר יושבים על הסיב ומושכים אליהם אבק, וכך כתם שהיה כמעט שקוף הופך עם הזמן לאזור אפור וכהה.

מה אפשר לעשות לבד: להרים כל שארית מוצקה, לספוג כמה שיותר ולפזר מעט קמח תירס או טלק על המקום כדי שיספגו את השמן. אחרי כמה שעות שואבים. לא כדאי לנסות נוזל כלים מרוכז על השטיח, כי השאריות שלו נשארות בסיב ומושכות לכלוך מחדש.

פוליפרופילן, הסיב הנפוץ בשטיחים סינתטיים זולים, אוהב שמן במיוחד, וכתם שמן בו דורש תכשיר מפרק שומנים ושטיפה יסודית. אנחנו מקפידים על שאיבה חוזרת של מים נקיים, כדי שלא תישאר שכבה דביקה שמחזירה את הכתם תוך שבועות.

כתם שמן במטבח פתוח מתפשט לפעמים בצעדים, ולכן כדאי לבדוק גם את האזור שבין השולחן למטבח ולא רק את הכתם הבולט.

שעווה היא מהכתמים הבודדים שבהם החום הוא חבר, אבל רק בשלב השני. קודם מקררים: קוביית קרח בשקית על השעווה עד שהיא מתקשה, ואז מפוררים ומרימים בעדינות את רוב החתיכות.

את השכבה הדקה שנשארת אפשר להוציא עם נייר סופג לבן ומגהץ על חום נמוך, כשהנייר בין המגהץ לשטיח. השעווה נמסה ונספגת בנייר. מחליפים נייר עד שלא עולה יותר שעווה.

• לא מתאים לשטיחי שאגי סינתטיים ולסיבים שנמסים בחום. בדקו קודם בפינה.
• נרות צבעוניים משאירים צבע גם אחרי שהשעווה יצאה, וזה כבר כתם שדורש טיפול.
• נרות ריחניים משאירים לפעמים שמן ריח, שמתנהג כמו כתם שמן.

אם השעווה נכנסה לשטיח צמר עבה או לשטיח יד, עדיף לא לנסות מגהץ ולהשאיר את זה לנו.

בכל מקרה, אל תנסו לגרד שעווה עם סכין חדה. היא חותכת סיבים ומשאירה אזור קצוץ.

אנחנו מעדיפים לומר את זה לפני שמגיעים ולא אחרי. יש כתמים שגם טיפול מקצועי נכון לא מבטיח להוציא לגמרי:

• כתמים שהוציאו צבע. אקונומיקה, מסירי כתמים חזקים ותרופות מסוימות לא משאירים לכלוך אלא מורידים את הצבע של השטיח. אין מה "לנקות" שם.
• צבעים ייעודיים. צבע שיער, חינה, טוש קבוע וצבע קירות.
• כתמים שעברו חום. מגהץ, מייבש שיער או מים רותחים על כתם חלבון.
• כתמים ישנים מאוד. קפה ויין שהתחמצנו במשך חודשים ועברו כמה ניסיונות עם חומרים שונים.
• צבע שנדד מהשטיח עצמו. שטיח שנרטב והצבע שלו זלג בין האזורים.

גם במקרים האלה הכתם לרוב מתבהר, והשטיח כולו נראה טוב יותר אחרי ניקוי. אבל אם הכתם הוא הסיבה היחידה להזמנה, חשוב שתדעו מראש מה סביר.

לפי התמונה נוכל בדרך כלל לומר לאיזו מהקבוצות הכתם שייך, ועל זה נבסס את ההמלצה שלנו.