קיא על שטיח בשכונת שיכוני המזרח

בבתים פרטיים בשכונת שיכוני המזרח עם חצר, כלבים אוכלים דשא, עלים ולפעמים משהו שמצאו ליד הגדר, ומקיאים אחר כך בתוך הבית. הקיא מעורב לעיתים באדמה ובחומר צמחי, והכתם כהה ולא אחיד. לפני הטיפול אנחנו מרימים ושואבים את כל מה שאפשר, ורק אז ממשיכים לתכשיר האנזימטי. אחרי הניקוי כדאי לבדוק מה הכלב אוכל בחצר. צמחים מסוימים מזיקים לכלבים, ואם ההקאות חוזרות, כדאי להתייעץ עם וטרינר. בזמן הטיפול השאירו את הכלב בחוץ, ואל תתנו לו לחזור לשטיח עד שהוא יבש.

ווירוס בטן אצל ילד מגיע בדרך כלל בלילה ובלי התראה. הילד מתעורר, מנסה להגיע לשירותים, ולא תמיד מצליח. השטיח ליד המיטה או במסדרון סופג את התוצאה.

הסדר הנכון הוא קודם הילד, אחר כך השטיח. מה שכדאי לעשות כשיש רגע:

• להרים את המוצק בקרטון או בכף, לשקית סגורה.
• לספוג ולדלל במים קרים.
• לפתוח חלון ולסגור את דלת החדר אם הילד עובר לישון במקום אחר.
• לא לנסות לנקות לעומק באמצע הלילה. זה יכול לחכות לבוקר.

כשיש ווירוס בבית, לעיתים יש יותר מכתם אחד, ולפעמים יותר מילד אחד. אנחנו מטפלים בכל הכתמים באותו ביקור, ומקפידים על שטיפה יסודית של האזור. אנחנו לא מבטיחים חיטוי של השטיח, אבל ניקוי נכון מוציא את החומר מהסיבים ומהגב. עוד על שטיחים בחדרים של ילדים בעמוד שטיח בחדר ילדים לפי אזורים.

כלבים מקיאים מסיבות רבות: אכלו דשא, אכלו מהר מדי, מצאו משהו ברחוב או סתם קיבה רגישה. הקיא של כלב הוא בדרך כלל בכמות גדולה יותר מזה של חתול, ולעיתים מכיל מזון שלא התעכל.

מה שמייחד את הקיא של כלב הוא שהכלב עצמו מתעניין בו. כלב שמריח את המקום עלול לחזור אליו, ללקק אותו, ולפעמים גם לסמן אותו. לכן חשוב:

• להרחיק את הכלב מהאזור מיד.
• להרים את המוצק ולספוג את הנוזל.
• לא להשאיר ריח, גם אם הכתם נראה נקי.

בטיפול אנחנו משתמשים בתכשיר אנזימטי שמפרק את החומר האורגני ואת מקור הריח, ולא מסתירים אותו בבושם. אחר כך שוטפים ושואבים מהעומק. בזמן הטיפול כדאי שהכלב יהיה בחדר אחר או בחוץ, ושלא יחזור לשטיח לפני שהוא יבש.

אם הכלב מקיא שוב ושוב, או נראה חולה, הוא צריך וטרינר לפני שהשטיח צריך אותנו.

לפעמים מגלים קיא רק אחרי שהוא התייבש: חתול שהקיא בזמן שכולם היו בעבודה, או כתם מאחורי הספה שאף אחד לא ראה. קיא יבש הוא שכבה קשה שנצמדת לקצות הסיבים, ומתחתיה הנוזל כבר נספג לגב.

מה לעשות:

• להרים את החלק היבש בזהירות עם כרטיס פלסטיק או מרית, בלי לגרד בכוח.
• לשאוב את הפירורים בשואב אבק.
• לרכך את מה שנשאר במגבת לחה במים קרים, ולספוג.
• לא לשפשף במברשת קשה, כי זה תולש סיבים ופורע את האזור.

בכתם יבש הסיכון לשינוי צבע גבוה יותר, כי החומצה והמרה היו במגע עם הסיב זמן רב. ברוב המקרים הכתם עצמו יוצא, אבל ייתכן שיישאר גוון קל, בעיקר בשטיח בהיר. הריח מגיב בדרך כלל טוב לטיפול אנזימטי, גם בכתם ישן.

צלמו את הכתם לפני שאתם נוגעים בו, ושלחו לנו. מהתמונה נוכל לומר מה סביר לצפות לו.

כשמישהו בבית מקיא בגלל ווירוס, השאלה הראשונה של הורים רבים היא אם השטיח יכול להדביק את שאר המשפחה. התשובה הכנה היא שהסיכון קיים בעיקר בשעות הראשונות, ושניקוי נכון מקטין אותו.

מה שעוזר:

• כפפות חד פעמיות בזמן הניקוי, ושטיפת ידיים אחריו.
• מגבות נייר במקום מגבות בד, וזריקה לשקית סגורה.
• הרחקת ילדים קטנים וחיות מהאזור עד שהוא נקי ויבש.
• אוורור החדר.

אנחנו לא מבטיחים חיטוי של השטיח, ולא נכון להבטיח את זה. מה שאנחנו כן עושים הוא להוציא את החומר מהסיבים ומהגב, לשטוף ולשאוב, וזה מקטין מאוד את מה שנשאר.

לא כדאי לשפוך חומר חיטוי חזק על השטיח "ליתר ביטחון". רוב החומרים האלה מלבינים צבע ופוגעים בסיבים, בלי להגיע לגב. אם יש לכם שאלה רפואית, הרופא הוא הכתובת.