כתמים בשטיח בשכונת שיכוני המזרח

בבתים פרטיים ובדו-משפחתיים בשכונת שיכוני המזרח הכתמים מגיעים הרבה פעמים מבחוץ: בוץ מהדשא, אדמה מעציצים, שרף מעצים ולפעמים זפת מהחנייה. בוץ ואדמה מטפלים כשהם יבשים, ושרף וזפת דורשים ממס מתאים שלא פוגע בסיב, ולכן כדאי לא לנסות עליהם חומרים ביתיים. בבית עם חצר כדאי לשים לב לשטיחים שמונחים ליד היציאה לגינה, ולסלון שמקבל את רוב התנועה. שטיח שעובר ניקוי מלא פעם בתקופה מחזיק טוב יותר, כי החול שנכנס לגב שוחק את הסיבים ומחליש אותם. גם כתמי דשא ועלים מגיעים לשטיחים בבית עם חצר, בעיקר מילדים שמשחקים בחוץ. הם מבוססים על צבע צמחי, ומגיבים טוב יותר כשמטפלים בהם מוקדם.

יין אדום הוא כתם של צבע טבעי וחומצה, והוא נספג מהר במיוחד בצמר ובכותנה. בשטיח סינתטי מפוליפרופילן יש לו פחות אחיזה, ולכן שם הסיכויים טובים יותר.

מה עושים מיד: ספיגה במגבת לבנה, קצת מים קרים, ושוב ספיגה. אל תשפכו מלח על הכתם. המלח אמנם סופג, אבל הוא משאיר שאריות גבישיות בסיב ולא עוזר עם הצבע. גם יין לבן על יין אדום לא מנטרל אותו, רק מוסיף נוזל.

בטיפול שלנו אנחנו מתחילים בבדיקת צבע של השטיח בנקודה נסתרת, ואז עובדים עם תכשיר שמתאים לסוג הסיב ועם שאיבה חזקה שמושכת את היין מהגב. כתם טרי לרוב יוצא כמעט לגמרי. כתם שעבר עליו זמן וחומרים שונים עלול להשאיר הצללה ורודה. מדריך מפורט לרגעים הראשונים נמצא במדריך להוצאת כתם יין משטיח.

אם היין נשפך על שטיח בהיר מצמר, צלמו מיד ושלחו לנו. בשטיחים כאלה כל שעה משנה.

קפה ותה מכילים טאנינים, אותם חומרים שנותנים להם צבע, והם נקשרים לסיב ככל שעובר זמן. קפה עם חלב מוסיף שכבה נוספת של שומן וחלבון, ולכן כתם של הפוך מתנהג אחרת מכתם של אספרסו.

הטעות הנפוצה היא לשפוך מים חמים "כדי להמיס". חום מקבע את החלבון של החלב ומקשה על הטיפול. עדיף לספוג, להוסיף מעט מים קרים ולספוג שוב.

כתם קפה ישן מזוהה לרוב בשוליים כהים יותר מהמרכז. זו טבעת שנוצרת כשהנוזל התייבש מהחוץ פנימה. הטבעת הזו היא הסימן שהטיפול צריך להגיע גם לגב ולא רק לפני השטח. בשטיחים בצבעים בהירים, ובמיוחד בצמר טבעי בגוון שמנת, כתם קפה ישן עלול להשאיר גוון צהבהב קל גם אחרי ניקוי טוב, ואנחנו אומרים את זה מראש לפי התמונה.

קפה שחור בלי סוכר הוא הקל יותר מבין כתמי הקפה. קפה מתוק עם חלב משאיר גם דביקות שמושכת אבק.

בוץ הוא אחד הכתמים הבודדים שבהם הכלל הפוך: לא נוגעים בו כשהוא רטוב. בוץ רטוב שמשפשפים נמרח ונדחף לעומק, ואילו בוץ יבש מתפורר ויוצא ברובו בשאיבה.

הדרך הנכונה היא לחכות שיתייבש לגמרי, לפורר בעדינות עם האצבעות או עם מברשת רכה, ולשאוב היטב. רק אחרי זה מטפלים בצבע שנשאר. אדמה אדמדמה, כמו חמרה, משאירה לפעמים גוון כתום שדורש טיפול נוסף.

בחורף אנחנו רואים הרבה שטיחים שהאזור ליד הכניסה או ליד דלת המרפסת כהה יותר משאר השטיח. זה לא כתם אחד אלא הצטברות של חול ואדמה שנכנסו לגב. חול כזה גם שוחק את הסיבים בכל צעד. ניקוי מלא של השטיח בשיטת ניקוי שטיחים בבית מוציא את רוב ההצטברות הזו.

אם הבוץ הגיע לשטיח צמר בהיר, גם אחרי שהוא התייבש כדאי לפורר אותו בזהירות רבה, כי גרגירי אדמה חדים שוחקים את הסיבים.

שעווה היא מהכתמים הבודדים שבהם החום הוא חבר, אבל רק בשלב השני. קודם מקררים: קוביית קרח בשקית על השעווה עד שהיא מתקשה, ואז מפוררים ומרימים בעדינות את רוב החתיכות.

את השכבה הדקה שנשארת אפשר להוציא עם נייר סופג לבן ומגהץ על חום נמוך, כשהנייר בין המגהץ לשטיח. השעווה נמסה ונספגת בנייר. מחליפים נייר עד שלא עולה יותר שעווה.

• לא מתאים לשטיחי שאגי סינתטיים ולסיבים שנמסים בחום. בדקו קודם בפינה.
• נרות צבעוניים משאירים צבע גם אחרי שהשעווה יצאה, וזה כבר כתם שדורש טיפול.
• נרות ריחניים משאירים לפעמים שמן ריח, שמתנהג כמו כתם שמן.

אם השעווה נכנסה לשטיח צמר עבה או לשטיח יד, עדיף לא לנסות מגהץ ולהשאיר את זה לנו.

בכל מקרה, אל תנסו לגרד שעווה עם סכין חדה. היא חותכת סיבים ומשאירה אזור קצוץ.