כתם דם על שטיח בשכונת מרום ראשון

בדירות ותיקות בשכונת מרום ראשון גרים לא מעט מבוגרים, ולעיתים כתמי דם על השטיח ליד המיטה קשורים לתרופות לדילול דם, לעור עדין שנפצע בקלות או לחבישה שזזה בלילה. אנחנו מטפלים בכתמים כאלה בעדינות ובלי שאלות מיותרות. אם יש כמה כתמים לאורך זמן, ניקוי של השטיח כולו נותן תוצאה אחידה יותר מטיפול נקודתי. כדאי לחשוב גם על בטיחות: שטיח שקצותיו מתקפלים או שזז על הרצפה הוא סיבה נפוצה למעידות. אחרי הניקוי, הקפידו שהשטיח יחזור למקומו שטוח ויבש לגמרי, כי שטיח לח מחליק יותר על אריחים.

אם הדם עדיין רטוב, יש לכם הזדמנות טובה להוציא את רובו לפני שהוא מתייבש. הסדר שאנחנו ממליצים עליו:

1. קודם האדם או החיה. עצירת הדימום חשובה יותר מהשטיח. השטיח יחכה.
2. ספיגה בלחיצה. מגבת נייר או בד לבן, לחיצה ולא שפשוף, מהשוליים אל המרכז.
3. מים קרים מהברז. כמה טיפות על הכתם, המתנה קצרה, ושוב ספיגה. אפשר לחזור על זה כמה פעמים.
4. החלפת בד. ברגע שהבד מתמלא בצבע, עוברים לאזור נקי שלו, כדי לא להחזיר את הדם לשטיח.

מה לא עושים: לא מים חמים, לא סבון חזק ולא מברשת. אם הכתם עדיין נראה אחרי כמה סבבים, עצרו. תנו לו להתייבש באוויר, צלמו ושלחו לנו בוואטסאפ.

אם מדובר בשטיח צמר או בשטיח יד, השתמשו בכמות קטנה מאוד של מים. גם מים קרים בכמות גדולה עלולים להוציא צבע מצמר.

דם מכיל חלבונים, וחלבונים מגיבים לחום כמו ביצה במחבת: הם נקרשים ומשנים מבנה. כשמים חמים פוגשים כתם דם, החלבון נקרש בתוך הסיב ונצמד אליו, ומה שהיה כתם אדום שאפשר לשטוף הופך לסימן חום שקשה מאוד להוציא.

אותו דבר קורה עם מגהץ אדים, מייבש שיער, ואפילו עם השארת השטיח הרטוב מול תנור חימום. לכן אנחנו חוזרים על המשפט הזה בכל שיחה: בכתם דם, רק מים קרים.

אם כבר השתמשתם במים חמים, אל תכעסו על עצמכם, זו טעות נפוצה מאוד. עצרו, תנו לאזור להתייבש, וספרו לנו. כתם שעבר חום עדיין מתבהר בדרך כלל בטיפול, אבל הסיכוי שיישאר צל חום גבוה יותר, ונאמר לכם את זה מראש.

גם שימוש בתכשיר ניקוי ואז ייבוש מהיר במאוורר חם יכול לקבע את מה שנשאר. ייבוש באוויר רגיל הוא הבחירה הבטוחה.

יש כמה תרופות סבתא לכתמי דם, וחלק מהן לא מזיקות, אבל גם לא פותרות.

• מלח עם מים קרים. מלח יכול לעזור מעט בשליפת דם טרי מהסיב, אבל משאיר גבישים שצריך לשאוב היטב אחר כך. בשטיח צמר עדיף לוותר.
• עמילן או קמח תירס. משחה של עמילן ומים קרים סופגת חלק מהדם כשהיא מתייבשת. זה עדין יחסית, אבל משאיר אבקה שצריך להוציא בשאיבה יסודית.
• סודה לשתייה. סופגת לחות, אבל לא מפרקת חלבון. על היתרונות והחסרונות שלה כתבנו בניקוי שטיח עם סודה לשתייה.
• סבון כלים. טיפה במים קרים יכולה לעזור, אבל כמות גדולה משאירה שאריות דביקות שמושכות לכלוך.

הכלל: לא לערבב כמה שיטות על אותו כתם. כל חומר שמוסיפים משאיר משהו בסיב, והשילוב מקשה על הטיפול המקצועי שבא אחר כך.

בשטיח שאגי הדם לא נשאר בקצוות. הוא יורד בין הסיבים הארוכים לבסיס, ושם הוא מתייבש ומדביק כמה סיבים יחד לגוש קשה. מלמעלה רואים לפעמים רק נקודה קטנה, ובפועל הכתם רחב יותר.

בעזרה הראשונה, אל תשפכו מים לתוך השאגי. הרטיבו את המגבת במים קרים והניחו אותה על הכתם, כך שהמים ייכנסו בהדרגה. ספגו בלחיצה ופתחו את הסיבים ביד כדי לראות כמה עמוק הדם הגיע.

בטיפול שלנו אנחנו פותחים את הסיב באזור, מכניסים את התכשיר עד הבסיס ונותנים לו זמן. אחר כך שוטפים ושואבים כמה פעמים, כי סיב ארוך מחזיק הרבה מים. אחרי הייבוש כדאי לסרק את הסיבים ביד כדי שהאזור לא יישאר שטוח.

על הגישה שלנו לשטיחים כאלה אפשר לקרוא בעמוד ניקוי שטיח שאגי.