קרדית אבק בשטיח בשכונת מישור הנוף

בבתים עם חצר בשכונת מישור הנוף כלבים וחתולים נכנסים ויוצאים כל היום, ומביאים איתם חול, אדמה ושערות. קשקשים של בעלי חיים הם מזון לקרדית בדיוק כמו קשקשי עור של בני אדם, וחלק מהאנשים רגישים גם להם עצמם. שטיח שהכלב אוהב לשכב עליו צובר כמות גדולה של שערות שנכנסות לבסיס הסיב. שאיבה יומית של השטיח הזה, מברשת לכלב לפני שהוא נכנס, ושמיכה משלו שאפשר לכבס, מקטינים את ההצטברות. בניקוי מקצועי השאיבה היבשה בשטיח כזה ארוכה יותר, כדי להוציא את השערות לפני ההזרקה. אם יש בבית אדם שרגיש גם לבעלי חיים, ספרו לנו, ונקפיד במיוחד על השאיבה היבשה בשטיחים שבהם החיות נוהגות לשכב.

ניקוי בהזרקה ויניקה מכניס לשטיח מים עם תכשיר, ומיד שואב אותם חזרה יחד עם מה שהשתחרר מהסיבים. התוצאה, כשהעבודה נעשית נכון:

• הפחתה של אבק דק שהשואב הביתי לא מוציא מהבסיס.
• הוצאה של קשקשים ושאריות שמשמשים מזון לקרדית.
• הפחתה של הפרשות הקרדית והאלרגנים שנאספו בסיבים.
• שטיח נקי יותר במראה ובמגע, עם פחות אבק שעולה כשיושבים עליו.

זה לא אומר שהשטיח הופך לסטרילי. אבל ההבדל בכמות האבק בין שטיח שנוקה לשטיח שלא נוקה שנים הוא משמעותי, ואנשים רגישים מרגישים אותו לעיתים קרובות. בשטיחים עדינים מצמר ובשטיחי יד אנחנו עובדים בלחות נמוכה, ושם הדגש הוא על שאיבה יבשה יסודית לפני הניקוי. פירוט על השיטות נמצא בעמוד ניקוי יבש או רטוב.

שטיח שנוקה לעומק גם מגיב טוב יותר לשאיבה הביתית בשבועות שאחרי, כי הסיבים פתוחים ונקיים משאריות דביקות.

אין שטיח שלא צובר אבק, אבל יש הבדלים.

• צמר הוא סיב עם מבנה קשקשי, והוא מחזיק אבק בין הקשקשים שלו. מצד שני, צמר משחרר לכלוך יבש יחסית בקלות בשאיבה טובה, ונוטה פחות להטען בחשמל סטטי.
• פוליפרופילן וניילון חלקים יותר, אבל נטענים בחשמל סטטי ומושכים אליהם חלקיקים דקים, במיוחד באוויר יבש של מזגן.
• ויסקוזה רכה ומבריקה, אבל רגישה למים ומתקמטת. אותה אנחנו מנקים בזהירות רבה ובמינימום רטיבות.
• כותנה בשטיחים שטוחים ודקים צוברת פחות, ונוחה לניקוי.

צפיפות הסיבים ואורכם משפיעים יותר מסוג הסיב. שטיח צפוף וגבוה יחזיק יותר אבק משטיח דק, בלי קשר לחומר שממנו הוא עשוי. כשאתם בוחרים שטיח לחדר של אדם רגיש, שטיח שטוח וקל לשאיבה הוא בחירה נוחה יותר.

בכל סוג סיב, שאיבה יבשה טובה לפני הניקוי היא מה שקובע כמה אבק יוצא בפועל.

אבק של שיפוץ הוא אבק אחר. הוא דק מאוד, מכיל שאריות של טיח, גבס, מלט וצבע, ושוקע עמוק לבסיס של השטיח. גם אם השטיח היה מקופל או מכוסה, לרוב נכנס אליו משהו, ואם הוא היה פרוש בזמן העבודה, הכמות יכולה להיות גדולה.

הבעיה היא שאבק כזה עדיין נמצא שם גם אחרי כמה שאיבות, ומתרומם כל פעם שהולכים על השטיח. הוא מצטרף לאבק הביתי הרגיל ולקשקשים, וכל הכמות הזו היא סביבה נוחה לקרדית.

מה כדאי לעשות: לחכות שהשיפוץ ייגמר לגמרי, כולל הניקיון הכללי של הדירה, ורק אז לנקות את השטיח. שאיבה יבשה יסודית לפני הניקוי חשובה כאן במיוחד, כי אבק של מלט וגבס שמתערבב עם מים בתוך השטיח הופך לעיסה שקשה להוציא. אנחנו מתחילים תמיד בשאיבה יבשה חזקה, ורק אחר כך מכניסים מים.

אם השטיח היה פרוש בחדר שבו נעשתה עבודה, כדאי לבדוק גם את הגב. אבק כבד מתיישב לעיתים מתחת לשטיח, על הרצפה עצמה.

אם יש בבית מישהו שרגיש לאבק, כדאי לתכנן את הביקור מראש.

1. שאבו את השטיח יום או יומיים לפני, כדי שהמכונה תתמודד עם פחות לכלוך יבש.
2. ביום הניקוי, עדיף שהאדם הרגיש לא יהיה בחדר. השאיבה היבשה והתנועה בחדר מרימות אבק לאוויר לזמן קצר.
3. פתחו חלונות כבר בתחילת העבודה, ולא רק בסוף.
4. ספרו לנו מראש על רגישות ידועה לחומרים או לריחות, כדי שנבחר תכשיר מתאים.
5. אחרי הניקוי, תנו לשטיח להתייבש לגמרי לפני שחוזרים לשבת או לשחק עליו.

אנחנו משתמשים בתכשירים המיועדים לשטיחים, ושוטפים בסוף במים נקיים כדי שלא יישארו שאריות בסיב. אם יש לכם שאלה רפואית לגבי חזרה לחדר, היא שאלה לרופא. אנחנו נדאג שהשטיח יהיה נקי ויבש.

אם הביקור נקבע לשעות הבוקר, השטיח יתייבש בדרך כלל עד הערב, לפני שהולכים לישון בחדר.