ריח רע מהשטיח בשכונת שיכוני המזרח

בבית עם חצר, הכניסה לבית עוברת דרך דשא, אדמה ולפעמים בוץ. כל מי שנכנס, בני אדם וחיות מחמד, מביא איתו משהו לשטיח הקרוב לדלת. עם הזמן אדמה רטובה ושאריות של דשן או קומפוסט יוצרות ריח של אדמה שמתחזק בחורף. בשכונת שיכוני המזרח זה בולט במיוחד בשטיחים שליד דלת היציאה לחצר.

ניקוי עמוק מוציא את האדמה שנכנסה לבסיס הסיבים, והריח יורד. כדי לשמור על התוצאה, שטיחון כניסה מחוץ לדלת והרגל של הורדת נעליים עושים הבדל גדול.

שטיח ליד דלת לחצר מושפע גם מהשקיה. אם מערכת ההשקיה מרטיבה את סף הדלת או את המרצפות שליד הכניסה, הלחות נכנסת פנימה עם כל צעד. כדאי לבדוק את זה לפני הניקוי, כי אחרת הריח יחזור מהר.

עשן סיגריות משאיר אחריו שארית דביקה של זפת וניקוטין שנדבקת לכל משטח בחדר. בשטיח היא נצמדת לסיבים, מצהיבה שטיחים בהירים, ואוספת אבק שמחזק עוד יותר את הריח. בשטיח שהיה בבית של מעשן שנים, השכבה הזו עבה ומשפיעה גם על הצבע.

ניקוי בהזרקה-יניקה עם תכשיר שמתאים לשאריות שמנוניות מוריד חלק גדול מהשכבה, ולרוב השטיח נראה בהיר יותר אחריו. אבל חשוב להבין את התמונה הרחבה:

• הריח נמצא גם בקירות, בתקרה, בווילונות וברהיטים.
• אם רק השטיח מנוקה, הוא עלול לספוג שוב ריח מהחדר.
• בשטיח צמר, הסיב עצמו סופג ריח ועלול לשמור קצת ממנו.

אנחנו מנקים שטיחים בלבד, ולכן אם עברתם לדירה של מעשן, כדאי לתאם את ניקוי השטיח אחרי צביעה וניקוי של שאר החדר, ולא לפני.

ככל שעבר פחות זמן מאז שהעישון בחדר הפסיק, כך קל יותר להוציא את הריח.

שטיח בפינת אוכל או בסלון פתוח למטבח סופג עם הזמן ריחות של בישול, טיפות שמן שעפו מהמחבת, פירורים ומשקאות שנשפכו. כל אחד מהם קטן, אבל יחד הם יוצרים ריח כללי שמתחזק בחום.

שמן הוא הבעיה העיקרית. הוא לא מתייבש ולא מתנדף, אלא נשאר על הסיבים כשכבה דקה שאוספת לכלוך. לכן שטיח בפינת אוכל נראה אפור יותר משאר השטיח, וגם מריח יותר. משקאות מתוקים משאירים סוכר שהופך דביק ומושך עוד לכלוך.

• חלב, מיץ וקפה עם חלב מתקלקלים בשטיח ומדיפים ריח חמוץ.
• רטבים עם שום ותבלינים משאירים ריח שמתעורר עם לחות.
• פירורים שנכנסו לפלאג מושכים נמלים ומתפרקים.

ניקוי עמוק מפרק את השמן ושוטף את הסוכר החוצה. כדי להאריך את התוצאה, שאבו את אזור האוכל לעיתים קרובות יותר משאר השטיח.

שטיחון קטן מתחת לשולחן האוכל, שקל להרים ולנקות, מגן על השטיח הגדול.

שטיח שנשמר מגולגל חודשים או שנים, במחסן, בבוידעם או במכולה, סופג את האוויר הסגור שסביבו. גם אם הוא נוקה לפני האחסון, הוא מגיע עם ריח של אבק ישן ואוויר עומד. אם האחסון היה במקום לח, הריח כבד יותר ולפעמים יש גם עובש.

לפני שמזמינים ניקוי, כדאי לעשות כמה דברים פשוטים:

• לפרוש את השטיח ולתת לו להתאוורר בחדר מאוורר יום או יומיים.
• לשאוב משני הצדדים, כולל הצד התחתון.
• לבדוק אם יש חרקים, עש או סימני כרסום, במיוחד בשטיחי צמר.
• לבדוק אם יש כתמים כהים או אבקה לבנה בתחתית.

אם אחרי האוורור הריח נחלש מאוד, ייתכן שמספיק ניקוי רגיל. אם הוא נשאר חזק, נצטרך ניקוי עמוק. אם יש סימני עובש, נגיד לכם בכנות שניקוי כבר לא הפתרון. עש בשטיח צמר הוא סיבה נוספת לבדוק בזהירות לפני שמרטיבים.

שטיח שנרטב ממים שאינם מים נקיים, כמו נזילה מצנרת, מים שחלחלו מהמרפסת או טפטוף ממזגן, מקבל ריח שונה מכל ריח אחר. הוא עשוי להיות ריח של ביוב, של חלודה או פשוט של מים עומדים. כשהשטיח נשאר רטוב יותר מיום, הריח מתעצם.

הדבר החשוב ביותר הוא לייבש מהר. להרים את השטיח מהרצפה, להוציא את המים מהחדר, ולייבש את הרצפה מתחת לפני שמחזירים אותו. ככל שזה קורה מוקדם, כך הסיכוי לעובש וריח קבוע יורד.

• מים נקיים מצנרת: לרוב אפשר להציל את השטיח ואת הריח.
• מים שעברו דרך קירות או אדמה: מביאים איתם לכלוך וחיידקים.
• מי ביוב: לעיתים קרובות לא כדאי לנסות לנקות בבית.

במדריך מה עושים עם שטיח אחרי הצפה פירטנו את הצעדים הראשונים. אחרי שהשטיח התייבש, נוכל להעריך אם ניקוי יוריד את הריח.