כתם דם על שטיח בשכונת נרקיסים

בדירות ישנות בשכונת נרקיסים חדרי השינה קטנים לרוב, עם חלון אחד ולפעמים בלי אוורור טוב. אחרי טיפול בכתם דם, השטיח צריך להתייבש באוויר רגיל, ולא מול תנור חימום או מפזר חום. חום על כתם חלבון שעוד לא יצא לגמרי עלול לקבע את מה שנשאר. לכן בחורף, כשהחדר קר ואתם רוצים לחמם אותו, עדיף מאוורר רגיל או מזגן במצב ייבוש. פתחו את החלון ואת הדלת לחדר הסמוך כדי ליצור זרימת אוויר. אם יש עוד כמה כתמים בשטיח, אנחנו מטפלים בכולם באותו ביקור, כך שהחדר צריך להתייבש פעם אחת ולא כמה פעמים.

דם מכיל חלבונים, וחלבונים מגיבים לחום כמו ביצה במחבת: הם נקרשים ומשנים מבנה. כשמים חמים פוגשים כתם דם, החלבון נקרש בתוך הסיב ונצמד אליו, ומה שהיה כתם אדום שאפשר לשטוף הופך לסימן חום שקשה מאוד להוציא.

אותו דבר קורה עם מגהץ אדים, מייבש שיער, ואפילו עם השארת השטיח הרטוב מול תנור חימום. לכן אנחנו חוזרים על המשפט הזה בכל שיחה: בכתם דם, רק מים קרים.

אם כבר השתמשתם במים חמים, אל תכעסו על עצמכם, זו טעות נפוצה מאוד. עצרו, תנו לאזור להתייבש, וספרו לנו. כתם שעבר חום עדיין מתבהר בדרך כלל בטיפול, אבל הסיכוי שיישאר צל חום גבוה יותר, ונאמר לכם את זה מראש.

גם שימוש בתכשיר ניקוי ואז ייבוש מהיר במאוורר חם יכול לקבע את מה שנשאר. ייבוש באוויר רגיל הוא הבחירה הבטוחה.

בשטיח מקיר לקיר יש בדרך כלל ריפוד מתחת, וכמות גדולה של דם עלולה לעבור את הגב ולהגיע אליו. ריפוד שספג דם הוא בעיה, כי ממנו הכתם יכול לעלות חזרה בזמן הייבוש.

ברוב המקרים מדובר בכמה טיפות, ואז הן נשארות בסיבים ובגב. אבל אם נשפכה כמות גדולה יותר, כדאי לספוג חזק במיוחד, אפילו לעמוד על מגבת נקייה, ולהחליף אותה כמה פעמים.

בטיפול אנחנו משתמשים בכמות נוזל מבוקרת, כדי לא לדחוף את הדם עמוק יותר, ובשאיבה חזקה שמושכת אותו כלפי מעלה. אם הדם הגיע לריפוד, נגיד לכם בכנות שייתכן שיישאר סימן, ושניקוי מלמעלה לא תמיד מגיע לכל העומק. על המבנה של שטיחים אלה ומה זה אומר לניקוי כתבנו בעמוד ניקוי שטיח מקיר לקיר.

אם השטיח מודבק לרצפה, אל תנסו להרים את הקצה כדי לבדוק. זה עלול לפגוע בהדבקה.

רוב כתמי הדם בבית הם של בני המשפחה, ואין בהם שום סכנה מיוחדת. ובכל זאת, כמה הרגלים פשוטים הם רעיון טוב:

• כפפות חד פעמיות בזמן הספיגה, במיוחד אם הדם לא של מישהו מהמשפחה.
• מגבות נייר שנזרקות לפח בשקית סגורה, ולא מגבות בד שחוזרות למטבח.
• שטיפת ידיים במים וסבון בסוף.
• הרחקת ילדים קטנים וחיות מחמד מהאזור עד שהוא מטופל ויבש.

מה שלא כדאי לעשות הוא לשפוך על השטיח חומר חיטוי חזק "ליתר ביטחון". רוב החומרים האלה לא מיועדים לשטיחים, הם עלולים להלבין צבע ולפגוע בסיבים, והם לא עוזרים להוציא את הכתם.

הטיפול שלנו מוציא את הדם מהסיבים ושוטף את האזור, וזה מקטין את מה שנשאר בשטיח. אנחנו לא מבטיחים חיטוי מלא, ולא נכון להבטיח את זה על שטיח.

כתמי דם ליד המיטה או בחדר הרחצה הם דבר שקורה בכל בית, ואין בהם שום דבר מביך. מבחינת השטיח, הם מתנהגים כמו כל כתם דם: מים קרים, ספיגה, ובלי חום.

מה שמייחד אותם הוא שלעיתים מגלים אותם רק בבוקר, כשהם כבר יבשים. במקרה כזה, אל תשפשפו ואל תשפכו מים חמים. הניחו מגבת לחה במים קרים לכמה דקות, ספגו, וחזרו על זה. אם נשאר גוון, שלחו לנו תמונה.

שטיחי אמבטיה עשויים בדרך כלל מכותנה או ממיקרופייבר ומיועדים לכביסה במכונה, והם מחוץ לתחום שלנו. אנחנו מטפלים בשטיחים שבחדר השינה ובמעבר, צמר, סינתטי או שאגי, במקום שבו הם מונחים.

אנחנו מגיעים, מטפלים בכתם בשקט ובדיסקרטיות, ולא נשאל יותר ממה שנחוץ לבחירת הטיפול: מתי זה קרה, האם הכתם עבר חום, ומה נוסה עליו.