שאיבת מים משטיח בשכונת קריית הלאום

בדירות ישנות החדרים קטנים, החלונות לא תמיד מול חלון אחר, ובחדרים פנימיים יש לפעמים רק חלון קטן לחדר מדרגות או למרפסת סגורה. בחדר כזה שטיח רטוב מתייבש לאט, גם אחרי שאיבה טובה.

בשכונת קריית הלאום, אם השטיח נמצא בחדר כזה, אנחנו מציעים לעשות את הייבוש בחדר אחר: אחרי השאיבה השטיח קל מספיק להעברה לסלון או למרפסת. אם אי אפשר להזיז אותו, מאוורר שמכוון אליו ודלת פתוחה כל הזמן עושים הבדל גדול.

שימו לב גם לאריחים. בדירות ישנות יש לפעמים אריחים עם מרווחים רחבים שסופגים מים. אם הרצפה מתחת לשטיח נשארת כהה, תנו לה להתייבש לפני שמחזירים את השטיח.

מכונת השאיבה שלנו בנויה ליניקה חזקה, הרבה מעבר למה ששואב רטוב ביתי יכול לעשות. ראש היניקה נלחץ אל השטיח, והמכונה מושכת את המים מתוך הסיבים ומהבסיס. בכל מעבר רואים את המים נאספים במיכל, ואנחנו ממשיכים לעבור על אותו אזור עד שכמעט לא יוצא עוד נוזל.

אנחנו עובדים בשבילים חופפים, מהקצה הרטוב ביותר אל השוליים, ובודקים ביד אם יש אזורים שנראים יבשים מלמעלה אבל עדיין ספוגים מתחת. כשהשטיח לא מודבק, מרימים פינה ומסתכלים גם על הגב ועל האריחים.

אם המים היו עם סבון או לכלוך, אחרי השאיבה מגיעה שטיפה במים נקיים ושאיבה נוספת, כדי שלא יישארו שאריות דביקות. בסוף הביקור השטיח עדיין לח, אבל רוב המים כבר בחוץ, והייבוש מתחיל מנקודה הרבה יותר טובה.

יש מצבים שבהם התשובה הכנה היא לוותר על השטיח, ואנחנו מעדיפים להגיד את זה בהתחלה ולא אחרי שילמתם על שאיבה. המצב הברור ביותר הוא מים שחורים: גלישה מאסלה, סתימה בקו הביוב שהציפה את הדירה, או מי שיטפון שנכנסו מהרחוב ועברו דרך אדמה ופסולת.

מים כאלה נושאים איתם חיידקים ולכלוך שנכנסים לבסיס ולריפוד, ושום ניקוי בבית לא מחזיר את השטיח למצב שבו נעים להניח עליו תינוק או לשבת עליו. גם מים אפורים ממכונת כביסה, אם עמדו יותר מיום או יומיים בחום, מתקרבים לאותה קטגוריה.

במקרים האלה עדיף לצלם את השטיח לפני שמוציאים אותו מהבית, בגלל הביטוח, ולהיפטר ממנו. אם יש בחדר גם שטיח שלא נגע במים המלוכלכים, אפשר לטפל בו בנפרד. עוד על ההחלטה הזו במדריך שטיח אחרי הצפה.

בסערת חורף, חלון שנשאר פתוח או מסילה של דלת מרפסת שהתמלאה מכניסים מים אל הבית בדרך כלל לאורך קיר אחד. השטיח שקרוב לפתח נרטב בקצה, והמים ממשיכים לזרום לאורך הבסיס, לפעמים עד אמצע החדר.

מי גשם נקיים יחסית, אבל בדרך הם עוברים על אדן, על מסילה ועל רצפת מרפסת, ואוספים חול, אבק ועלים. לכן אחרי השאיבה לפעמים נשארים סימנים בהירים או כהים בקו שבו המים עצרו. את אלה אפשר לרוב להוציא בניקוי אחרי שהשטיח מתייבש.

כשאנחנו מגיעים להצפה כזו, אנחנו שואבים לא רק את הקצה הרטוב אלא את כל הרצועה שעל הדרך של המים, ובודקים ביד עד איפה הבסיס קר. אחר כך כדאי להזיז את השטיח מהפתח עד שהחלון או הדלת יטופלו.

צמר שספג מים נקיים אפשר בהרבה מקרים להציל, אבל הוא דורש יותר זהירות. צמר סופג הרבה מים ומתייבש לאט, וצבעים טבעיים או צבעים לא יציבים עלולים לזלוג מאזור כהה לאזור בהיר כבר בזמן שהשטיח רטוב. ובשטיחי קשר, חוטי השתי והערב מכותנה עלולים להתכווץ אם צד אחד מתייבש לפני השני.

בשטיחים כאלה אנחנו שואבים בזהירות, בלי לשפשף ובלי לקפל, ומסבירים איך לייבש אותם שטוחים ובאוויר זורם ולא בשמש. אם כבר רואים זליגה של צבע, לא נוגעים בה בחומרים ביתיים, כי כל ניסיון כזה עלול לקבע אותה.

לפעמים אחרי בדיקה אנחנו נגיד שהשטיח הזה רגיש מדי לטיפול נוסף בבית, ונמליץ לא לגעת בו מעבר לשאיבה. מידע נוסף בעמוד ניקוי שטיחי צמר.