שתן כלב על שטיח בשכונת שיכוני המזרח

בבית פרטי עם חצר, הכלב בדרך כלל לא מחזיק את השתן אלא נכנס ויוצא חופשי. דווקא כאן הבעיה היא פחות תקלות ויותר סימון: כלב זכר שמריח כלבים אחרים מעבר לגדר עלול לסמן בתוך הבית, על פינת השטיח או ליד הדלת לחצר. בשכונת שיכוני המזרח אנחנו רואים את זה במיוחד בבתים עם כמה כלבים.

מלבד השתן, כלב מהחצר מביא איתו בוץ, אדמה ודשא, והם מסתבכים בשטיח יחד עם הכתמים. לפני הטיפול אנחנו שואבים את האדמה הזו, כי שתן ובוץ יחד יוצרים כתם כהה שקשה יותר להוציא אם לא מפרידים ביניהם.

כדאי גם לשים לב לכלבים של השכנים. אם יש כלב חדש ברחוב או בבית הסמוך, ייתכן שהסימון בתוך הבית התחיל בדיוק אז, וזה פרט שעוזר להבין מאיפה הבעיה מגיעה.

הצעד החשוב ביותר הוא להוציא כמה שיותר נוזל לפני שהוא מתפשט. מניחים כמה שכבות של נייר סופג או מגבת לבנה ולוחצים חזק עם כף היד או עם הרגל. לא משפשפים, כי שפשוף דוחף את השתן לצדדים ופותח את סיבי הצמר.

• מחליפים את הנייר עד שהוא כמעט לא נרטב.
• מטפטפים מעט מים קרים וסופגים שוב, כדי לדלל את מה שנשאר.
• לא משתמשים במגהץ אדים או במים חמים, כי חום מקבע חלבונים ועלול לקבע גם את הכתם.
• אם אפשר, מרימים את פינת השטיח ומניחים מתחת מגבת כדי שהרצפה לא תספוג.

במדריך מה עושים מיד כשהכלב עשה על השטיח פירטנו את השלבים לפי סוג השטיח. אחרי עזרה ראשונה כזו, הסיכוי שלנו להוציא את הכתם והריח בטיפול מקצועי גבוה בהרבה מאשר בכתם שהתייבש לבד.

חלק מהפתרונות הביתיים הנפוצים מחמירים את המצב. אמוניה וחומרי ניקוי שמכילים אותה מריחים לכלב כמו שתן, ובפועל מזמינים אותו לחזור לאותה נקודה. אקונומיקה מלבינה את הצבע של רוב השטיחים ומשאירה כתם בהיר קבוע, ועל צמר היא פוגעת בסיב עצמו.

גם מסירי כתמים כלליים עם בושם חזק הם בעייתיים. הם מסתירים את הריח לבני אדם ליום או יומיים, אבל לא מפרקים את השתן, ולפעמים משאירים שארית דביקה שאוספת לכלוך ומשחירה את האזור.

• לא לערבב תכשירים שונים על אותו כתם.
• לא להשתמש במברשת קשה על שטיח צמר או ויסקוזה.
• לא להרטיב יותר מדי, כי נוזל עודף מוריד את השתן עמוק יותר.

אם כבר השתמשתם באחד מהחומרים האלה, אין בעיה, רק תגידו לנו. זה משנה את סדר הפעולות ואת בחירת התכשיר.

גם שמפו שטיחים רגיל שמשאיר קצף עלול להשאיר שארית שהכלב יריח בה את עצמו.

כשכלב שהיה נקי שנים מתחיל פתאום לעשות על השטיח, כדאי לבדוק אותו אצל וטרינר לפני שמשקיעים בניקוי. דלקות בדרכי השתן, בעיות כליה ושינויים של גיל מבוגר יכולים לגרום לבריחות שתן שהכלב לא שולט בהן. אם הסיבה לא מטופלת, השטיח יחזור להיות רטוב.

במקרים של בריחות קבועות, המטרה של ניקוי משתנה. אנחנו מוציאים כמה שאפשר מהשתן ומהריח, ואז מדברים איתכם על דרכים להגן על השטיח: להזיז אותו מהאזור שבו הכלב ישן, לגלגל אותו לתקופה, או להניח מתחת מחצלת סופגת במקום שבו הוא אוהב לשכב.

שתן של כלב מבוגר שעושה בשינה מתפזר לפעמים על שטח רחב ולא בנקודה אחת, ונספג לאט לאורך שעות. זה דפוס שקשה יותר לאתר ולנקות, ולכן אנחנו מקדישים לו זמן בבדיקה המקדימה ומסמנים את כל האזור, לא רק את המרכז.

כלבים חוזרים למקומות שבהם הם מריחים את עצמם. לכן אם יש כתם אחד שאתם מכירים, כמעט תמיד יש עוד כמה שלא שמתם לב אליהם. אם מנקים רק את הכתם המוכר, הכלב ימשיך להשתמש באחרים.

הנה כמה דרכים לאתר אותם עוד לפני שאנחנו מגיעים:

• לרדת לגובה השטיח ולהריח בפינות, ליד דלתות ובצד שקרוב לרהיטים.
• להעביר יד על הסיבים: אזור שספג שתן מרגיש לפעמים קשה או מעט דביק.
• להאיר עם פנס טלפון בזווית נמוכה, כדי לראות הבדלי ברק וטבעות.
• לבדוק את הצד התחתון של שטיח שאפשר להפוך, שם הכתמים בולטים יותר.

אצל כלבים, הנקודות נוטות להיות בדרך שבין המיטה שלהם לדלת, או ליד היציאה למרפסת או לחצר. כשאנחנו מגיעים אנחנו עוברים על כל השטיח בשיטתיות ומסמנים כל אזור חשוד לפני שמתחילים לעבוד.