ניקוי שטיחים בשכונת האירוס

בדירות במגדלים חלונות רבים נפתחים רק חלקית, והאוויר בדירה מנוהל בעיקר דרך המזגן. זה לא חיסרון לייבוש, אם משתמשים בזה נכון. אחרי ניקוי שטיחים בשכונת האירוס כדאי להפעיל את המזגן במצב קירור או ייבוש, ולהוסיף מאוורר שמכוון לגובה נמוך מעל השטיח. כך הלחות יוצאת מהחדר ולא נשארת באוויר. אם יש מרפסת, לא נמליץ להוציא אליה שטיח רטוב: רוח חזקה בקומות גבוהות יכולה להעיף אותו, ושמש ישירה על שטיח לח עלולה לפגוע בצבע. עדיף לייבש בתוך הדירה ולתת לזמן לעשות את שלו. אם השטיח קטן, אפשר להעביר אותו לחדר אחר עם אוורור טוב יותר אחרי שהוא כבר לא נוטף. שטיח גדול עדיף להשאיר במקום, על רצפה נקייה ויבשה, ולתת לאוויר לעבוד מעליו.

רוב השטיחים בבתים בישראל עשויים מפוליפרופילן או מניילון, ועליהם השיטה המרכזית היא הזרקה-יניקה. המכונה מזריקה לתוך הערימה מים חמימים עם חומר ניקוי בריכוז מבוקר, ומיד אחר כך שואבת אותם בחזרה בכוח יניקה גבוה. הלכלוך שהתמוסס יוצא יחד עם המים, ולא נשאר בשטיח כמו בשטיפה ביתית עם דלי ומברשת.

הכוח של השיטה הוא בשליטה על כמות המים. הטכנאי עובר על כל אזור כמה פעמים, ובמעברים האחרונים מבצע יניקה בלבד כדי להשאיר כמה שפחות לחות. באזורים מלוכלכים במיוחד, כמו מעבר בין הסלון למטבח, מוסיפים טיפול מקדים שמשחרר את הלכלוך לפני השטיפה. שטיח סינתטי שנוקה כך מרגיש רך יותר, והצבעים חוזרים לגוון המקורי שלהם. הסבר מפורט על ההבדל בין השיטות תמצאו בעמוד ניקוי יבש או רטוב. בשטיח סינתטי עבה במיוחד ייתכן שיידרשו מעברים נוספים, ולכן הזמן לכל שטיח משתנה.

הסיב קובע כמעט הכל: כמה מים השטיח סובל, באיזה חומר מותר להשתמש ומה הסיכוי שכתם ייצא. בקצרה:

• פוליפרופילן: הנפוץ ביותר בשטיחים זולים ובינוניים. עמיד למים ולא סופג צבע בקלות, אבל סופג שמנים ומתקמט בערימה במקומות של דריכה.
• ניילון: גמיש וחוזר לצורתו, אבל כתמי צבע כמו מיץ ויין נקשרים אליו מהר.
• ויסקוזה: מבריק ונראה כמו משי, אבל רגיש מאוד למים. הוא עלול להצהיב, להתקשות ולהיראות מקומט אחרי שטיפה לא נכונה.
• כותנה: נפוצה בשטיחי ילדים ובשטיחים שטוחים. נוטה להתכווץ ולדמם צבע.
• צמר: עמיד ודוחה לכלוך באופן טבעי, אבל דורש שיטה עדינה וייבוש טוב.
• משי: עדין ביותר. ברוב המקרים לא נמליץ לנקות אותו בבית.

אם אין תווית, צלמו את הגב ואת הערימה מקרוב, ונעזור לזהות. בשטיחים מעורבים, למשל צמר עם תוספת ויסקוזה, בוחרים את השיטה לפי הסיב הרגיש מביניהם.

זמן הייבוש תלוי בעובי הערימה, בסוג הסיב ובאוורור בחדר, ולכן אין מספר קבוע. שטיח סינתטי דק עשוי להיות יבש למגע אחרי כמה שעות, ושטיח צמר עבה צריך יותר. כמה דברים מקצרים את הזמן ושומרים על התוצאה:

• לפתוח חלונות או להפעיל מזגן ומאוורר, כדי שהאוויר הלח לא יישאר בחדר.
• לא להחזיר רהיטים על השטיח עד שהוא יבש לגמרי. אם חייבים, להניח ניילון או קרטון מתחת לרגליים כדי שעץ או מתכת לא ישאירו כתם.
• להימנע מהליכה בנעליים על שטיח לח. אם צריך לעבור, ללכת בגרביים נקיות.
• להשאיר את חיות המחמד מחוץ לחדר עד שהשטיח יבש.

אם אחרי הייבוש מופיע כתם שלא היה, ייתכן שזה לכלוך שעלה מהגב. ספרו לנו, ונבדוק. פירוט נוסף בעמוד כמה זמן שטיח מתייבש. בקיץ, עם חלונות פתוחים וחום, הייבוש בדרך כלל מהיר יותר מאשר בחורף הלח.

חשוב להגיע לניקוי עם ציפיות נכונות. ניקוי מוציא לכלוך, אבק, כתמים רבים וחלק גדול מהריחות, אבל יש דברים שהם לא לכלוך ולא ייעלמו במים:

• שחיקה: באזורי מעבר הסיבים נשחקים ומתקצרים. אחרי הניקוי האזור יהיה נקי, אבל עדיין יראה שונה משאר השטיח.
• דהייה משמש: צבע שדהה מחשיפה לאור לא חוזר.
• כתמי אקונומיקה וחומרים שהורידו צבע: אלה כתמים שבהם הצבע נעלם, לא כתמים שנוספו.
• ערימה מעוכה מתחת לרגלי ספה כבדה: לפעמים היא מתרוממת חלקית אחרי הניקוי, ולפעמים לא.
• כתמים ישנים מאוד שקיבעו צבע לסיב, כמו לק, דיו או צבע שיער.

הטכנאי יגיד לכם לפני הניקוי מה מהדברים האלה הוא רואה בשטיח שלכם, כדי שלא תהיה אכזבה. מידע על כתמים לפי סוג תמצאו בעמוד כתמים בשטיח. שחיקה ודהייה הן חלק מהחיים של כל שטיח, והן לא אומרות שהשטיח לא כדאי לניקוי.