כתמים בשטיח בשכונת מישור הנוף

בבית פרטי בשכונת מישור הנוף יש לעיתים קרובות כמה שטיחים בקומות שונות: שטיח גדול בסלון, שטיחים בחדרי השינה ושטיח מעבר במסדרון. כשמזמינים טיפול בכתם בשטיח אחד, כדאי לחשוב אם יש עוד שטיחים שזקוקים לניקוי. המחיר נקבע לפי כמות השטיחים, הגודל והמצב, ולכן מומלץ לשלוח תמונה של כל שטיח בנפרד, עם הכתמים בצילום קרוב ועם השטיח כולו בצילום רחב. בבית עם מדרגות פנימיות אנחנו מעבירים את הציוד בין הקומות, ומבקשים שהמעבר יהיה פנוי. נוכל גם לומר לכם אילו מהשטיחים מתאימים להזרקה ויניקה ואילו צריכים שיטה בלחות נמוכה, כך שתדעו מראש כמה זמן הבית לא יהיה בשימוש מלא.

כתם הופך לקבוע כשהצבע שבו נקשר לסיב עצמו ולא רק יושב עליו. יש כמה דברים שמאיצים את זה:

• חום. מים רותחים, מגהץ או מייבש שיער על כתם של חלב, ביצה או דם מקבעים את החלבון בתוך הסיב.
• זמן. כתמי טאנינים, כמו קפה, תה ויין, מתחמצנים עם הימים ומשנים גוון לחום-צהוב שקשה להוציא.
• חומרים לא מתאימים. אקונומיקה ומסירי כתמים חזקים מורידים צבע מהשטיח עצמו, והתוצאה היא כתם בהיר שאין דרך להחזיר.
• שפשוף. שפשוף פותח את קצות הסיבים, דוחף את הלכלוך עמוק פנימה ומשאיר אזור פרוע שנראה מלוכלך גם כשהוא נקי.

בשטיחי צמר יש גורם נוסף: צמר רגיש לחומרים בסיסיים, ותכשיר שמתאים לסינתטי עלול לפגוע בו. לכן לפני כל טיפול אנחנו בודקים ממה השטיח עשוי.

ככל שמגיעים מוקדם יותר, וככל שעל הכתם עברו פחות ניסיונות, כך עולה הסיכוי להוציא אותו כמעט לגמרי.

שוקולד הוא שילוב של שומן, סוכר וצבע, ולכן הוא מבלבל: חלק ממנו נמס במים וחלק לא. גלידה מוסיפה חלב, וסוכריות צבעוניות מוסיפות צבע מאכל.

• תנו לשוקולד להתקשות. אפשר להניח עליו שקית קרח לכמה דקות.
• גרדו את המוצק בעדינות עם כפית, בלי לדחוף אותו פנימה.
• ספגו את מה שנשאר עם מעט מים קרים.

אל תחממו את המקום כדי "להמיס" את השוקולד. כך הוא רק מתפזר לעומק הסיב. בשטיחי שאגי ובשטיחים בעלי סיב ארוך שוקולד נכנס בין הסיבים ומתייבש שם, ולכן שם הגירוד צריך להיות עדין במיוחד כדי לא לתלוש סיבים. סוכר שנשאר בשטיח הוא גם מזון לחרקים ומושך לכלוך, כך שגם כתם שנראה שנעלם כדאי לשטוף עד הסוף.

אם השוקולד כבר נמס לתוך השטיח ונמרח, עצרו בשלב הגירוד ואל תוסיפו מים. את השאר עדיף להשאיר לטיפול.

רוב הנזק שאנחנו רואים בשטיחים לא נגרם מהכתם המקורי, אלא מהניסיון להוציא אותו.

• אקונומיקה. מורידה את הצבע של השטיח ומחלישה סיבי צמר. הסימן הלבן שנשאר הוא קבוע.
• מי חמצן. עלולים להבהיר צבעים, בעיקר בצמר ובשטיחים בצבעים כהים.
• אמוניה ותכשירים בסיסיים חזקים. פוגעים בצמר ובמשי ומשנים גוון.
• נוזל כלים בכמות גדולה. משאיר שאריות דביקות שמושכות לכלוך, והמקום מתכהה מחדש תוך כמה שבועות.
• תרסיסים "לכל השטיחים". לא כולם מתאימים לכל סיב, ובטח שלא לשטיח יד.

סודה לשתייה וחומץ הם המתכון הביתי המוכר, ויש להם מקום מוגבל. על היתרונות והחסרונות שלהם כתבנו במאמר ניקוי שטיח עם סודה לשתייה.

אם כבר השתמשתם באחד החומרים האלה, ספרו לנו. זה משפיע על הבחירה של התכשיר ועל מה שנוכל להשיג.

הביקור מתחיל בשיחה קצרה: מה נשפך, מתי, ומה כבר נוסה. זה לא נימוס, זה מידע. כתם שעבר אקונומיקה דורש התייחסות אחרת לגמרי מכתם שרק נספג במגבת.

אחרי זה:

1. זיהוי הסיב והגב של השטיח, ובדיקת צבע בפינה נסתרת.
2. שאיבה יבשה של האזור, כדי להוציא חול ואבק לפני שמרטיבים.
3. טיפול מקדים בכתם עם תכשיר שמתאים לסוג הכתם ולסיב, וזמן המתנה קצר.
4. ניקוי בהזרקה ויניקה או בלחות נמוכה, לפי השטיח.
5. שטיפה ושאיבה חוזרת כדי שלא יישארו שאריות.

בסוף נראה לכם את התוצאה ונאמר אם יש סיכוי שמשהו יעלה בזמן הייבוש. זמן הייבוש תלוי בעובי השטיח ובאוורור בחדר, ופירוט על כך יש בעמוד כמה זמן שטיח מתייבש.

אם נראה בבדיקה שהשטיח רגיש מדי לטיפול בבית, נעצור ונסביר לכם למה, לפני שמשהו נפגע.