ניקוי שטיח שאגי בשכונת האירוס

בבניין עם מעלית, הגעת הציוד היא החלק הקל. מה שכדאי לתאם מראש הוא בעיקר מקום לעצור: אם אין חניית אורחים, ספרו לנו איפה אפשר לחנות קרוב לכניסה, כי מכונת ההזרקה והצינורות עוברים כמה פעמים בין הרכב לדירה. בחלק מהמגדלים צריך גם להודיע ללובי או לאבטחה על ההגעה.

שאגי גדול בסלון לוקח יותר זמן משטיח רגיל, בעיקר בגלל השאיבה היבשה הארוכה והסירוק בסוף. אם אתם מזמינים ניקוי בשכונת האירוס ביום עבודה, תכננו שמישהו יהיה בבית לאורך כל הביקור, ושהשטיח יוכל להישאר פנוי ומאוורר עד הערב. אם יש ילדים קטנים, תכננו להם פעילות בחדר אחר או מחוץ לבית, כי הסלון יהיה תפוס בזמן העבודה ובשעות הייבוש. ככה גם השטיח לא יידרך לפני שהוא יבש.

סיב ארוך פירושו יותר שטח שמחזיק טיפות מים, ויותר עומק שבו האוויר זז לאט. לכן שטיח שאגי יכול להישאר לח שעות ארוכות יותר משטיח רגיל באותו גודל, במיוחד אם הגב שלו עבה או אם הוא מונח על ריצוף קר.

מצד הניקוי, אנחנו מקטינים את הבעיה מראש: מזריקים פחות תמיסה בכל מעבר, ומבצעים יותר מעברי יניקה בלי מים, עד שהסיבים משחררים כמה שיותר. מצדכם, אחרי שאנחנו יוצאים:

• פתחו חלונות או הפעילו מאוורר שמכוון נמוך, אל פני השטיח.
• אם אפשר, הניחו את השטיח על כמה כיסאות או על מתקן ייבוש, כך שאוויר יעבור גם מתחת.
• אל תכסו אותו ואל תחזירו עליו פוף ושולחן עד שהעומק יבש, לא רק הקצוות.

בדקו בכף היד את הבסיס ולא את קצות הסיבים, שם מסתתרת הלחות האחרונה. על כל שלבי העבודה אצלכם בבית אפשר לקרוא בעמוד ניקוי שטיחים בבית.

הרבה שטיחי שאגי זולים בנויים כך שהסיבים ננעצים ברשת ומודבקים מאחור בשכבת לטקס, לפעמים עם בד נוסף מעליה. זה זול לייצור ונוח, אבל רגיש: לטקס ישן מתייבש, נסדק ומתפורר לאבקה, ומים רבים מדי יכולים להחליש את ההדבקה ולגרום לסיבים להשתחרר.

סימנים שהגב כבר חלש:

• אבקה כתומה או אפורה על הרצפה מתחת לשטיח.
• סיבים שנשלפים בקלות כשמושכים בעדינות בקבוצה קטנה.
• גב שמתקמט, נסדק ונשבר במקום להתכופף כשמקפלים פינה.

בשטיח כזה אנחנו עובדים בלחץ נמוך ובמעט מים, ומבצעים יותר מעברי יניקה. אם הגב כבר מתפורר, נמליץ להסתפק בניקוי שטחי או לא לנקות בכלל, כי הרטבה יכולה להאיץ את ההתפרקות. אבקת הלטקס עצמה היא גם הסיבה שהרצפה מתחת לשטיח נראית מלוכלכת תמיד, גם אחרי שטיפה. אחרי ניקוי כדאי לשאוב את הרצפה ולהחליף פד ישן שהתפורר יחד עם הגב.

שטיח שאגי חדש משאיר לפעמים במשך כמה שבועות סיבים קצרים על הרצפה, בשואב ועל הבגדים. זו נשירה, והיא קורה כי בתהליך הייצור נשארים בשטיח קטעי סיב חתוכים שלא נאחזו בגב. ברוב המקרים היא נחלשת לבד אחרי חודש או חודשיים של שאיבה סדירה.

ניקוי מקצועי בתקופה הזאת לא בהכרח נדרש, וגם לא יעצור את הנשירה לגמרי. מה שכן עוזר:

• שאיבה עדינה בלי מברשת, פעמיים בשבוע, וריקון תכוף של מיכל השואב.
• ניעור של השטיח בחוץ, כשהגודל מאפשר.
• לא למשוך סיבים שבולטים מעל הגובה, אלא לגזור אותם בזהירות במספריים.

אם הנשירה ממשיכה הרבה אחרי החודשים הראשונים ונוצרים אזורים דלילים, זו כבר בעיה באיכות השטיח ולא בלכלוך. נגיד לכם את זה בכנות אם תשאלו לפני שמזמינים ניקוי. שטיח שעדיין משיר הרבה גם יוציא יותר סיבים במכונה, וזה לא סימן לנזק מהניקוי.

רוב שטיחי השאגי בארץ מונחים על ריצוף קרמיקה או פורצלן. הרצפה הקרה, יחד עם גב עבה שלא נושם, יוצרת לפעמים לחות כלואה מתחת לשטיח, בעיקר בחורף ובחדרים שלא מקבלים שמש. אחרי זמן מגלים ריח של עובש, כתמים כהים בגב או סימנים על הרובה בין המרצפות.

לכן בכל ניקוי אנחנו מרימים פינה ובודקים מה קורה מתחת. אם הגב לח או הרצפה מוכתמת, נמליץ:

• להרים את השטיח מדי פעם ולתת לרצפה להתייבש.
• לשטוף את הרצפה מתחת לפני שהשטיח חוזר אליה אחרי הניקוי, ולחכות שתתייבש.
• להשתמש בפד מחורר שמאפשר תנועת אוויר.

מצד שני, ריצוף הוא גם יתרון בזמן הניקוי: מים שיורדים לגב לא נספגים ברצפה, והם נשאבים חזרה. בסוף העבודה אנחנו מנגבים את הרצפה סביב השטיח, כדי שלא תישאר חלקה למי שעובר שם.