ניקוי שטיח שאגי בשכונת בנות חיל

שאגי שמונח קרוב לדלת הזזה לחצר אוסף עלים יבשים, קוצים, זרעים של עשבים ואדמה. בסיבים ארוכים הם נתפסים ונשארים, ובמיוחד קוצים קטנים שנכרכים בבסיס. ילדים שרצים פנימה יחפים מהמדשאה מכניסים גם רטיבות.

בניקוי שאגי בשכונת בנות חיל בבית עם גינה אנחנו מוציאים את כל זה ידנית ובשאיבה לפני שמרטיבים, כי חומר צמחי שנרטב משאיר כתמים ירקרקים או חומים. אם אפשר, הזיזו את השטיח מטר או שניים מהדלת, והניחו בין הדלת לשטיח שטיחון נעליים פשוט שקל לנער. זה משנה מאוד את כמות הלכלוך שמגיעה לסיבים. באביב, כשהעשבים בגינה מפזרים זרעים ואבקנים, השטיח הקרוב לדלת צריך שאיבה תכופה יותר מהרגיל. מי שיש לו אלרגיה עונתית ירגיש את ההבדל, גם אם לא יראה אותו על הסיבים.

בשטיח עם ערימה נמוכה, המברשת של שואב האבק מגיעה כמעט עד הבסיס. בשאגי הסיבים ארוכים, לפעמים חמישה סנטימטרים ויותר, והם סוגרים על הלכלוך כמו שמיכה. השואב יונק את מה שנמצא למעלה, ומה ששקע למטה נשאר שם. גרוע מזה, מברשת מסתובבת עלולה להסתבך בסיבים, למשוך אותם החוצה ולשחוק אותם.

מה שעובד טוב יותר בשגרה:

• ראש שאיבה שטוח, בלי מברשת או עם מברשת כבויה.
• מעברים איטיים, בכמה כיוונים.
• פעם בכמה שבועות, להפוך את השטיח ולשאוב או לנער את הגב, כדי שהפירורים ייפלו החוצה.

בניקוי מקצועי אנחנו עושים את השלב הזה ביסודיות רבה יותר, לפני כל טיפול רטוב, עם ציוד שמתאים לסיב ארוך. פירוט על ההרגלים הנכונים יש בעמוד שאיבה נכונה לשטיח שאגי, כולל אילו ראשים כדאי להשאיר בארון ואיזה ראש כדאי להשאיר מחובר לשואב.

רוב שטיחי השאגי שנמכרים בחנויות עשויים אחד משני סיבים סינתטיים, ולכל אחד יש אופי משלו בזמן הניקוי ואחריו.

• פוליאסטר רך מאוד למגע, לעיתים מבריק, ונמכר הרבה בשם "מיקרופייבר". הוא לא סופג מים לתוך הסיב, אבל נמעך מהר ונוטה לשכב בכיוון אחד.
• פוליפרופילן קשיח יותר, עמיד לכתמים על בסיס מים, אבל מושך שומן ושמן. אחרי זמן הוא יכול להיראות דביק ואפור באזורי ישיבה.

שני הסיבים לא מדממים צבע כמו צמר, ולכן אפשר לעבוד איתם בהזרקה-יניקה. ההבדל הוא בחומר ובלחץ: לפוליפרופילן עם שומן נשתמש בתמיסה שמפרקת שומנים, ולפוליאסטר עדין נעבוד בלחץ נמוך יותר. יש גם שאגי מצמר, נדיר יותר, שמקבל טיפול בלחות נמוכה. התווית בגב השטיח בדרך כלל אומרת מה הסיב. אם היא נחתכה, תמונה מקרוב בוואטסאפ מספיקה כדי שנזהה ונגיע עם החומר המתאים.

רוב שטיחי השאגי בארץ מונחים על ריצוף קרמיקה או פורצלן. הרצפה הקרה, יחד עם גב עבה שלא נושם, יוצרת לפעמים לחות כלואה מתחת לשטיח, בעיקר בחורף ובחדרים שלא מקבלים שמש. אחרי זמן מגלים ריח של עובש, כתמים כהים בגב או סימנים על הרובה בין המרצפות.

לכן בכל ניקוי אנחנו מרימים פינה ובודקים מה קורה מתחת. אם הגב לח או הרצפה מוכתמת, נמליץ:

• להרים את השטיח מדי פעם ולתת לרצפה להתייבש.
• לשטוף את הרצפה מתחת לפני שהשטיח חוזר אליה אחרי הניקוי, ולחכות שתתייבש.
• להשתמש בפד מחורר שמאפשר תנועת אוויר.

מצד שני, ריצוף הוא גם יתרון בזמן הניקוי: מים שיורדים לגב לא נספגים ברצפה, והם נשאבים חזרה. בסוף העבודה אנחנו מנגבים את הרצפה סביב השטיח, כדי שלא תישאר חלקה למי שעובר שם.

אנחנו מעדיפים לוותר על הזמנה מאשר לנקות שטיח שלא ייראה טוב יותר אחרי. בשאגי זה קורה יותר מבסוגים אחרים, כי חלק מהשטיחים בנויים לכמה שנים בלבד.

מקרים שבהם נגיד לכם בכנות שהניקוי לא ישנה הרבה:

• סיבים שנמסו מחום של תנור או מחיכוך ונהיו קשים ומבריקים.
• אזורים קירחים שבהם הגב נראה בין הסיבים.
• גב לטקס שמתפורר לאבקה.
• עובש שחדר לגב ומשאיר כתמים שחורים מתחת לסיבים.

במקרים אחרים התוצאה פשוט חלקית: השטיח יהיה נקי יותר ועם פחות ריח, אבל לא יחזור לנפח של היום הראשון. את כל זה אפשר לדעת ברוב המקרים מתמונה. צלמו את האזור הכי שחוק מקרוב ומלמעלה, וגם את הגב, ושלחו בוואטסאפ. אם השטיח עדיין במצב טוב, נתאם ניקוי. אם לא, תדעו את זה לפני שהוצאתם כסף, ותוכלו להחליט בשקט מה לעשות איתו.